ע"א 6054/07 ויקטור אביזדה נ. אמיר אשורי

1.

לפניי בקשה מטעם המערערים למחיקה של הודעת הערעור שכנגד. הבקשה מתבססת על הטענה כי כתב הערעור בתיק הוגש ביום 10.7.2007 והעתק ממנו הומצא לבא-כוח המשיב 1 (המערער שכנגד, להלן - המשיב) ביום 22.7.2008. הערעור שכנגד הוגש ביום 8.10.2007. על פי הנטען, המדובר באיחור של 8 ימים מהמועד הקבוע בתקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בהתחשב בתקופת הפגרה. המערערים הוסיפו וטענו כי עד ליום 5.6.2008 המשיב לא הגיש את סיכומיו. המשיב טוען בתגובה כי ההודעה על כך שהמערערים הפקידו ערבון נשלחה אליו רק ביום 2.9.2007. מאחר שבין התאריכים 26.9.2007 עד 7.10.2007 חלה פגרת סוכות, הרי שהערעור שכנגד הוגש במועד.

2.

דין הבקשה להידחות. תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כי המועד להגשת ערעור שכנגד הוא 30 ימים מן היום בו הומצא למשיב בערעור כתב הערעור לפי תקנה 420 לתקנות, או ניתנה החלטה על פטור מהפקדת ערבון לפי תקנה 432(א) אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה הודעה על פטור כאמור לפי תקנה 432(ב) אם ניתנה שלא במעמד המשיב. תקנה 420 קובעת כי יש להמציא למשיבים בערעור עותק של כתב הערעור, של ההחלטה שעליה מערערים, והודעה על הפקדת ערבון או ערובה, או הודעה על החלטת הרשם לפטור מן החובה להפקיד ערבון. מכאן שהמועד להגשת ערעור שכנגד נמנה מעת המצאת ההודעה על הפקדת ערבון או ערובה או מעת המצאת החלטת הרשם לפטור את יוזם ההליך מהפקדת ערבון (ראו, יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 842 (מהדורה שביעית בעריכת דר' שלמה לוין, 1995); בש"א 814/03 וובר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 28.4.2003). תכליתו של הסדר זה, כפי שהובהר לא אחת בפסיקה, היא להביא לכך שמירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד יתחיל רק כאשר יש וודאות כי המערער עשה את כל הדרוש כדי שערעורו יגיע לשמיעה. הואיל וכל עוד לא הופקד הערבון קיימת האפשרות כי ההליך יידחה באין הפקדת ערבון (תקנה 431) מתחיל מירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד עם ההודעה למשיב על הפקדת הערבון. בכך מוגשם אינטרס של יעילות הדיון, אשר ביטויו במניעת הגשתם של ערעורים שכנגד אשר עלול להתברר בדיעבד כי היו מיותרים. במקרה שלפניי, לפי הנטען בתגובת המשיב הוא קיבל ביום 2.9.2007 הודע על כך שהופקד ערבון ביום 28.8.2007. הערעור שכנגד הוגש ביום 8.10.2007. בהתחשב בפגרת הסוכות, אין ספק כי הערעור שכנגד הוגש בתוך סד המועדים הקבוע בדין להגשת ערעור שכנגד.

גם דינה של הבקשה לדחות את ההליך באין סיכומים מטעם המשיב, דינה להידחות. לעניין טעמי הדחייה, אין לי אלא לחזור על האמור בתגובת המשיב. בצו סיכומי הטענות (מיום 5.11.2007) הוגדר המשיב כ"משיב 1", ולכן היה עליו להגיש את סיכום טענותיו בסד הזמנים שנקבע להגשת סיכומי המשיבים ולא סד הזמנים להגשת סיכומי המערערים. מכאן שהסיכומים מטעמו הוגשו כנדרש, ואין מקום לדחיית ההליך שיזם.

התוצאה היא, שהבקשה לדחיית הערעור שכנגד נדחית. המערערים ישלמו למשיב 1 שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.