ע"א 6150/21שמואל לאופר נ. עו"ד יששכר בר הלל בתפקידו כנאמן לאקסס קרדיט ב

לפניי בקשה מטעם המשיב 1 (להלן: הנאמן ) למחיקת סעיפים מהודעת הערעור, להוצאת נספח 2 מהודעת הערעור ולמתן הוראה למערער להגיש ערעור מתוקן. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) בבקשה 48 בתיק חדל"ת 49335-07-20, מיום 25.5.2021, אשר בו התקבלה בקשת הנאמן לנכסי חברת אקסס קרדיט בע"מ (בפירוק) לביטול העברת סך של 130,000 דולר ארה"ב למערער, בשל העדפת נושים (להלן: פסק-הדין ).

הנספח המדובר, שצורף כנספח מס' 2 להודעת הערעור, הינו בקשה שהגיש המערער לבית המשפט קמא ביום 11.8.2021 – שכותרתה "בקשה דחופה לקביעת דיון לצורך שמיעתו של מר ישראל פרומר, לאחריה יתבקש בית המשפט הנכבד לעיין מחדש בפסק הדין וזאת נוכח עובדות אשר לא היו בפני בית המשפט הנכבד בעת כתיבת פסק הדין רק נוכח איומים אותם הפעיל הנאמן נגד אנשים אשר הועסקו על ידו שלא להעיד בבית המשפט, תוך הסתרת האמת כל זאת – טרם הגשת ערעור" (להלן: נספח 2 ). הנאמן טוען כי מכיוון שבקשה זו על נספחיה (הכוללים ראיות חדשות) הוגשה לאחר מתן פסק-הדין, הרי שהמערער לא היה רשאי לצרפה לערעור כנספח ולהסתמך עליה בגוף הערעור. המערער מצדו סבור כי הנספח המדובר כמו גם הטענות המתייחסות אליו בגוף הערעור עוסקים "בלב ליבו של אחד מסעדי הערעור – החזרת הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעתו של מר ישראל פרומר".

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין ) קובעת כי:

"134 (ב). המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת."

בהתאם לתקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין, בעל דין רשאי אפוא להגיש לערכאת הערעור מסמכים המיועדים להוכיח עניין שבעובדה, רק אם אלה התקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או שניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה מפורשת המתירה את הגשתם כראיה (ראו גם, תקנה 144 לתקנות סדר הדין; הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון (להלן: הנחיות הנשיאה ); להרחבה ראו, עע"מ 1418/21 ציקורל המרה בינלאומית בע"מ נ' רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון , פיסקה 2 (6.6.2021); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי - מורה נבוכים 491 (2021)). כמו כן, לפי הנחיה 7(ב)(3) להנחיות הנשיאה, כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה "לא תהיה בכתבי הטענות התייחסות לראיה שהגשתה נתבקשה ולא ניתן יהיה להגישה" (ראו, בש"מ 6614/17 קפלן את לוי בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ , פיסקה 13 (3.9.2017)).

עוד נקבע בפסיקה, כי ניתן לצרף לערעור רק את חומר הראיות שהונח בפני הערכאה הדיונית טרם מתן פסק הדין ואשר עליו השתית בית המשפט את פסק דינו: "התפתחויות מאוחרות ומסמכים שהוגשו לתיק לאחר מתן פסק הדין, למשל במסגרת בקשה לסעד זמני, אינם הופכים לחלק מחומר הראיות. על כן, לא ניתן להגישם מבלי שהתקבלה וניתנה רשות לכך" (ע"א 2264/17 רישן בניין והשקעות בע"מ נ' נתנאל , פיסקה 2 (1.1.2018) והאסמכתאות שם (כב' הרשמת (כתוארה אז) ל' בנמלך ) (להלן: עניין רישן בניין ); כן ראו, ע"א 3674/19 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' רוזן , פיסקה 7 (15.11.2020)). כלל זה הוחל בפסיקה בהליכים ערעוריים המופנים כנגד פסקי-דין שניתנו בהליכי חדלות פירעון אשר גם בהם חל הכלל הרגיל שלפיו מסמכים, לרבות כתבי בי-דין, שלא הוצגו והתקבלו כראיה בהליך מושא הערעור אינם יכולים להיות מצורפים לערעור (ראו, ע"א 6931/13 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ נ' גרינברג (26.8.2014) (להלן: עניין צ. לנדאו )). בהקשר זה נקבע עוד, כי מקום בו מדובר בכתבי בי-דין שהוגשו בשתי בקשות נפרדות שנדונו באותו תיק פירוק, אשר מהוות שתי "יחידות דיוניות נפרדות", כי אז לא ניתן לצרף לתיק הערעור המופנה כנגד פסק-הדין שניתן ביחידה דיונית נפרדת אחת, כתבי בי-דין שהוגשו לאחר מתן פסק-הדין במסגרת יחידה דיונית אחרת (ראו, עניין צ. לנדאו , שם ).

מן הכלל אל הפרט: יישומם של כללים דיוניים אלה על נסיבות המקרה דנן מלמד כי המערער אכן לא היה רשאי לצרף לערעור כתבי בי-דין שהוגשו במסגרת בקשה חדשה שנפתחה בתיק הפירוק לאחר מתן פסק-הדין מושא הערעור . חשוב להבהיר, ולנתון זה ראיתי ליתן משקל ממשי, כי לבקשה חדשה זו – היא נספח 2 לערעור – צורפו כנספחים ראיות חדשות שלא הוצגו לפני בית המשפט קמא בטרם ניתן פסק-הדין מושא ההליך, כגון תצהיר ותמלילים של הקלטות שונות. בנסיבות אלה, כפי שצוין לעיל, הדרך הדיונית היחידה האפשרית לצרף ראיות חדשות היא בדרך של הגשת בקשה להוספת ראיות בהתאם לתקנה 144 לתקנות סדר הדין. בהתחשב בכך, ממילא אף לא היה ניתן להתייחס לנספח 2 (ולנספחיו) בגוף הערעור. ודוקו, בטענות המערער בדבר הקשר הענייני של נספח 2 לסוגיות שבמוקד הערעור או בדבר חשיבותם להכרעה בערעור, אין כדי להועיל לו. מקומן של אלה במסגרת בקשה להוספת ראיות, אותה הוא רשאי כאמור להגיש (ראו והשוו, עניין רישן בניין , פיסקה 2).

התוצאה היא שבקשת הנאמן מתקבלת. המזכירות תשיב למערער את הודעת הערעור על נספחיה והוא יגיש עד ליום 18.11.2021 הודעת ערעור מתוקנת

שאינה לוקה בפגמים הדיוניים הנזכרים לעיל. אין באמור כדי למנוע מן המערער להגיש בקשה להגשת ראיות חדשות בהתאם לסדרי הדין ועוד אבהיר למען הסר ספק כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה באשר לסיכוייה של בקשה כאמור ככל שתוגש.

המערער יישא בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,500 ש"ח.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.