ע"א 6200/11 חקלאית שתופית בע"מ עזריאל מושב עובדים להתיישבות נ. סלם יחיא

השופט ח' מלצר:

1.

לפנינו בקשה המוגשת לפי פקודת בזיון בית משפט

לאכוף על המשיבה 1 – לבצע את האמור בפסק הדין ב-ע"א 6200/11 (כב' השופטים: ע' ארבל , ח' מלצר , א' שהם ) מתאריך 2.6.2014

(להלן: פסק הדין ), על פי שיטתם של המבקשים , ולכלול בהגרלה שנערכת לצורך חלוקת המגרשים בהרחבה שנותרו להקצאה – את מגרש 158 במושב עזריאל (להלן גם: המגרש ).

להלן נפרט את הנתונים הדרושים להכרעה.

2.

פסק הדין בתיק שבכותרת עסק בהקצאתו של המגרש . בפסק הדין נקבע כי למשיב 2 אין זכויות במגרש האמור, ושגם למבקשים אין כל זכות קנויה בו. בהיעדר זכויות למגרש לשני הצדדים, מתעוררת מחלוקת בין הצדדים במסגרת הבקשה שלפנינו באשר לדינו של המגרש. לטענת המבקשים, מ פסק הדין עולה כי היה על המשיבה 1 לבצע הגרלה של המגרשים בהרחבה שנותרו ואשר טרם הוקצו, ולכלול במסגרתה גם את מגרש 158. בפועל – המשיבה 1 לא כללה את המגרש בהגרלה שנערכה.

3.

לטענת המשיבה 1 היא לא הפרה כל חיוב שנפסק, שכן בפסק הדין נקבע כי למבקשים אין כל זכות במגרש. לגישת המשיבה 1 כל שנקבע ביחס למגרש הינו שדינו כדינם של יתר המגרשים בהרחבה, ועל כן ניתן יהיה לבחון את הקצאתו מחדש כמגרש בהרחבה. המשיבה 1 טוענת שהסיבה בגללה היא טרם כללה את המגרש בהגרלה נובעת מהעובדה שעליה לקבל תשובה מרשות מקרקעי ישראל בדבר סכום הוצאות הפיתוח שהיא זכאית לגבות בגין המגרש. לפיכך, ברי כי המשיבה 1 בוחנת את הקצאת המגרש מחדש, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף.

4.

יוער כי המבקשים הגישו בקשה להשיב לתגובת המשיבה 1, אך לא ראינו לנכון להיעתר לה, וזאת לנוכח הדברים שיובאו מיד.

5.

בפסק הדין נכתב, בין היתר, כך (פיסקאות 32-28):

"עצם הנכונות לאפשר [למבקש 1] לרכוש זכות במגרש בהרחבה איננה מובילה בהכרח למסקנה כי ראוי להקנות לו זכות במגרש 158 דווקא... אף אילו הייתי נכונה להניח לטובתו של [המבקש 1] כי אכן עמדה לו ציפייה לגיטימית או כי היה לו אינטרס הסתמכות שראוי להתחשב בו בנוגע להמשך הליכי שיוך המגרש, הרי שאין זה השיקול היחיד העומד על הפרק... יש להביא בחשבון גם את העובדה שעסקינן באדמות מדינה, שחלוקתן צריכה להיעשות באופן צודק, שוויוני וסביר... בהתחשב במכלול הנסיבות, לא מצאתי טעם המצדיק פגיעה זו באינטרס הציבורי.

אשר על כן, אציע לחבריי לקבוע כי [למבקש 1] אין כל זכות קנויה במגרש 158 וכי דינו של המגרש יהא כדינם של יתר המגרשים בהרחבה אשר הזכות שניתנה לגביהם לחברי המושב או למומלציהם, לא מומשה. בהתאם, ובכפוף לדינים החלים כיום, ניתן יהיה לבחון את הקצאתו מחדש של המגרש כמגרש בהרחבה.

...

אשר על כן, אציע לחבריי לקבל את הערעור ואת הערעור שכנגד באופן חלקי, במובן הבא:

לקבוע כי [למבקשים] אין זכות להקצאת המגרש כמגרש בהרחבה או כמגרש לבן ממשיך ...

..."

(ההדגשות שלנו – הח"מ )

6.

העולה מהמובא לעיל הוא כי לא ניתן לומר שפסק הדין מוביל למסקנה שעל המשיבה 1 לכלול מיידית את המגרש בהגרלה, או שלמבקשים יש איזושהי זכות במגרש. כל שעל המשיבה 1 לעשות בהקשר זה הוא לבחון את הקצאתו של המגרש כמגרש בהרחבה, בכפוף לדינים החלים כיום, ונראה, על פניו, שכך היא אכן עושה. ככל שלמבקשים השגות על החלטתה של המשיבה 1 שלא לכלול את המגרש בהגרלתם של המגרשים שנותרו להקצאה במסגרת ההרחבה, ועל הנימוקים שעמדו, לדברי המשיבה 1, בבסיס החלטה זו – עליהם להעלותם בהליך נפרד, שכן מדובר בהחלטה החורגת מגדרי התיק דנא.

7.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית . המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 1 בסכום של 7,000 ש"ח.