פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
624/13
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט א' שהם
המערערות:
1. אסתר מורדכיוב
2. שושנה קזייב
נ ג ד
המשיבים:
1. שלמה מינץ
2. מרדכי בוהדנה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 06.12.2012 בתיק
א
-002650/06
תאריך הישיבה:
א' בסיון התשע"ה
(19.5.2015)
בשם המערערות:
עו"ד סמיון סחרוב
בשם המשיב 1:
עו"ד יחזקאל ביניש; עו"ד גדעון קורן
המשיב 1 בעצמו
החלטה
א.
בפסק דיננו מיום 4.8.14 כתבנו כלהלן (פסקאות ס"א-ס"ב):
"סא. המערערות יפנו את הדירה בתוך שנה מיום פסק דיננו. סבורים אנו עם זאת, כי מן הצדק נוכח הנסיבות, שהן לא ייתבעו לשלם דמי שימוש בגין התקופה בה התגוררו בדירה, וכן דמי שכירות בעבור השנה הנוספת. כן מציעים אנו כי יקבלו מידי המשיב 1 סך של 110,000 ₪ עם פינוי הדירה, מעבר למה שקבע בית המשפט המחוזי. הדירה תירשם מחדש על-שמו של המשיב 1 בתוך 60 יום מהיום. המערערות ישאו כמובן במסים למיניהם עד לפינוי.
סב.בשל כל הטעמים המפורטים, אציע לחבריי שלא להיעתר לערעור, בנתון לאמור בפסקה ס"א; הזכויות יירשמו תוך 60 יום על-שם המשיב 1, כנגד תשלום הפיצוי שקבע בית המשפט המחוזי. המשיב 1 יודיע תוך שלושים יום אם נכון הוא למוצע בפסקה הקודמת לגבי דמי השכירות ותוספת התשלום כהמלצתנו החמה. בנסיבות העניין אציע, כי כל צד ישא בהוצאותיו."
ב.
בא כוח המשיב הודיענו (1.10.14) כי אינו נכון למוצע על-ידנו.
ג.
בעקבות זאת קיימנו שני דיונים עם הצדדים (30.3.15 ו- 19.5.15), ובדיון השני השתתף לבקשתנו גם המשיב 1 עצמו, בעל הדירה. יצוין כי הדירה כבר נרשמה על שמו של המשיב 1, אך לפי שעה לא שולם סכום 35,000 ₪ (בתוספת הצמדה וריבית כדין) שנפסק עוד בבית המשפט המחוזי לטובת המערערות. בדיון בפנינו ניתנה הסכמת המשיב 1, אותה רשמנו לפנינו ואנו נותנים לה תוקף של החלטה, כי הוא לא יתבע דמי שימוש בגין התקופה בה התגוררו המערערות בדירה וכן דמי שכירות בעבור השנה הנוספת (הנוכחית). ואולם, לא ניתנה לצערנו הסכמה לתשלום 110,000 ש"ח שהומלץ עליהם; זאת, חרף הסברינו בדבר גבוליות הפרשה במובן זה שגם המערערות, אף שלא עמדו בתנאי תקנת השוק, היו כשלעצמן תמימות וסמכו על בעלי המקצוע, עורכי הדין, על התחושה הבלתי נוחה במישור האנושי שנוצרה בנסיבות . הצענו אף כי התשלום ייעשה באמצעות המשך מגורים בדירה בלא שכר דירה לשלוש שנים, תקופה המקבילה לערך בדמי השכירות למוצע על-ידינו. גם הצעה זו לא נתקבלה על-ידי המשיב 1 לדאבוננו, אף שהמשיב 1 הצהיר בפנינו כי הוא נכון להשכיר את הדירה למערערות בדמי שכירות הוגנים. צר לנו מאוד על עמדת המשיב 1 בהקשר להצעתנו, שנימק אותה בהוצאות אשר נגרמו לו בתיק ובמצבו הכלכלי הלא משופר כיום, כנטען. נציין גם, כי בעינינו אי תשלום 35,000 ₪ בתוספת פירותיהם אינו כדין ויש לשלמם ללא דיחוי וללא התניה.
אנו מקוים עדיין כי הצדדים ימצאו דרך להסדר הולם והוגן. מכל מקום, בכך תם טיפולנו בתיק.
ניתנה היום, א' בסיון התשע"ה (19.5.2015).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט