ע"א 6367/13 סימון אברהם נ. אלחריזי דורון עו"ד

1.

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

יצוין כי הטיפול בבקשה זו התעכב נוכח הצורך בהגשת הודעת ערעור מתוקנת (ראו החלטה מיום 29.9.2013) כמו גם טענות הדדיות לאי המצאת כתבי בי-הדין שהעלו הצדדים, והחלטתי תינתן על יסוד החומר המצוי עתה בתיק.

ולגופם של דברים. ההליך נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע אשר דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה בה חייב את המערערים, על פי תקנה 519 תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים במסגרת תובענה שהגישו, ובתוך כך ומשלא הופקדה הערובה דחה את התובענה.

בניגוד לטענת המערערים אינה סבורה כי עומד להם פטור סטטוטורי מתשלום אגרה מכוח הוראת תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, שכן זו חלה על פי לשונה ועל פי הרציונלים שבבסיסה בערעור על החלטה הדוחה בקשת פטור מחובת הפקדת עירבון או ערובה, ואילו החלטה בדבר חיוב בערובה על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה ניתנת על פי טבעה בהמשך לבקשת פטור, שכן ברירת המחדל היא כי בערכאה הדיונית אין חיוב בהפקדת ערובה (לתכליתה של הטלת ערובה על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי ולשיקולים המנחים ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים , פ"ד נח(5) 865, 868-869 (2004); רע"א 2808/00

שופר סל בע"מ נ' ניב , פ"ד נד(2) 845, 848 (2000)), ובכל מקרה ההליך דנן עניינו בדחיית בקשה לעיון חוזר בהחלטה בדבר קביעת ערובה ובדחיית התובענה.

2.

אשר לטענות הנוגעות למצבם הכספי של המערערים. המערערים מפנים להחלטות שניתנו בהליכים אותם יזמו בהן הופטרו מתשלום אגרה, אך בניגוד לנטען מרביתן (למעט שתי החלטות, אשר אחת מהן ניתנה ביום 7.12.2011 ובשניה נקבע כי לא תשמש ראיה בהליכים עתידיים) לא ניתנו בשנתיים הקודמות להגשת הבקשה כי אם במועדים מוקדמים יותר. כמו כן, בכל מקרה בהחלטות קודמות כאמור אין כדי להצדיק מתן פטור אוטומטי מתשלום אגרה, ובכל בקשה על המבקש פטור כאמור לפרוש תשתית עובדתית עדכנית מלאה והולמת. המערערים לא עשו כן.

כך אין בבקשה פירוט מלא של נכסי המערערים או של הוצאותיהם והכנסותיהם; הבקשה נתמכת בתצהיר של המערער 1 בלבד; המשיבים 1 ו- 4 ציינו בתגובותיהם כי בהליכים רבים חוייבו המערערים בתשלום אגרה ושילמו אותה בפועל ובבקשה אין כל התייחסות לכך (וראו גם האמור בהחלטת כב' הרשם שני ברע"א 2797/13 מיום 12.5.2013); ולבקשה לא צורפו תלושי שכר ותדפיסי חשבון הבנק של המערערים. חוסרים אלו מתחדדים על רקע האמור בתגובת המשיב 1, אשר ציין כי המערער 1 עובד לפרנסתו ומשתכר משכורת גבוהה וכי למערערים נכס מקרקעין. כן הם מתחדדים על רקע העובדה שהמערערים מרבים בהגשת הליכים והתנאים למתן הפטור המבוקש על ידם הובהרו להם לא אחת (ראו למשל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"א 28550-07-13, מיום 7.11.2013).

לעניין הפטור המבוקש מהפקדת עירבון יש להוסיף כי טענת המערערים לפיה אין באפשרותם לגייסו בעזרת סביבתם הקרובה נטענה בעלמא, ללא פירוט מספק וללא אסמכתאות התומכות בה.

אשר על כן הצדק עם המשיבים, המתנגדים לבקשה, כי אין מקום לפטור את המערערים באופן מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

3.

יחד עם זאת מצאתי בנסיבות העניין להפחית את סכום האגרה ולהעמיד את העירבון על סכום מתון יחסית. בהקשר זה לקחתי בחשבון את העובדה שחרף החוסרים עליהם עמדתי נראה כי מצבם הכספי של המערערים אינו מן המשופרים, ולו נוכח חובותיהם ותיקי ההוצאה לפועל המתנהלים בעניינם. כן יש לקחת בחשבון את מהות ההליך אשר ראשיתו בחיוב המערערים בהפקדת ערובה בסך של 30,000 ש"ח בגדר תביעה אותה הגישו, ולכך שלטענתם לא עלה בידיהם לגייס סכום זה, ויש להימנע מיצירתו של מעגל שוטה בהקשר זה.

לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין מזה ומזה, החלטתי להפחית את האגרה לסכום של 500 ש"ח, ואילו את העירבון להעמיד על סכום מתון של 5,000 ש"ח.

אגרה ועירבון כאמור ישתלמו ויופקדו בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המערערים, ולא - יימחק ההליך או יירשם לדחיה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.

בשולי הדברים יצוין כי בניגוד לטענות המשיבים 1 ו-5 ההליך הוגש עוד ביום 22.9.2013, וביום 31.10.2013 אך הוגשה הודעת ערעור מתוקנת בהתאם להחלטתי מיום 29.9.2013. ככל שלסברת משיבים אלו גם בהינתן האמור חל איחור בהגשת הערעור, רשאים הם להגיש בקשה בעניין, וככל שזו תוגש תיבחן היא לגופה.