ע"א 659/11 יעקב פטאל נ. כונס הנכסים הרשמי

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.

המערער היה מצוי בהליך פשיטת רגל בין השנים 2009-2000. בתחילת שנת 2009 בוטל הליך פשיטת הרגל בהסכמת המערער . אולם, ביום 4.8.2010 הגיש המערער בקשה חדשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. בד בבד, הגיש המערער גם בקשה לעיכוב הליכים.

כונס הנכסים הרשמי הגיש התנגדות לבקשת המערער למתן צו כינוס, ובית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ח' ברנר ) קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה. על כך משיג המערער בפנינו.

דין הערעור להידחות. הליכי פשיטת רגל לא נועדו על מנת שניתן יהיה להיכנס אליהם ולצאת מהם על פי שיקולי כדאיות רגעיים. המערער הסכים , משיקוליו הוא, לבטל בשנת 2009 את הליך פשיטת הרגל שבו היה מצוי, ואין לאפשר לו לפתוח, בשנת 2010, כעבור שנה וחצי בלבד , בהליך פשיטת רגל חדש, וזאת מבלי שחל כל שינוי של ממש בנסיבות.

2.

לטענת המערער, אין לזקוף לחובתו את ה הסכמה לוותר על הליך פשיטת הרגל הקודם. זאת משום שהסכמתו נבעה מכך שהוטעה לחשוב כי לא קיימת כל אפשרות לסיים הליך פשיטת רגל בהפטר החל על חוב מזונות, בעוד שקיימת אפשרות כזו (אף אם חריגה).

אין לקבל טענה זו. המערער עצמו מדגיש כי חוב המזונות היווה בעת סיום ההליך הקודם, וכך גם כיום, רק חלק קטן ממכלול חובותיו. לפיכך, אף אם המערער אכן הוטעה, כדבריו – ולא נראה כי כך היה – לא היה זה הטעם העיקרי למתן הסכמתו לביטול הליך פשיטת הרגל הקודם. בית המשפט המחוזי קבע – כממצא שבעובדה – כי הטעם העיקרי להסכמתו של המערער היה רצונו למנוע דיון בביטול הענקה שהעניק לאחיו. לא עלה בידי המערער להוכיח אחרת.

3.

דחיית הערעור מקבלת משנה תוקף שעה שבית המשפט קמא קבע כי המערער נהג בחוסר תום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל הקודם. לטענת המערער, אין בהתנהגות חסרת תום לב של החייב כדי לחסום בהכרח את הדרך לפתיחת הליך פשיטת רגל חדש, ויש לבחון כל מקרה לגופו (ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 3.5.2009); ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 4.1.2010)). עם זאת, מבלי לבחון את נסיבות המקרה דנן, אין בטענה זו כדי לסייע למערער, כאשר חוסר תום לבו מהווה אך טעם מחזק לדחיית הבקשה ולא טעם עיקרי.

4.

אשר על כן, דין הערעור להידחות.

בקשתו של המערער בהוצאה לפועל נדחתה בשעתו משהופנה להליכי כינוס נכסים. משלא ניתן בעניינו צו כינוס נכסים, רשאי עתה המערער לפנות להוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל ישקול את בקשותיו של המערער להכריז עליו כמוגבל באמצעים ולאפשר לו לאחד את תיקיו. בכך אין כמובן הבעת עמדה מצידנו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.