ע"א 6801/12 דויד גרשי נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבטל את הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער.

כידוע, בבקשות פטור המוגשות במסגרת הליכי פשיטת רגל ננקטת בדרך כלל

גישה זהירה וגמישה יחסית. זאת, שכן עצם הכניסה להליך פשיטת רגל היא בבחינת אינדיקציה לקשיים כלכליים, וכמו-כן קיים חשש מפני "מעגל קסמים" שבו בעל-דין יידרש לגייס סכום כסף כדי לקיים הליך הנסב על יכולתו הכלכלית. עם זאת, פעמים רבות הובהר כי הפטור אינו אוטומטי, וכי גם בסוג כזה של הליכים יש להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית המלמדת על היכולת הכלכלית; ככל שמדובר בעירבון, יש להראות גם חוסר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה.

בענייננו, המבקש נתלה בעובדה שנקלע להליך פשיטת רגל, אך עם זאת יש לציין שהליך פשיטת הרגל בוטל תוך שנקבע בין היתר כי "רב הנסתר על הנגלה מבחינת יכולותיו של החייב..." וכי לא הובאו "ראיות ממשיות לחדלות פירעון". כמובן איני נכנס כאן לגופו של ערעור, אך לצורך הבקשה שלפניי לא אוכל לקבוע כי מדובר בחייב שקיים לגביו ממצא בדבר התנהלות "שקופה" או בדבר היעדר מוחלט של יכולת כלכלית. יותר מכך, הבקשה שלפניי לוקה בחסר. המסמכים המצורפים לבקשה אינם מלאים ואינם עדכניים כלל. זאת ועוד, המבקש טוען בכלליות כי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה, אולם לא ניתן להסתפק בטענה זו שאינה מפורטת ואינה נתמכת במסמכים (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). כך במיוחד כאשר בתצהיר שהוגש בהליך הפש"ר נטען בין השאר כי המבקש "נעזר המון במשפחה".

עוד אציין כי בבית המשפט קמא היה המבקש מיוצג, וכי ערעורו לבית משפט זה אמנם הוגש ללא ייצוג, אך בד-בבד הוא עותר לפסוק לו שכר-טרחת עורך-דין וכן מציין כי התייעץ עם עורכי-דין.

אשר על כן, לא ראיתי ליתן למערער פטור מלא כבקשתו אך עם זאת, בשים לב לכלל הנסיבות לרבות מהות ההליך, ישלם המערער אגרה מופחתת בסך של 1,000 ₪, ויפקיד עירבון בסך של 3,000 ₪, הכל תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום והפקדה יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.