ע"א 6824-22 ע"א 6824-22

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) מיום 15.8.2022 בפש"ר 3095/06, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש. במסגרת החלטה זו, נעתר בית המשפט לבקשת הנאמן והורה על פינוי וסילוק יד של המבקש מדירת המגורים שלו, ומסירת החזקה בה לנאמן לצורך מימושה. יוער כי מעיון בהחלטה עולה כי בית המשפט נמנע מלקבוע מועד לפינוי, וציין כי מועד זה ייקבע על ידי המותב החדש שידון בהליך, וזאת רק לאחר שתבוצע הערכה שמאית של שווי הנכס ותידון זכותו של המבקש לדיור חלוף.

2.מעיון בנספחים שצורפו לערעור, עולה כי המבקש כבר הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה ביום 19.9.2022. בהחלטתו, קבע בית המשפט כי "אין לקבוע כי טובים לכאורה סיכויי הערעור ובהיעדר הוראה אופרטיבית בהחלטה המורה על פינוי המבקש מהנכס, אין לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ולהורות על עיכוב הליכים. כך גם, בהיעדר הוראה המורה על מימוש בפועל של הנכס הטעון הגשת בקשה ע"י הנאמן ובירור הזכות של המבקש לדיור חלוף". כן ציין בית המשפט כי "בכך, לא נחסמה דלת בפני המבקש לעתור בבקשה מתאימה ככל שבית המשפט יורה על מימוש בפועל של הנכס".

3.כידוע, בפני בעל דין המבקש לעכב ביצוע החלטה שניתנה בעניינו עד להכרעה בערעור פתוחים שני מסלולים חלופיים: הגשת בקשה כאמור לערכאה הדיונית שנתנה את ההחלטה עובר להגשת הערעור, בהתאם לתקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות); או פנייה לערכאת הערעור בבקשה כאמור לאחר הגשת הערעור, לפי תקנה 145(ג) לתקנות. משבחר בעל דין להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה הדיונית בהתאם למסלול הראשון וזו הכריעה בבקשה, לא יישמעו השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה זו (ראו: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נור מסארוה, פסקאות 17-16 (נבו 17.6.2015)).

בענייננו, כפי שצוין לעיל, המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור לבית המשפט המחוזי, וזה דחה אותה ביום 19.9.2022. ואולם, חלף הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו כנדרש, הגיש המערער בקשה חדשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה דנן. בנסיבות אלה, ובהיעדר טעם המצדיק סטייה מהכלל האמור, יש לדחות את הבקשה.

לאמור לעיל יש להוסיף כי טרם ניתנה החלטה אופרטיבית המורה על פינוי המבקש מדירתו, וכי בית המשפט אף הותיר פתח למבקש פתח לעתור בבקשה מתאימה ככל שבית המשפט יורה על מימוש הנכס בפועל ופינויו מהדירה.

4.אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.