ע"א 6848/20הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת אסתר שטמר ) בת"א 44395-07-15 מיום 3.8.2020, בגדרו נפסקו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבים 2-1 כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה למשיב 1 ביום 30.4.2014, והותירה אותו נכה קשה (המשיבים 2-1 יכונו להלן: בני הזוג ).

2.

בפסק הדין חויבה המבקשת, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבקשת ), בפיצוי בני הזוג, ביחד ולחוד עם המשיבים 4, 6, 8 ו-9, וכן בשיפוי המשיב 3 (להלן: המל"ל ) ביחד ולחוד עם המשיבים 4, 6 ו-9, לפי חלקם בחבות ובכיסוי הביטוחי. בית המשפט קמא חייב את המבקשת בפיצוי ובשיפוי כאמור מכוח פוליסה לביטוח עבודות קבלניות שהוצאה על ידי המבקשת למזמינת העבודה, המשיבה 10, ואשר הורחבה לכסות גם את חבות המשיבה 8, מעסיקתו של המשיב 1, וכן את חבות המשיבים 6 ו-9, ולפי פסק הדין גם את חבות המשיב 4 (להלן: הפוליסה ). בהתאם לפסק הדין, כך מציינת המבקשת, נזקי בני הזוג מסתכמים בסך כולל של כ-4 מיליון ש"ח, ותביעת השיבוב של המל"ל מסתכמת בסך של כ-3 מיליון ש"ח. לצד זאת, חויבה המבקשת בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד לפי הפירוט שקבע בית המשפט קמא.

3.

לטענת המבקשת, תקרת הכיסוי הביטוחי, כפי שנקבעה בפרק חבות צד שלישי בפוליסה, אשר הוא הרלוונטי לשיטתה לנידון דידן, הינה בסך 3 מיליון ש"ח בלבד. לפיכך לא ניתן היה לשיטתה לחייבה בתשלום תגמולי ביטוח החורגים מעבר לתקרה האמורה. המבקשת סבורה כי בית המשפט קמא התעלם מעובדה זו, ולא קבע בפסק דינו כל הוראה אופרטיבית כיצד ובאיזה אופן עליה לפצל את סכום הפיצוי המרבי שעליה לשלם מכוח הפוליסה בין בני הזוג לבין המל"ל. לצד האמור, המבקשת מציינת כי ניסתה, ללא הצלחה, להפקיד בקופת בית המשפט קמא סך של 3 מיליון ש"ח לצורך סילוק חלקה בפיצוי בני הזוג והמל"ל, על מנת שבית המשפט קמא ייתן הוראותיו באשר לאופן חלוקת פיצוי זה. עוד מציינת המבקשת כי סכומים אחדים שהיה עליה לשלם לבני הזוג והמשיבים 5 ו-8, בהתאם לפסק הדין, אכן שולמו על ידה (להלן: הסכומים ששולמו ). על רקע זה סבורה המבקשת כי סיכויי הערעור שהגישה להתקבל משמעותיים.

אשר למאזן הנוחות שבין הצדדים, סבורה המבקשת כי אם אכן תשלם לבני הזוג ולמל"ל את הסכום שבו חויבה מעבר לסך של 3 מיליון ש"ח, קרי סכום נוסף של כ-4 מיליון ש"ח, הרי שבשים לב למצבם הרפואי והכלכלי הקשה של בני הזוג, יקשה עליה להיפרע מהם בגין סכום זה. המבקשת מדגישה בנוסף כי עיכוב הביצוע מתבקש רק ביחס לסכום שמעבר לסכומים ששולמו, ומעבר לסך של 3 מיליון ש"ח, אותו היא עדיין נכונה להפקיד בקופת בית המשפט, ואף נכונה לשלמו לבני הזוג והמל"ל, ובלבד שינתנו לה הנחיות באשר לאופן חלוקתו ביניהם. על כן, גורסת המבקשת כי לא ייגרם לבני הזוג ולמל"ל נזק בגין עיכוב הביצוע המבוקש.

4.

בהחלטה מיום 6.10.2020 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה, וביקשתי מבני הזוג והמל"ל להתייחס בתגובתם לשאלה "האם, ככל שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע חלקי כמבוקש בסעיף ג' למבוא של הבקשה, קיימת ביניהם הסכמה ביחס לאופן חלוקת הסכום של 3 מיליון ש"ח ביניהם, ולחלופין, להפקדת הסכום האמור בקופת בית המשפט" . לצד זאת, הוריתי על מתן צו ארעי המעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט קמא, עד למתן החלטה אחרת.

5.

בתגובתם, טוענים בני הזוג והמל"ל כי דין הבקשה להידחות. לשיטתם, סיכויי הערעור להתקבל – אינם גבוהים, בהינתן שעיקר טענות המבקשת מופנות כלפי אופן ביצוע התשלום מכוח הפוליסה, וביחס לקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא. לגבי מאזן הנוחות, נטען כי המבקשת, שהינה חברת ביטוח, לא תינזק כלל מתשלום מידי של הכספים, ולעומת זאת בני הזוג זקוקים לכספים בשל מצבם הרפואי והכלכלי הקשה. המל"ל מוסיף בעניין זה כי הוא גוף ציבורי ולכן אין חשש כי יתקשה להחזיר למבקשת כספים ככל שערעורה יתקבל. בהתייחס לאמור בהחלטתי, מודיעים בני הזוג והמל"ל כי קיימת ביניהם הסכמה לפיה את הסכום של 3 מיליון ש"ח יש לחלק ביניהם, כך ש-60% מהסך האמור יועברו לבני הזוג, ו-40% ממנו יועברו למל"ל.

להשלמת התמונה, יצוין כי המשיבים 8-4 הודיעו בתגובתם כי הם מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. לצד זאת, המשיבים 5-4 חולקים על טענת המבקשת כי החבות שלה מכוח הפוליסה נובעת רק מפרק חבות צד שלישי, שכן לטענתם גם פרק אחריות מעבידים בפוליסה חל במקרה דנן, והתקרה הקבועה בו עומדת על 20 מיליון ש"ח. לבסוף, יצוין כי המשיבים טוענים כי המבקשת הציגה תמונה מטעה באשר לסכומים ששולמו, ובאשר לסכומים בהם חויבה בפסק הדין.

6.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, ככלל, זכאי בעל דין ליהנות לאלתר מפירות זכייתו בפסק הדין שניתן לטובתו, והגשת ערעור עליו אינה טעם לעיכוב ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018); ע"א 636/20 טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת זאב , פסקה 12 (14.10.2020); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 368 (מהדורה שלישית, 2012)). כך ביתר שאת מקום בו מדובר בבקשה המכוונת לעיכוב ביצועו של סעד כספי (ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון , פסקה 15 (7.1.2013)). עם זאת, במקרים בהם מתעורר חשש כי ביצוע תשלום על פי פסק הדין יצור מצב בלתי הפיך, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של מי שפסק הדין ניתן לטובתו, יטה בית המשפט להורות על עיכוב הביצוע (ע"א 3559/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 8 (9.5.2017)). כך בפרט מקום בו הסעד הכספי שנפסק הוא משמעותי (ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן , פסקה 7 (1.12.2005)).

7.

בענייננו, סבורני כי יש בשיקולי מאזן הנוחות כדי להכריע את הכף לטובת המבקשת. כפי שהובהר, מדובר בעיכוב ביצוע חלקי בלבד של החיוב שהשית בית המשפט קמא על המבקשת (ביחד ולחוד עם משיבים נוספים), כאשר חלק נכבד הימנו נפסק לטובת בני הזוג במבט הצופה פני עתיד (השוו: ע"א 3929/18 הפניקס – חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית , פסקה 7 (5.6.2018)). לנוכח נכונותה של המבקשת לשלם לאלתר סך של 3 מיליון ש"ח לבני הזוג והמל"ל מתוך סכום הפיצוי הכולל שנקבע בפסק הדין, ובהינתן שקיימת בין הצדדים הסכמה בעניין חלוקת סכום כסף זה, אין חשש של ממש כי תיגרם פגיעה של ממש ברווחתם של בני הזוג עד למועד ההכרעה בערעור. זאת, כל שכן בשים לב לכך שעניינה של הבקשה דנן בעיכוב ביצוע חיובה של המבקשת בלבד, ומשכך אינה משליכה על זכותם של המשיבים 3-1 להיפרע לאלתר מהמשיבים 4, 6, 8 ו-9 מכוח פסק הדין (למעשה, לאור אפשרות זו, שבמקרה בו עסקינן אינה תאורטית כלל ועיקר לפחות ביחס לחלק מהמשיבים הללו, עיקר משמעותה של ההחלטה דנן היא במישור היחסים שבין החייבים על פי פסק הדין, ולא במישור היחסים שבין המבקשת לזכאים מכוח פסק הדין). על רקע זה, ומבלי להידרש לשאלה של סיכויי הערעור, דומה כי הנסיבות במקרה זה תומכות בקבלת הבקשה. יוער בשולי הדברים כי עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא (ראו פסקאות 49-45 לפסק הדין) אכן מעלה כי תקרת הפיצוי עליה מצביעה המבקשת לא נשקלה במפורש, וטענותיה של המבקשת לצד טענות המשיבים בעניין זה, כמפורט לעיל, ייבחנו במסגרת הערעור.

8.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מתקבלת, במובן הבא:

(א)

סך של 3,000,000 ש"ח, כאמור בסעיף ב' למבוא של הבקשה, ישולם על ידי המבקשת לבני הזוג ולמל"ל, וזאת בהתאם לחלוקה המוסכמת ביניהם, דהיינו, 60% מהסך האמור (1,800,000 ש"ח) תעביר המבקשת לבני הזוג, ו-40% מהסך האמור (1,200,000 ש"ח) תעביר המבקשת למל"ל.

(ב)

ביחס לסכומים בהם חויבה המבקשת בפסק הדין מעבר לסך של 3,000,000 ש"ח (ולמעט החלקים המתייחסים לשכר טרחה והוצאות המשפט), הריני להורות על עיכוב ביצוע תשלומם על ידי המבקשת עד להכרעה בערעור. מובהר כי המבקשת אינה נדרשת להפקיד את החלק שתשלומו עוכב בקופת בית המשפט.

(ג)

למען הסר ספק מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לעכב את ביצוע חיובי המשיבים 4, 6, 8 ו-9 מכוח פסק הדין.