ע"א 6891-23 ע"א 6891-23

אף מבלי להידרש לטענות המשיבים בקשר לפגמים הפרוצדורליים שבהגשת הערעור ולטענות בדבר חוסר תום לבם של המבקשים, דין הבקשה להידחות. עיכוב ביצוע פסק דין המטיל חיוב כספי יינתן במקרים חריגים בלבד. על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין כספי להראות כי מצבו הכלכלי ייפגע באופן אנוש אם לא יעוכב פסק הדין, או כי חוסנו הכלכלי של המשיב מוטל בספק (וראו למשל: ע"א 793/17 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' פלוני, פסקה 6 (13.2.2017); ע"א 5031/22 הניה נ' אסף שמרת – נאמן על נכסי החייב, פסקה 7 (9.3.2023); ע"א 276/23 מרדכי ישראל הנדסה ובנין בע"מ נ' חמאד, פסקה 12 (31.1.2023) (להלן: עניין מרדכי ישראל)). אכן, חיוב כספי בשיעור גבוה עשוי להצדיק במקרים מסוימים עיכובו של פסק הדין, אך אין לראות בגובה החיוב משום חזות הכל. המבקשים לא הוכיחו, ולוּ בדוחק, כי מצבם הכלכלי של המשיבים מוטל בספק. אדרבה, מעובדות פסק הדין שאינן שנויות במחלוקת, עולה כי המשיבים מחזיקים בזכויות בנכסים בשווי רב. טענת המבקשים כי ביצוע פסק הדין ידרוש מהם למכור דירת מגורים שבבעלותם, כמו גם טענות כלליות באשר למצבו של שוק הנדל"ן, נטענו בעלמא וללא כל תימוכין. גם הטענה כי מימוש פסק הדין עשוי ליצור "עסקת מס במקרקעין" אינה תומכת בקבלת הבקשה, שעה שאין כל בסיס לטענה כי תשלום מיסים יעמיד את המבקשים "מול שוקת שבורה", אם יתברר בסופו של יום כי ידם על העליונה.

כל האמור נכון גם בהתחשב בסיכויי הערעור שעל פניהם אינם מכריעים את הכף לעבר קבלת הבקשה לאור היחס של "מקבילית הכוחות" המתקיים בין השיקולים הרלוונטיים לשם עיכוב ביצוע פסק דין (וראו רק לדוגמא: עניין מרדכי ישראל, שם; רע"א 1215/23 גרינר נ' בול מסחר והשקעות בע"מ, פסקה 10 (22.2.2023)). קל וחומר שעה שמדובר בהחלטה הדוחה בקשה לביטול חוות דעת שמאית שנקבע לגביה כי ניתנה על ידי השמאי כשבתו כבורר מכריע לכל דבר ועניין, שהתערבות בית המשפט בכגון דא מצומצמת ביותר ותיעשה רק במקרים חריגים של ממש (ע"א 91/19 המשבב עיבוד שבבי (1994) בע"מ נ' בוכריס, פסקה 6 (18.3.2021); רע"א 8213/19 חברה קדישא פתח תקוה נ' לינצר, פסקאות 11-10 (2.1.2020)).

הבקשה נדחית.