ע"א 91/19 המשבב עיבוד שבבי (1994) בע"מ נ. תומר בוכריס

השופט י' עמית :

1.

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטתה של השופטת ע' ברון מיום 21.3.2019 ועל כן לא אחזור עליהן, והקורא מופנה להחלטה זו.

2.

בתמצית שבתמצית, בין הצדדים בערעור שלפנינו נתגלעו מחלוקות רבות, ובמהלך הליך גישור הגיעו הצדדים להסדר (להלן: הסדר הגישור ) שבמסגרתו הוחלט על "הפרדת כוחות" וקניית חלקו של המשיב (להלן: בוכריס ) בחברות השונות. הצדדים הסכימו על מינויו של רואה חשבון אורי כהן כמומחה חשבונאי מוסכם ומכריע לשם קביעת שווי כל אחת מהחברות שבהן מחזיק בוכריס במניות נכון ליום 31.12.2015 (להלן ובהתאמה: המומחה המכריע ו המועד הקובע ). נקבע כי בהתאם לשווי החברות כפי שיקבע המומחה המכריע בחוות דעתו, יחושב שווי התמורה המגיעה לבוכריס על פי שווי 9.8% של חברת המשבב; שווי 10% של חברת פס הרכבות; ושווי 10% של חברת המשבב נכסים. בהסדר הגישור הוסכם, בין היתר, כי "חוות הדעת הסופית תהא אחרונה ומכרעת והאמור בה יחייב את הצדדים ללא כל יכולת ערעור או השגה הן בהליך הגישור והן בכל הליך משפטי ו/או מעין משפטי". להסדר הגישור ניתן תוקף של פסק דין ביום 31.3.2016.

3.

ביום 30.7.2018 ניתנה חוות דעתו של המומחה המכריע. המערערים לא השלימו עם הערכת השווי שנקבעה בחוות הדעת ועתרו לבית משפט קמא בתביעה למתן פסק דין המצהיר כי חוות הדעת בטלה וחסרת כל תוקף, וכן עתרו להורות על החלפת המומחה המכריע לצורך ביצוע הערכת שווי חדשה. לתמיכה בטענותיהם צירפו המערערים חוות דעת שלפיה שווי החברות עומד על 110 מיליון ש"ח בלבד, לעומת 243 מיליון ש"ח שקבע המומחה המכריע בחוות דעתו.

4.

בית משפט קמא דחה את התביעה על הסף מן הטעם שהמערערים העלו טענות בדבר פגמים מקצועיים שלכאורה נפלו בחוות הדעת של המומחה המכריע, בעוד שבהסכם הגישור נקבע כי חוות הדעת תהא מכרעת וסופית. בית המשפט דחה את הטענה כי המומחה המכריע חרג מסמכותו. נקבע כי אפילו אם תתקבל טענת המערערים כי המומחה המכריע התעלם כמעט כליל מהערותיהם, הרי שעל פי הסמכות הרחבה שהוקנתה לו על ידי הצדדים להסדר הגישור, המומחה היה רשאי להתייחס למסמכים ולנתונים שהועברו אליו על פי שיקול דעתו המקצועי המלא והבלעדי. כן נדחתה הטענה שנשללה או נפגעה זכות הטיעון של המערערים במסגרת הליך הערכת השווי.

5.

על פסק דינו של בית משפט קמא נסב הערעור שלפנינו, שבו הכבירו המערערים טענות לרוב נגד חוות הדעת של המומחה המכריע. טענה מרכזית שהעלו המערערים היא כנגד המתודולוגיה השגויה שבה נקט המומחה. לטענת המערערים, ביד אחת המומחה המכריע עשה שימוש בנתונים המאוחרים למועד הקובע לצורך העלאת שווי החברות, וביד השניה התעלם מנתונים המאוחרים למועד הקובע ככל שהיה באותם נתונים להפחית את שווי החברות. נטען כי מכאן נובע הפער הגדול, כדי מאה אחוז, בין חוות הדעת מטעם המערערים לחוות הדעת של המומחה המכריע.

6.

לא בכדי הגדרתי את המומחה המוסכם כמומחה מכריע (אציין כי המערערים עצמם הגדירו אותו בעמ' 2 לבקשתם להוספת ראיה כ"פוסק מכריע"). בפסיקה נדונו מקרים שבהם אחד הצדדים לסכסוך ביקש לתקוף החלטה או הערכה או חוות דעת של "יצורי כלאיים" הנמצאים במשרעת שבין מומחה לבין בורר: מומחה מכריע, מעין-בורר, פוסק מכריע, שמאי מכריע, מעריך, רואה חשבון מבקר, וכיו"ב בעלי תפקיד שהתמנו על ידי צדדים לסכסוך (ראו, לדוגמה, ע"א 160/82 ברקוביץ נ' קופת"ג של פקידי בנק לאומי , פ"ד לח(2) 177 (1984); ע"א 241/81 שמן בע"מ נ' תבלין בע"מ , פ"ד לט(1) 561 (1985); ע"א 524/83

קן תור נ' אלון , פ"ד מ(2) 533 (1986); ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי , פ"ד מד(2) 771 (1990); רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ , פ"ד נו(5) 156 (2002); סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך א 533 (מהדורה רביעית מורחבת, 2005)).

הלכה היא שהתערבות בחוות דעתם המקצועית של כל "יצורי כלאיים" אלה היא מצומצמת, ותיעשה רק במקרים חריגים שבהם פעלו בחריגה מסמכות, בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שלא בהגינות, בחוסר תום-לב, במרמה, תחת השפעה בלתי הוגנת או שחוות הדעת הושגה באמצעים בלתי כשרים (ראו, לדוגמה, ע"א 609/93 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה , פ"ד מח(5) 389 (1994); פסק דיני בת.א. (מחוזי חי') 895/02 בש"א 1212/05 יפה-נוף תחבורה, תשתיות בע"מ נ' הפלר (14.4.2005) וערעור על פסק הדין ברע"א 5144/05 יפה-נוף תחברוה תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר (7.7.2005); רע"א 3414/11 מ.ע.ג.ן. ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (26.6.2011)). על רקע הלכות אלה, מצא בית משפט קמא לדחות את התביעה על הסף.

7.

במצב הדברים הרגיל, ועל רקע הלכות אלה, התקשינו לקבל את עמדת המערערים. ברם, המערערים הגישו בקשה להגשת ראיה נוספת, שבה הועלתה, למעשה, טענת פסלות נגד המומחה המכריע. נטען כי נודע למערערים שבשלבים הקריטיים ביותר של ביצוע הערכת השווי בין הצדדים, המומחה המכריע שיתף פעולה עם בא כוח המשיב דכאן בייצוג לקוח עסקי מוביל בשוק והצטרף כמומחה מטעמו של אותו לקוח עסקי.

על כך השיב המשיב, בין היתר, כי הפוסל במומו פוסל, וכי באי כוחם של המערערים הסתייעו בשירותיו המקצועיים של המומחה המכריע עבור לקוחות אחרים של משרדם במהלך ההליך של הערכת שווי החברות. לטענת המשיב, נסיבות אלה מעידות שהמערערים לא סברו בזמן אמת שהסתייעות במומחה המכריע עבור לקוח אחר של משרד עורכי הדין יוצר ניגוד עניינים או מצריך גילוי מצד המומחה.

8.

ההתנצחות באולמנו בטענות ההדדיות של הצדדים, אך מעידה לטעמנו כי טענת המערערים לניגוד עניינים של המומחה המכריע, מצריכה ליבון ובירור של הערכאה המבררת, וכי לא יהיה לה נכון שתבחן לראשונה בערכאת הערעור. אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה, שהתיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבחן את הראיות הנוספות שהצדדים מבקשים להביא בכל הנוגע לטענות לניגוד עניינים ולפסלות חוות הדעת של המומחה המכריע. לאחר מכן, יחזור בית משפט קמא ויבחן שוב את פסק דינו ואם יש מקום לשנות את פסק דינו לנוכח הראיות שיניחו הצדדים בפניו כאמור לעיל. למותר לציין כי איננו מביעים כל עמדה לגוף הדברים, ובית משפט קמא יבחן את הראיות ויפסוק כחכמתו.

9.

בשלב זה, ועד להחלטה אחרת, פסק הדין מושא הערעור יעמוד על כנו, במובן זה שהמשיב אינו חייב להחזיר את הסכום ששולם לו על פי פסק הדין.

אין צו להוצאות. פיקדון יוחזר למפקידו.