ע"א 6913-22 ע"א 6913-22

1.בפני בקשה לעיכוב ביצועה של פסיקתה שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 17.6.2022 (ת"א 6353-10-21, השופט צ' דותן). בית המשפט המחוזי קיבל תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת, בהיעדר הגנה, והורה על מתן הסעדים המבוקשים בכתב התביעה.

2.מקורה של הבקשה שבפני בתביעה שהגיש המשיב, עורך דין במקצועו, לבית המשפט המחוזי נגד המבקשת, חברה העוסקת בתחום הבנייה ושימור מבנים, ושני דירקטורים בה (אשר יכונו יחד להלן: הנתבעים) ביום 4.10.2021. כתב התביעה כלל כתובע נוסף את מי ששימש בתקופה הרלוונטית שותפו של המשיב במשרד עורכי הדין שניהלו (להלן: השותף). הן השותף והן הדירקטורים לא צורפו כצד להליך שבפני.

3.על-פי האמור בכתב התביעה, המשיב הוא הבעלים של חברה נוספת ששמה אסתר אברהם אחזקות בע"מ, וזו החזיקה בחלק ממניותיה של המבקשת עד לחודש מאי 2019. עד למועד זה, כיהן המשיב גם כדירקטור במבקשת. כמו כן, המשיב ושותפו העניקו שירותי ייעוץ משפטי למבקשת בפרויקט "עתיקות" בעיר אשקלון, שהסתיים בחודש מאי 2019. החל ממועד זה, כך נטען בכתב התביעה, הפסיקו המשיב ושותפו להעניק שירותי ייעוץ משפטי למבקשת. דא עקא, כך נטען, בחודש ינואר 2021, התברר למשיב להפתעתו שהמבקשת יוצרת מצג שווא לפיו הוא מייצג אותה בפרויקטים נוספים שהיא מנהלת, לרבות בחוזים שכרתה עם דיירים באותם פרויקטים. לטענת המשיב, הוא אף התבקש להשיב על פניות שהתקבלו אצל הממונה על פניות דיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית ביחס ל"החתמות פוגעניות" שנערכו על-ידי המבקשת, כמי שייצג אותה לכאורה. המשיב, כך נטען, פנה לנתבעים כדי לקבל הסברים בעניין, אך לא זכה מענה. לנוכח זאת, ביקשו המשיב והשותף בתביעתם שני סעדים עיקריים: ראשית, להורות למבקשת לחדול לאלתר משימוש בשמו של המשיב כמי שמייצג אותה, ושנית, להורות למבקשת להמציא להם רשימה מפורטת של כל החוזים שבהם עשתה שימוש בשמו של המשיב או בשם משרדו ללא רשות. בד בבד, הוגשה גם בקשה לפיצול סעדים, כדי שהמשיב ושותפו יוכלו להגיש תביעה כספית נפרדת לאחר שיתברר להם היקף הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתנהלות המבקשת.

4.ביום 25.1.2022 ביקשו הנתבעים להגיש כתב הגנה לבית המשפט המחוזי, אך זה נדחה מהמרשם. בהחלטת המזכיר המשפטי מאותו יום צוין כי הסיבה לכך היא הגשת כתב ההגנה בחלוף המועד הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), מבלי שניתנה ארכה לצורך כך. עוד צוין בהחלטה זו כי ייפוי הכוח שצורף לכתב ההגנה לא נחתם על ידי בעלי-הדין ואף לא צוינה בו כתובת דוא"ל של עורך הדין המייצג.

5.ביום 26.1.2022 הגישו הנתבעים לבית המשפט המחוזי בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת כתב הגנה. בהחלטה שניתנה למחרת היום צוין כי על הנתבעים להשיג על החלטת המזכיר המשפטי בהתאם למתכונת הקבועה בתקנה 33(ד) לתקנות. עוד צוין כי על הנתבעים לנמק מהם הטעמים המצדיקים מתן ארכה, וכי אין די בהסכמת הצדדים כדי לשנות מהמועדים הקבועים לעניין זה בתקנות.

6.ביום 21.2.2022 הגישו הנתבעים "בקשה בעניין החלטת המזכיר המשפטי", ובה טענו כי יש מקום ליתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמם, לנוכח "אירועים בריאותיים" במשפחתו של אחד הדירקטורים, וכן אבל על מות אביו (שמועד פטירתו לא צוין).

7.ביום 10.3.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בשל התנהלותם הדיונית של הנתבעים, המצביעה, כך נקבע, על "זלזול מוחלט במועדים הקבועים בתקנות". בית המשפט המחוזי ציין כי הנתבעים הגישו את כתב ההגנה באיחור של 51 ימים, וכי הבקשה להארכת מועד להגשתו של כתב הגנה הוגשה אף היא כחודש לאחר החלטת המזכיר המשפטי, כאשר המועד להשיג על אותה החלטה חלף 13 ימים קודם לכן. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי אף לאחר שניתנה ההחלטה שהבהירה לנתבעים כיצד עליהם לנהוג, הם השתהו והגישו את השגתם רק 25 ימים לאחר מכן. בית המשפט המחוזי הבהיר כי אף לגוף הדברים, אין די בנימוקים שצוינו בבקשה, שאינם מפורטים דיים, וכי הם אינם עולים כדי "טעמים מיוחדים" כמובנם בתקנה 176(ב) לתקנות, המצדיקים את קבלת הבקשה. לבסוף, צוין בהחלטה, כי עיון בכתב ההגנה, שעותק ממנו צורף לבקשה, מעלה כי הנתבעים מאשרים ששמו של המשיב נותר בטעות בנוסח ההסכם שבו הם הוסיפו לעשות שימוש ושעם גילוי הטעות לא נעשה עוד שימוש בנוסח אותו הסכם. בנסיבות אלה, כך נקבע, מכל מקום לא ייגרם נזק לנתבעים אם יינתנו הסעדים המבוקשים בכתב התביעה.

8.ביום 22.3.2022 הגישו המשיב ושותפו בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 28.3.2022 הגישו הנתבעים בקשה שכותרתה "בקשה לדחיית התביעה מחמת ניצול לרעה של הליך משפטי ולחלופין להעברת ההליך לבית משפט השלום והארכת המועד לכתב הגנה". בבקשה נטען כי התנהלותו הדיונית של המשיב היא חסרת תום לב, שכן הוא הסכים שכתב ההגנה יוגש באיחור, וכן כי הערכאה המוסמכת לדון בתביעה היא בית משפט השלום.

9.בהחלטתו מיום 13.5.2022 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בעיקרה. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי לא שוכנע שקמה עילת תביעה לשותף, וכן כי לא קמה עילת תביעה כנגד הדירקטורים. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי למשיב להגיש פסיקתה לחתימה תוך השמטת שמותיהם של השותף והדירקטורים כבעלי דין. מנגד, בקשת הנתבעים נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, שקבע ביחס אליה כי "בקשה זו אינה אלא ניסיון 'לתקוף', בדרך לא דרך, את החלטתי מיום 10.3.2022", וכן כי "אינני יושב כערכאת ערעור על החלטותיי". בית המשפט המחוזי הוסיף, כי גם אם היה מניח לטובת הנתבעים כי האמור בבקשתם "נכון ומדויק", אין בכך כדי להצדיק קבלת הבקשה בשלב הדיוני הנוכחי.

10.ביום 17.6.2022 ניתנה הפסיקתה, שעל-פיה הוצא צו המורה למבקשת להמציא לידי המשיב בתוך 30 ימים רשימה מפורטת של החוזים שנחתמו על-ידי המבקשת ובהם נעשה שימוש בשמו של המשיב (או בשם משרדו) כמייצגה, ללא רשותו. עוד נדרשה המבקשת להודיע בתוך תקופת הזמן האמורה לכל מי שחתם על חוזים אלו כי המשיב לא מייצגה בהם. כמו כן, נדרשה המבקשת לחדול לאלתר מלעשות שימוש בשמו של המשיב כמי שמייצגה. לבסוף, נפסקו הוצאות לחובת המבקשת בסך 7,500 שקלים.

11.ביום 5.9.2022 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, ובה ציין כי המבקשת נמנעה מלפעול אחר הוראות הפסיקתה (להלן: בקשת הביזיון). בית המשפט המחוזי הורה למבקשת להשיב לבקשה עד ליום 27.10.2022.

12.ביום 20.10.2022, עוד בטרם הוגשה תשובתה לבית המשפט המחוזי, הגישה המבקשת לבית משפט זה ערעור על הפסיקתה. יצוין כבר עתה, כי טענתה המרכזית של המבקשת בערעור היא כי יש לראות את הפסיקתה כבטלה, משום שלא קדם לה מתן פסק דין מנומק. מכל מקום, לטענת המבקשת, לא היה מקום ליתן פסק דין בהיעדר הגנה, אלא לכל היותר להטיל עליה הוצאות בגין האיחור שנפל בהגשת כתב ההגנה. עוד טוענת המבקשת כי המשיב פעל בניגוד להסכמות הדיוניות בין הצדדים, ביחס למחיקת התביעה והגשתה מחדש בערכאה אחרת, תוך מחיקת השותף והדירקטורים מכתב התביעה, וכי בנסיבות אלה, היה ראוי לאפשר לה להשמיע את טענותיה לגופן.

13.ביום 28.10.2022 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תגובה לבקשת הביזיון, שבמסגרתה ביקשה לדחות את הבקשה ולחלופין לעכב את ההכרעה בה, לנוכח הגשת הערעור לבית משפט זה.

14.יומיים לאחר מכן הגישה המבקשת את הבקשה שבפני, במסגרתה ביקשה את עיכוב ביצוע ההוראות שנקבעו בפסיקתה.

15.ביום 31.10.2022 הוריתי למשיב להגיש את תשובתו לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 10.11.2022. בהחלטה זו ציינתי כי עצם הגשת הבקשה דנן אינו מעכב את מתן הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשת הביזיון.

16.להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי ביום 3.11.2022 נתן בית המשפט המחוזי החלטה שבה צוין כי המבקשת לא העלתה כל טענה עניינית כנגד בקשת הביזיון, ואף לא הציגה בפני המותב את החלטתי מיום 31.10.2022. בית המשפט המחוזי הבהיר, בהתייחס לטענות המבקשת בערעור (שצורף לתשובתה לבקשת הביזיון), כי "כאשר מדובר בפסיקתה בהיעדר הגנה, פסק הדין והפסיקתה חד הם", וכי הפסיקתה כוללת את כל הנדרש לפי נוסחה של תקנה 133 לתקנות. על אף האמור, נתן בית המשפט המחוזי למבקשת ארכה לביצוע הוראות הפסיקתה עד ליום 4.12.2022.

17.ומכאן – לבקשה שבפני, שבה נטען, בתמציתיות רבה, כי מוצדק לקבלה על-מנת "למנוע מצב בלתי הפיך ופוגעני" ביחס למבקשת. טענה זו הועלתה מבלי שנלוו לה כל נימוק או הסבר. לטענת המבקשת, סיכויי ערעורה להתקבל – גבוהים, ולמשיב לא ייגרם כל נזק מקבלת הבקשה, שכן הסעד שהתבקש על-ידו אינו כספי.

18.בתשובתו מיום 9.11.2022 מתנגד המשיב לבקשה, וטוען כי המבקשת לא הצביעה על כל נזק קונקרטי שייגרם לה כתוצאה מדחייתה. המשיב מוסיף וטוען כי סיכויי הערעור להתקבל – קלושים, וכי היה מוצדק ליתן לו את הסעדים המבוקשים על-ידו.

19.דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין שעליו מערערים (ראו: תקנה 145(א) לתקנות). המבקש לעכב פסק דין או החלטה עד להכרעה בערעור שהוגש עליהם, נדרש להראות כי סיכויי הערעור שהגיש גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אם לא יעוכבו פסק הדין או ההחלטה ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו, מבין רבים: ע"א 4989/22 שטארק נ' א.י. פרידמן חברה ליזמות והשקעות בע"מ, פסקה 14 (16.8.2022); ע"א 4889/22 סקבורצוב נ' אופיר דידי, מנהל מיוחד על נכסי החייב, פסקה 9 (16.8.2022)). במקרה דנן המבקשת לא עמדה בנטל הוכחה זה. למעשה, המבקשת כלל לא הצביעה על כל נזק קונקרטי שייגרם לה אם תידרש לקיים את הוראות הפסיקתה כבר עתה.

20.אף שהדבר לא נטען, לא נעלם מעיניי כי דחיית הבקשה עלולה לאיין חלק מטענותיה של המבקשת בערעור, בפרט בכל הנוגע להעברת רשימת החוזים שבהם נעשה שימוש בשמו של המשיב לידיו. אולם, בהתחשב בכך שטענותיה של המבקשת בערעור נסבות על היבטים פרוצדוראליים ואינן לגוף הדברים, ובשים לב לכך שגם בשלב זה המבקשת לא העלתה כל טענת הגנה מפני התביעה והסעדים המבוקשים בה, לא מצאתי כי קיום הפסיקתה של בית המשפט המחוזי כבר עתה יגרום נזק ממשי למבקשת. לעומת זאת, אין ספק שהמשך הצגת מצג שווא לכאורה (אף לשיטת המבקשת) שלפיו המשיב מייצג את המבקשת גורם לו נזק של ממש, וכך גם למי שמתקשרים בחוזים עם המבקשת. העברתה של רשימת החוזים הרלוונטיים לידיו באופן מיידי (ולמצער עד יום 4.12.2022, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו בבקשת הביזיון) עשויה להפחית נזק מתמשך זה במידה ניכרת.

21.הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאותיו של המשיב בסך 3,000 שקלים.