ע"א 7165-22 ע"א 7165-22

1.בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 5.7.2022 (ה"פ 12397-12-19, השופט ר' יעקובי).

2.ברקעה של הבקשה שבפני מצויים חוזי מכר שנעשו בשנת 2012 בין המבקשת, חברה ציבורית העוסקת בתחום הבנייה, והמשיבים, שרכשו ממנה 19 דירות בפרויקט בנייה בגבעת זאב (להלן: הפרויקט). בשנת 2018, הודיעה המבקשת למשיבים כי היא מבטלת את חוזי המכר שכרתה עמם נוכח חוסר יכולתה לקדם את בניית הפרויקט. זאת, לאחר שניסתה במשך מספר שנים לקדם תב"ע חדשה שתחול במקום. בהמשך לכך, ביום 6.12.2018 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשת לבית המשפט המחוזי במסגרתה עתרו לסעד הצהרתי שייקבע כי הודעת הביטול נמסרה שלא כדין, וכן לאכיפתם של חוזי המכר.

3.ביום 5.7.2022 בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתם של המשיבים וקבע כי חוזי מכר הדירות נותרו בתוקפם וכי הודעות הביטול נשלחו אליהם שלא כדין. במישור האופרטיבי, בית המשפט המחוזי קבע שנוכח התנהלות המבקשת אין זה ראוי להותיר את רוכשי הדירות תלויים בה ולכפות עליה להמשיך בפרויקט שביקשה לחדול ממנו. על כן, במטרה להגיע לפתרון מעשי של הסכסוך, הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להעביר לרוכשי הדירות את זכויותיה בפרויקט, על מנת לאפשר להם לפעול כפי שימצאו לנכון.

4.ביום 31.7.2022 המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בבקשה דומה שתוגש לבית משפט זה. בקשה זו התקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 14.9.2022.

5.ביום 27.10.2022 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע של הוראותיו האופרטיביות עד למתן פסק דין סופי בערעור.

6.לטענת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל – גבוהים, בין היתר משום שבית המשפט המחוזי העניק למשיבים סעד אשר כלל לא התבקש על-ידם. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה במובהק, מאחר שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, סביר להניח כי המשיבים יבקשו להתקשר בעסקה עם צד שלישי לצורך קידום הפרויקט. ממילא, כך נטען, יהיה זה מן הנמנע, או לכל הפחות קשה מאוד, להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל ערעורה. לעומת זאת, לטענתה, למשיבים לא ייגרם נזק מעיכוב ביצועו של פסק הדין משום שהחוזים עמם נכרתו לפני כעשור שנים, ואין כל הכרח לבצע את הפרויקט דווקא בשלב הנוכחי.

7.תגובת המשיבים לבקשת עיכוב הביצוע הוגשה, בהתאם להחלטתי, ביום 8.11.2022. המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצועו של פסק הדין, וטוענים כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים. אשר למאזן הנוחות, נטען כי הזמן שחלף מאז נכרתו עמם חוזי המכר מצדיק דווקא לדחות את הבקשה, ולאפשר להם לממש את זכויותיהם בפרויקט. כך במיוחד, הוסבר, כאשר מדובר בדירות שנרכשו על-ידיהם לצורך מגורים. המשיבים מדגישים, כי אין מדובר בנזק בלתי הפיך למבקשת, שכן אף אם יתקבל ערעורה ניתן יהיה לפצותה בגין נזקיה הממוניים. לטענת המשיבים, המבקשת מדברת בשני קולות: מצד אחד היא טוענת כי אין היתכנות להשלמת הפרויקט, ומצד אחר היא טוענת כי השלמת הפרויקט על-ידי המשיבים, באמצעות צד שלישי, תגרום לה נזק בלתי הפיך. המשיבים מוסיפים כי ככל שבית משפט זה יחליט לעכב את ביצוע פסק הדין, יש מקום לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה המתאימה להיקף הנזק הכספי שייגרם למשיבים מעיכוב הביצוע. לפי אומדנם של המשיבים סכום זה צריך להיות לא פחות מ-8.25 מיליון שקלים.

8.למבקשת ניתנה רשות להשיב לתגובת המשיבים, ותשובתה הוגשה ביום 20.11.2022. המבקשת התנגדה להתנאתו של עיכוב הביצוע בהפקדת ערובה כספית גבוהה. לטענת המבקשת, הליך זה אינו המקום לברר חיובים הדדיים של הצדדים זה כלפי רעהו, ואלו צריכים להתברר בהליך נפרד לאחר שתתבהר התמונה ביחס לחובות הכספיים של כל צד (בהמשך להגשת בקשה לפיצול סעדים). לגוף הדברים, לטענת המבקשת החישוב שערכו המשיבים ביחס לשווי הנזק שייגרם להם מתקופת עיכוב הביצוע הוא מופרז.

9.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל בכפוף להפקדת ערובה על-ידי המבקשת. נקודת המוצא לענייננו, המעוגנת בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"א-2018, היא כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק דין. לפיכך, המבקש לעכב פסק דין עד להכרעה בערעור שהוגש עליו נדרש להראות כי סיכויי הערעור שהגיש גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אם לא יעוכב פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו, מבין רבים: ע"א 4989/22 שטארק נ' א.י. פרידמן חברה ליזמות והשקעות בע"מ, פסקה 14 (16.8.2022); ע"א 6913/22 החברה לשימור והתחדשות ערים בישראל בע"מ נ' אברהם, פסקה 19 (16.11.2022)). מבלי להידרש לסיכויי הערעור, הבקשה שבפני מורכבת מן ההיבט של בחינת מאזן הנוחות, שכן ניתן לאתר קשיים הצפויים להתעורר ביחס לשני הצדדים להליך. מחד גיסא, ביצוע פסק הדין עשוי להוביל להתקשרות המשיבים עם צד שלישי להקמת דירותיהם ואבדן כל זכויותיה של המבקשת במקרקעין. מאידך גיסא, עיכוב ביצועו של פסק הדין יאריך את המועד עד לבניית הדירות ויוסיף על הנזק הכספי שכבר נגרם למשיבים מהתארכות הפרויקט. על כן, בהתחשב במכלול הנסיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי אף שיש הצדקה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, כדי לצמצם את הפגיעה במשיבים, על המבקשת להפקיד ערובה שתבטיח את פיצוים בגין הנזק שעלול להיגרם להם.

10.בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את הנתונים שהוצגו, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכפוף להפקדת סכום של מיליון שקלים. סכום זה יופקד על-ידי המבקשת בקופת בית המשפט המחוזי עד ליום 27.12.2022.

11.סוף דבר: אני מורה על קבלת הבקשה כמפורט בפסקה 10 לעיל.