ע"א 7023/16חסן שעלאן נ. הכונס הרשמי

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.3.2016 בפש"ר 28163-04-13 (כב' השופט י' בן-חמו ), בגדרו נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו פושט רגל ובוטל צו הכינוס שהוצא בעניינו.

1.המבקש נקלע לקשיים כספיים, ובעקבות זאת הגיש ביום 17.4.2013 לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה למתן צו כינוס ולהכריז עליו פושט רגל. בבקשתו הצהיר המבקש על חובות בסך של כ-800,000 ש"ח לשלושים נושים. ביום 31.10.2013 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, הורה על כינוס נכסי המבקש והשית עליו תשלום חודשי בסך חמש מאות ש"ח. בהמשך מונה המשיב 2 כמנהל מיוחד לנכסי המבקש (להלן: המנהל המיוחד ) וצו התשלומים בעניינו של המבקש הועלה והועמד על אלף ש"ח. כאמור, בפסק דינו מיום 30.3.2016 דחה בית המשפט את בקשת המבקש להכריז עליו פושט רגל וביטל את צו הכינוס שהוצא בעניינו. נקבע, כי המבקש מתנהל במסגרת ההליך שלא בתום-לב, בין היתר, בשל אי-המצאת מסמכים נדרשים למנהל המיוחד לאורך תקופה ארוכה ובשל פיגורים בשמונה תשלומים חודשיים. הובהר, כי המבקש אמנם טוען כי המקור לפיגוריו הוא אשפוזו בבית החולים, אך נראה כי לפחות חלק מן הפיגורים נצברו בתקופה הקודמת לאשפוז האמור. נקבע, כי על חייב הצובר חובות בסדר גודל שכזה, להקפיד ביתר שאת על מילוי הוראות בית המשפט ועל התנהלות בתום-לב, ולכן אין הצדקה להמשיך ולהמתין עד שהמבקש יואיל לעשות כן.

2.כלפי פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, וכחודש לאחר מכן הגיש את הבקשה דנא, אותה הכתיר כ"בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע פסק דין (במעמד צד אחד)". נטען, כי במידה ולא תתקבל הבקשה תהא בידי הנושים "האפשרות והזכות לעשות במבקש ככל העולה על רוחם", ובכלל זאת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו. עוד נטען, כי מנגד לא ייגרם כל נזק למשיבים או לנושי המבקש אם תתקבל הבקשה, ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. לטענת המבקש, במהלך חודש נובמבר שנת 2015 הוא עבר תאונת דרכים, שבעקבותיה אושפז בבית החולים ואף נותח. נטען, כי בשל מצבו הרפואי לא היה ביכולתו של המבקש לעבוד ועל כן לא התאפשר לו לעמוד בצו התשלומים שהוטל עליו. בהתבסס על נתון זה, ועל נימוקים נוספים, טוען המבקש כי סיכוי ערעורו טובים.

לשלמות התמונה יצוין, כי בהחלטתי מיום 8.9.2015 קבעתי כי אין מקום ליתן סעד במעמד צד אחד, והורתי על הגשת תשובות המשיבים לבקשה.

3.המשיב 1 (להלן: הכנ"ר ) התנגד לבקשה. בתשובתו נטען, כי סיכוי הערעור אינם טובים נוכח קביעותיו של בית המשפט המחוזי באשר לתום ליבו של המבקש, וכי המבקש לא הוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. הכנ"ר הוסיף ופירט באשר להתנהלותו הבעייתית של המבקש במסגרת ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי, אשר לא הגיש דו"חות כסדרם, לא הציג מסמכים דרושים, לא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד ופיגר בתשלומים.

4.המנהל המיוחד התנגד אף הוא לבקשה ופירט באריכות את התנהלותו של המבקש. המנהל המיוחד טען כי זה האחרון ממשיך להתנהל בחוסר תום-לב בהציגו עובדות לא נכונות בגדרי בקשה דנא. נטען, כי סיכוי הערעור קלושים, וכי בפסיקה נקבע שביטול הליך פשיטת רגל והחייאת הליכי הוצאה לפועל אינם מהווים סיבה מיוחדת להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

5.לאחר העיון בבקשה ובתשובות המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש זכייתו, כאשר על המבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין או מתן סעד זמני בערעור לשכנע את בית המשפט כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שפעולה על-פי פסק הדין טרם הכרעה בערעור תקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור

(ע"א 2526/10 זילברמן נ' עו"ד שפלר , פסקה 32 (12.4.2010), והאסמכתאות הנזכרות שם).

6.במקרה דנא, עיקר טענות המבקש בערעורו נסובות על קביעות עובדתיות ועל ממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית באשר לתום-ליבו של המבקש – טענות בהן לא בנקל תתערב ערכאת הערעור, ועל כן, ככלל, אין בהן כדי לבסס סיכויים טובים לערעור. מעבר לכך, טענתו המרכזית של המבקש בערעורו נוגעת למצבו הרפואי, כאשר לגישתו, בית המשפט המחוזי לא ייחס לנתון זה משקל מספק בפסק דינו. ואולם, מעיון בפסק הדין עולה כי התנהלותו הבעייתית של המבקש החלה עוד בטרם נפגע בתאונת דרכים.

לכך יש להוסיף כי המבקש לא ביסס טענתו לפיה ייגרם לו נזק בלתי הפיך היה ולא תתקבל בקשתו, כאשר זו נטענה בעלמא. יתרה מכך, בית משפט זה ציין לא אחת, כי "קשה לראות בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, כשלעצמם, כמסבים נזק בלתי הפיך" (ע"א 1738/10 קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי

(18.3.2010), והאסמכתאות הנזכרות שם). לא-זו-אף-זו, באפשרות המבקש לעתור לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל, היה ואכן ינקטו הליכי הוצאה לפועל כנגדו, וגם מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.