פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7054/13 - ג'
ע"א
7054/13
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערער:
אפרים ואביבה מריניאנקסי
נ ג ד
המשיבים:
1. מומנטום שוקי הון בע"מ
2. לירון אסא
3. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בקשה למחיקת הערעור שכנגד על הסף
החלטה
התיק שלפניי הועבר לטיפולי בשל חילופי גברי בלשכת הרשמים, ועם הצדדים הסליחה על העיכוב שנגרם.
עניינו של ההליך שבכותרת בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת.א. 48855-01-11) אשר קיבל את תביעתם של המערערים (להלן: מריניאנסקי או המערערים ) כנגד המשיבה 1 (להלן: מומנטום ) וכנגד המשיבה 3 (להלן: מנורה ), אולם דחה אותה ככל שהיא נוגעת למשיב 2 (להלן: אסא ) ולמשיבה 4 (להלן: הפניקס ). על פסק הדין הוגשו לבית משפט זה שני ערעורים. ערעור אחד הוגש מטעם מנורה, והוא מופנה כנגד קבלת התביעה ביחס אליה (ע"א 7121/13). הערעור השני - הוא הערעור שלפניי -
הוגש על ידי מריניאנסקי, ובגדרו משיגים הם על דחיית התביעה ככל שהיא נוגעת לאסא ולפניקס. בגדרו של הערעור מטעם מריניאנסקי הגישו מומנטום ואסא ערעור שכנגד, אשר כוון כל כולו כנגד דחיית התביעה ביחס לפניקס (להלן: הערעור שכנגד ).
במסגרת הערעור שכנגד עתרו מומנטום ואסא (יחד להלן: המערערים שכנגד ) לקבלת פטור מהפקדת עירבון. בתגובה אותה הגישה הפניקס לבקשת הפטור נטען, כי הערעור שכנגד הוגש שלא כדין וזאת (בין היתר) מאחר שהוא אינו מופנה כנגד מריניאנסקי, אשר הגישו את הערעור העיקרי, אלא כנגד הפניקס, אשר כלל לא ערערה על פסק הדין. כב' הרשמת ל' בנמלך ראתה בתגובה האמורה משום בקשה למחיקת הערעור שכנגד על הסף, והורתה למערערים שכנגד להשיב לה. אלה, בתורם, הביעו התנגדות למחיקתו של הערעור כנגד. בסוגיה זו אכריע כעת.
כלל מושרש וידוע הוא, כי ערעור שכנגד "דינו כדין ערעור רק לצורך אותו עניין שהוא נושא הערעור ורק כלפי המערער עצמו , אך לא לצורך עניין אחר ושונה הימנו, שנידון אף הוא בדרגה הראשונה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995), עמ' 846 (להלן: זוסמן ). ההדגשה אינה במקור). לעניין זה נקבע כי:
"הערעור שכנגד - שפניו לשינויה של ההכרעה - שונה מהודעת הערעור הרגילה; זו האחרונה יכולה להיות מופנית נגד כל שנפסק בבית המשפט קמא מבחינת התוצאה או מבחינת ההנמקה. הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש, והוא יכול, על-כן, להיות מופנה רק נגד העילות המונחות ביסודו של הדיון במסגרת הערעור הראשי. אין פירושו של דבר, שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי, אלא יכול שהערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור באותו עניין. מאידך גיסא, ערעור שכנגד אינו יכול להיות מופנה, למשל, נגד בעל דין שלא ערער או נגד הכרעה בעניין נוסף, שצורף לדיון בבית המשפט קמא (כגון במסגרת איחוד הדיון בתיקים) ושאינו מועלה בערעור הראשי" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 700. ההדגשה אינה במקור).
אכן, האפשרות להגיש ערעור שכנגד מקנה יתרון דיוני למי שיכול היה להגיש ערעור עיקרי ולא עשה כן, על דרך של הארכת המועד הקצוב בדין להגשת הליך ערעורי. יתרון דיוני זה מהווה מעיין שוט כלפי הצד שכנגד, המגיש ערעור ראשי מצדו. יש בו כדי להרתיע בעל דין מלערער, וזאת על רקע הידיעה כי הגשת ערעור עשויה להעמיד אותו בסכנה שבית המשפט לא רק ידחה את ערעורו, אלא גם ייטול ממנו את פירות זכייתו (החלקית) בערכאה הדיונית (ראו, זוסמן , עמ' 842). ואולם, לרציונל זה אין נפקות ככל שמדובר בערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שכלל לא הגיש ערעור עיקרי. אין זה מפתיע, איפוא, שהכלל בעניין זה הוא כי "ערעור שכנגד יכול שיוגש רק כנגד אותו בעל דין שהגיש את הערעור העיקרי, ולא כלפי בעל דין אחר שאינו מערער" (בש"א 8076/04 מרדכי בנימין ובניו בע"מ נ' דנין (2.2.2005) והאסמכתאות הנזכרות שם. עוד ראו, בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256, 263; ע"א 4835/07 קן טק ונצ'רס בע"מ נ' אברבנאל (1.1.2008); ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, 2012), עמ' 411).
בענייננו, כזכור, הערעור העיקרי הוגש על ידי מריניאנסקי , והוא הופנה כנגד דחייתה של התביעה ככל שהיא נוגעת לאסא ולפניקס. הערעור שכנגד, לעומת זאת, הופנה כנגד הפניקס , אשר כלל לא ערערה על פסק הדין . משכך, ובהתאם לאמות המידה הנזכרות לעיל, אין מנוס מן המסקנה כי הערעור שכנגד הוגש שלא כדין ודינו להימחק מן המרשם (וזאת מבלי להידרש לקושי דיוני נוסף, אשר מתעורר על רקע העובדה שהערעור העיקרי לא הופנה, מבחינה מהותית, כנגד מומנטום). אציין, כי לא נעלמה מעיניי טענתם של המערערים שכנגד, לפיה לא היה מקום לעורר את סוגיית סילוקו של הערעור שכנגד על הסף בגדרה של תגובה לבקשה לפטור מעירבון, אלא נדרשה בקשה נפרדת לעניין זה. ואולם, בנסיבות העניין לא מצאתי בטענה זו ממש, ומכל מקום ברי כי אין בכוחה להותיר על כנו הליך אשר הוגש בניגוד לדין.
התוצאה היא, כי הערעור שכנגד נמחק מן המרשם. ממילא מתייתר הצורך להידרש לבקשת הפטור אשר הוגשה בגדרו של הערעור שכנגד. יומן בית המשפט מתבקש להחיש את הטיפול בהליך שבכותרת (יחד עם ע"א 7121/13), ולקבוע אותו לדיון בחודשים הקרובים.
ניתנה היום, כ' בחשון
התשע"ה (13.11.2014).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם