ע"א 4933/17 מרדכי איבגי נ. אריה פרידמן

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

4933/17

ע"א

7995/17

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המערער:

מרדכי איבגי

נ ג ד

המשיבים:

1. אריה פרידמן

2. בוטיק הוטל ים המלח בע"מ

3. פורמלי צבי בורקו

4. פורמלי מצלר יזמות ובניה בע"מ

בקשה למחיקת ערעור

שכנגד על הסף; בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עיקרי

פסק-דין

והחלטה

1.

לפניי בקשה מטעם

המשיבים 4-3 בע"א 4933/17 (להלן:

בורקו

ו

מצלר

יזמות

, בהתאמה) למחיקה חלקית של הערעור

שכנגד אשר הוגש על ידי המשיבים 2-1 (יחד להלן:

פרידמן

) בגדר אותו הליך. בעקבות בקשת המחיקה הגישו פרידמן בקשה להארכת מועד

להגשת ערעור עיקרי על פסק הדין מושא הערעור שכנגד. בקשה זו, אשר הוגשה בגדרו של

בש"א 7995/17, מונחת אף היא לפניי.

2.

הרקע העובדתי הרלוונטי לעניין עולה מפסק הדין ואף פורט בהחלטתה

של כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות מיום 2.7.2017 בע"א 4933/17. בקיצור נמרץ

אציין, כי פרידמן הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה כספית כנגד המערער בע"א

4933/17 (להלן:

איבגי

) וכנגד

בורקו ומצלר יזמות

. בפסק

דינו מיום 3.5.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה כנגד איבגי אך דחה אותה, ככל

שהיא נוגעת לבורקו

ולמצלר יזמות

(להלן:

פסק הדין

).

3.

ביום 19.6.2017 הגיש איבגי ערעור על פסק הדין ובו תקף את עצם

החיוב הכספי אשר הושת עליו ולחלופין את גובה הסכום בו חויב (ע"א 4933/17,

להלן:

הערעור

העיקרי

). יצוין כי בגדר הערעור העיקרי

לא תקף איבגי, אף לא לחלופין, את אי חיובם של בורקו ושל

מצלר יזמות

. ביום 19.7.2017 הגישו פרידמן

ערעור שכנגד התוקף, בין היתר, את דחיית התובענה כנגד בורקו (להלן:

הערעור שכנגד

). בורקו

ומצלר יזמות

הגישו בקשה למחיקת הערעור שכנגד

על הסף, ככל שהוא מופנה כנגד בורקו. פרידמן מתנגדים לבקשת המחיקה, אולם בד בבד עם

הגשת תשובתם הגישו גם בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עיקרי על פסק הדין. בורקו ו

מצלר יזמות

מתנגדים למתן הארכה

המבוקשת.

4.

על רקע תיאור הדברים התמציתי שלעיל, ולאחר שמנטרלים את

"רעשי הרקע" הכלולים בתגובת פרידמן, קל להבין כי יש ממש בטענות העומדות

בבסיס בקשת המחיקה.

5.

כפי שנקבע לא אחת, הערעור שכנגד נועד להקנות יתרון דיוני למי

שיכול היה להגיש ערעור עיקרי ולא עשה כן, על דרך של הארכת המועד הקצוב בדין להגשת

הליך ערעורי. יתרון דיוני זה מהווה מעין שוט כלפי הצד שכנגד, המגיש ערעור ראשי

מצדו. יש בו כדי להרתיע בעל דין מלערער, וזאת על רקע הידיעה כי הגשת ערעור עשויה

להעמיד אותו בסכנה שבית המשפט לא רק ידחה את ערעורו, אלא גם ייטול ממנו את פירות

זכייתו (החלקית) בערכאה הדיונית (

י' זוסמן

סדרי הדין האזרחי 842

(מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין,

1995)

). ואולם לרציונל זה אין נפקות ככל

שמדובר בערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שכלל לא הגיש ערעור עיקרי. מתכליתו של

הערעור שכנגד נגזרות גם המגבלות הטמונות בו, ובהן הכלל - עליו חזרה הפסיקה פעמים

רבות - לפיו "ערעור שכנגד יכול שיוגש רק כנגד אותו בעל דין שהגיש את הערעור

העיקרי, ולא כלפי בעל דין אחר שאינו מערער" (בש"א 8076/04

מרדכי בנימין ובניו

בע"מ נ' דנין

(2.2.2005) והאסמכתאות הנזכרות

שם. עוד ראו: בש"א 3868/90

יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק

אלקטריק ס.א.

, פ"ד מה(1) 256, 263;

ע"א 4835/07

קן

טק ונצ'רס בע"מ נ' אברבנאל

(1.1.2008);

ע"א 7054/13

מריניאנסקי נ' מומנטום שוקי הון בע"מ

(13.11.2014); ח' בן-נון וט' חבקין

הערעור האזרחי

411 (מהדורה שלישית, 2012)).

ודוק:

טענתם העיקרית של פרידמן בתשובה לבקשת המחיקה הינה כי בורקו אינו אלא "איש

קש" של איבגי; וכי הלכה למעשה, איבגי ובורקו "מהווים ישות אחידה ומגובשת

אחת". בניסיון לבסס טענה זו פרשו פרידמן יריעה עובדתית רחבה ומפורטת לגבי

מכלול ההליכים אשר התנהלו, ועדיין מתנהלים, בין הצדדים השונים. ואולם בטענה האמורה

אין כדי לסייע לפרידמן. אפילו אניח שאיבגי ובורקו אכן פועלים במשותף באופן כזה או אחר,

ברי כי אין בכך כדי לגרוע מן העובדה שכל אחד מהם הוא בעל אישיות משפטית נפרדת ולא

ניתן להתייחס אליהם כאל ישות אחת (מה גם שההליך שלפניי אינו האכסניה המתאימה

לקביעת ממצאים עובדתיים בסוגיה זו). ואכן, דומה כי גם פרידמן הבינו את הקושי הגלום

בטיעון האמור ובשל כך ראו להגיש גם בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עיקרי אשר יופנה (גם)

כנגד בורקו.

6.

נוכח המסקנה אליה הגעתי - אשר תוצאתה מחיקת הערעור שכנגד, ככל

שהוא מופנה כנגד בורקו - עלי להמשיך ולהכריע האם יש מקום להיעתר לבקשתם של פרידמן

להאריך את המועד להגשת ערעור עיקרי שיופנה (גם) כנגד בורקו.

7.

אכן, מן האמור לעיל עולה כי התנהלותם הדיונית של פרידמן מעוררת

קושי בלתי מבוטל. ככל שרצו פרידמן לערער על אי חיובו של בורקו, היה עליהם להגיש

ערעור עיקרי בתוך המועד הקבוע בדין לכך. זאת ועוד, ספק בעיניי אם הבקשה להארכת

מועד, באופן בו הוגשה, כוללת הסבר מספק לשאלה מדוע לא נהגו כך.

8.

מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מן הערעור של איבגי התלוי ועומד

על פסק הדין. אכן, קיומו של הליך ערעורי תלוי ועומד אינו מקנה ארכה אוטומטית להגשת

הליך ערעורי נוסף על אותו פסק דין. עם זאת, יש בו משום נימוק כבד משקל התומך בהארכת

מועד להגשת ההליך הערעורי (בין שמדובר בערעור עצמאי ובין בערעור שכנגד). אכן,

משתלוי ועומד הליך ערעורי על פסק הדין, ובשים לב גם לסמכות הרחבה הנתונה לערכאת