פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
709/11
בש"א
855/11
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. ד"ר אפריים גוטקינד
2. חברת
Eureka Fimamce S.A
נ ג ד
המשיבים:
1. יונס אלקרא
2.
Vistarcil Enterprises SA
הוגש הליך
החלטה
המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור, וכן ערעור בזכות, נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.12.2010. בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש – עד בהליך משפטי בין המשיבה 2 (התובעת) לבין המשיב 1 (הנתבע) – שלא לחייבו להשיב לשאלות בנוגע לבעלות במניות חברה-זרה, זאת מטעמים של חיסיון. בית המשפט חייב את המבקש להשיב לשאלות וכן למסור מסמכים תומכים. כמו-כן בית המשפט חייב את המבקש להגיש דו"חות כספיים של חברה זרה שבניהולו (המבקשת 2), אם כי לגבי מסמכים אלה נקבע כי הם יוצגו בשלב ראשון לפני בית המשפט בלבד על-מנת שיבדוק אם כלולים בהם נתונים שאין לגלותם.
יובהר ויודגש, כי המבקש הוא עד בהליך ולא בעל-דין, הגם שבשלב מוקדם הוגשה נגדו תביעה שכנגד (שנמחקה), וככל הנראה מתנהל כעת הליך נפרד בינו לבין המשיב 1. המבקשים הגישו, "מטעמי זהירות", בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (רע"א 709/11), וכן הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות (בש"א 855/11). בסופו של דבר גם הערעור בזכות הוגש במועד הקבוע לכך בדין, וממילא אין צורך בהארכת מועד.
השאלה היא אפוא שאלה סיווג – ערעור בזכות או ערעור ברשות.
כאן המקום להבהיר כי המבקשים העלו את טענתם בדבר קיומה של זכות ערעור בגדרי רע"א 709/11. המשיב 1 בתגובתו לבקשת רשות הערעור לא הרחיב בעניין זה, אך הודיע כי הוא מסכים להחלת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת אם בית המשפט יסבור שההליך הנכון במקרה זה הינו ערעור בזכות. כמו-כן, במסגרת תגובתו לא ביקש המשיב 1 לחלוק על עצם זכותו של המבקש להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי – הגם שאינו בעל-דין בהליך – אם כי, לדעת המשיב 1, המבקש רשאי להציג טענות רק בעניין החיסיון, להבדיל מטעמי התנגדות אחרים ובהם סוגיית הרלבנטיות וסוגיית קיומו של הסדר דיוני. ניתן אפוא לסכם ולומר כי המשיב 1 אינו חולק על עצם האפשרות של המבקש להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי, וכי הוא הותיר לבית המשפט את ההכרעה באשר לדרך ההשגה הנכונה: ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור. אשר למשיבה 2, זו מצטרפת לעמדת המבקשים.
על רקע זה אפנה להכרעה בעניין הסיווג.
ראשית, יש להבהיר כי במקרה זה התקיים, במסגרת ההליך המשפטי בין המשיבים, "הליך נוסף" ("נספח") בעניינו של המבקש-העד. בית המשפט המחוזי אף עמד בהחלטתו על מעמדו של המבקש בעניין הנדון (סעיף 7 להחלטה מיום 23.12.2010, וראו גם כותרת ההחלטה). ב"הליך נוסף" זה הועלו טענות שונות, ובהן הטענה כי חיובו של המבקש להשיב לשאלות שבמחלוקת יביא אותו לידי ביצוע עבירה לפי הדין השוויצרי והפרת כללי סודיות המחייבים אותו, וכי למבקש עומדת טענה בדבר חיסיון מפני הפללה עצמית. טענות אלה לא נתקבלו, ולמבקש – הגם שאינו בעל-דין פורמאלי – אפשרות להשיג על כך לפני בית משפט זה. ראו דברי כבוד הנשיא א' ברק בבש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(1) 670 (1991):
"צד אינו רק מי שעל-פי המסמכים הפורמאליים הוא בעל דין. צד הוא גם מי שנתקיים בעניינו הליך אשר הכריע בדבר זכותו ה'הופלדיאנית'... גישה זו ראויה היא מבחינת המדיניות המשפטית, שכן היא מאפשרת למי שזכותו נפגעה בהיותו צד להליך שנוהל בעניינו, גם אם אינו צד פורמאלי, לערער על הפגיעה בו" (שם, בעמ' 694).
ראו גם דברי כבוד השופט י' קדמי בבג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון , פ"ד נב(3) 721 (1998), שם נדונה – ונשללה בדעת רוב – זכות הערעור של אדם ששימש עד במשפט פלילי ופסק-הדין כלל ממצאים שליליים ביותר לגביו:
"מקום שבמסגרתם של הליכים המתנהלים על-פי כתבי-הטענות הפורמאליים – לרבות כתב-אישום – מתנהל 'הליך נוסף', המהווה, למעשה, 'משפט נלווה', ובמסגרתו של הליך כזה מוכרעות זכויותיו של מי שאינו צד ל'משפט העיקרי', רואים את ההכרעה בעניינו של האחרון כ'פסק-דין' שניתן במשפט שהוא 'צד' לו. בתור שכזה, קנויה למי שעניינו הוכרע ב'משפט נלווה' זכות ערעור מכוח ההוראה הכללית שבחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, המקנה זכות ערעור לכל מי שניתן בעניינו פסק-דין" (שם, בעמ' 729).
מבחן זה, שלפיו נדרש כי מגיש ההליך הערעורי יהא "צד להליך בפועל", יושם במקרים נוספים (ראו למשל רע"א 9124/06 פרץ פרי נ' לוקי ביצוע פרוייקטים בניה (1989) בע"מ (לא פורסם, 18.7.2007); כמו-כן ראו ע"א 5956/03 אוזן נ' האפוטרופוס הכללי , פ"ד נח(2) 433 (2003)). על יסוד מבחן זה הוכרה למשל זכות הערעור של עורך-דין על חיובו בהוצאות אישיות (ע"א 2240/90 בן עטר נ' מלצר , פ"ד מז(4) 46 (1993)); ושל עֵד בהליך משפטי על שיעור שכר הבטלה שנפסק לזכותו (בש"א 2369/06 כהן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 7.5.2006)).
לאור המקובץ, נראה כי גם בענייננו אין לשלול את האפשרות של המבקש להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי. כאמור, גם המשיב 1 אינו חולק על עצם יכולתו של המבקש להשיג על ההחלטה (אם כי, לשיטתו, בהיות המבקש צד "זר" להליך העיקרי אין הוא רשאי להעלות טענות החורגות מסוגיית החיסיון). כיוון שבהחלטת בית המשפט המחוזי נחתם בירורו של "ההליך הנספח", עומדת למבקש – שהוא בעל-הדין "הזר" ולא מי מבעלי הדין בהליך העיקרי – זכות לערער על ההחלטה (ראו גם עניין כהן הנ"ל; רע"א 4871/05 עו"ד עדני נ' פרקליטות מחוז תל-אביב – מדור אזרחי
(לא פורסם, 9.4.2006).
יובהר, כי אין בהחלטתי-זו כדי להכריע בטענת המשיב 1 לגבי היקף הטענות שרשאים המבקשים להעלות בערעורם, בשים לב למעמדם כבעל-דין "זר". הטענות בעניין זה שמורות לצדדים.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
א.
המזכירות תשנה את סיווגו של הליך רע"א 709/11 להליך של ערעור בזכות.
ב.
המזכירות תתייק בתיק את הודעת הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשו ביום 8.2.2011. התגובות שהוגשו במסגרת רע"א 709/11 תשמשנה תגובות לערעור.
ג.
המזכירות תפנה לצדדים ככל הדרוש לצורך הגשת עותקים נוספים של הערעור ושל התגובות, והצדדים יפעלו בהתאם.
ד.
התיק יובא לפני כבוד השופטת מ' נאור בהתאם להחלטתה מיום 13.2.2011.
ה.
המבקשים ישלימו את האגרה בהתאם לסיווגו החדש של ההליך וזאת בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום יתרת האגרה יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.
ו.
בש"א 855/11 תימחק.
ז.
המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים שידונו בערעור.
ח.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א באדר א'
תשע"א (15.2.2011).
גיא שני
ר ש ם