בש"א 2369/06 אברהם כהן,עו"ד נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בהליך זה מתעוררת שאלת מעמדו של המבקש וסוג ההליך שיש לנקוט בנדון.

1.בין משיבה 4 לבין משיבים 1-3 מתנהלת תובענה בבית המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת זו זומן המבקש כעד מומחה מטעם משיבים 2-4 וזאת במקביל לחתימת הסכם שכר טרחה בין משיבים אלו לבין המבקש. המבקש זומן להופיע במספר ישיבות. כן עתר הוא לחיוב המשיבים 2-4 בהפקדת ערובה מספקת להוצאותיו. ביום 13.2.06 ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה שעניינה שיעור שכר הבטלה שיש לפסוק למבקש ונפסקו לזכותו 1,000 ₪. על שיעור שכר הבטלה שנפסק מבקש המבקש להשיג לבית-משפט זה.

2.המבקש טען בבקשתו כי אין הוא בטוח אם דין ערעורו להתברר כערעור ברשות או בזכות, הגם שלשיטתו מדובר בערעור בזכות שכן שאלת שכר הבטלה נסתיימה. משיבים 2-4 ציינו בתגובתם, כי קיימת בינם לבין המבקש מחלוקת לעניין היקף זכאותו לשכר, מחלוקת שאף הוצגה לבית המשפט קמא. מחלוקת זו יש לפתור בהליך נפרד בין הצדדים, ואין דרכה להתברר בהליך ערעור לבית-משפט זה. משיבה 1, התובעת בהליך קמא, טענה לפני כי המבקש זומן להעיד עבור משיבים 2-4 וממילא לא היתה היא קשורה לעניין. המשיבה ביקשה להשאיר את ההכרעה בשאלת מעמדו של המבקש בסוג ההליך לשיקול דעת בית המשפט, וכך גם לעניין גוף המחלוקת.

3.לאחר עיון בחומר שלפני וטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לאפשר למבקש להשיג השגותיו לפני בית-משפט זה וכי בנסיבות העניין הדרך לבירור ההלך הינה ערעור בזכות. נקודת המוצא הינה כי זכות הערעור מסורה לבעל דין שנפגע מהחלטה בעניינו ואין זכות ערעור למי שלא היה בעל דין אלא אם הוקנתה זכות כזו במפורש (ראו בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(1) 670). יחד עם זאת, המשפט מכיר מצבים בהם לצד ההליך העיקרי בין בעלי דין מתנהל "הליך נספח" שיכול ויהיה בין בעלי הדין לבין עצמם או בין בעל דין וצד "זר" להליך (ראו ש' לוין, הפרוצדורה האזרחית מבוא לעקרונות יסוד 60-58 (1999)). הליך נספח מעין זה יכול להצמיח חבויות וזכויות משל עצמו ולאפשר במקרים מסוימים גם יכולת השגה על ההחלטות שנתקבלו במסגרתו, אם לבעל הדין המקורי ואם לבעל הדין ה"זר". ברוח זו הוכרו למשל זכויותיהם של עורך-דין לערער בזכות על חיובו בהוצאות אישיות (ע"א 2240/90 דן עטר ואח' נ' מלצר , פ"ד מז(4) 46) וזכותו של עורך-דין ממונה לערער על שיעור שכר הטרחה שנפסק לו (רע"א 2513/05 מדינת ישראל (הסניגוריה הציבורית) נ' מירה מרק, עו"ד (לא פורסם); ראו עוד, א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 582 (2005); ח' בן-נון הערעור האזרחי 491 ואילך (2004)). עם זאת, ההכרה בזכותו של בעל דין "זר" להליך לערער על קביעות שבו אינה מוחלטת ויש בה גדרים וסייגים (ראו והשווה בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה , פ"ד נב(3) 721).

4.במקרה שלפני השאלה המתעוררת היא לעניין השגה של עד על שיעור שכר הבטלה שנפסק לזכותו על פי תקנה 187 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המבקש-העד אינו בעל דין בתובענה המתבררת לפני בית המשפט המחוזי. עם זאת, ניתנה החלטה "בהליך נספח" בינו לבין משיבים 2-4 לעניין שכר הבטלה שלו. ההחלטה שינתה את זכותו ההופלדיאנית ובמובן זה הוא "נפגע" ממנה. במצב דברים זה, ומשנסתיים ההליך בעניינו של המבקש, עומדת לו האפשרות להשיג על החלטה זו לבית משפט שלערעור, בלא תלות בתוצאת ההליך העיקרי (ראו והשוו ע"א 453/91 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ , פ"ד לו(4) 225, 230-228). השגה זו, משעה שהיא השגתו של בעל הדין ה"זר" להליך ולא של בעל דין מקורי בהליך, דינה להתברר כערעור בזכות (ראו ע"א 8253/05 כליף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, החלטה מיום 30.10.05); רע"א 4871/05 עו"ד אבינועם עדני נ' פרקליטות מחוז תל-אביב (לא פורסם, החלטה מיום 9.4.06).

5.התוצאה היא, על כן, כי הליך זה יקובל לרישום ויתברר כערעור אזרחי, בכפוף לתשלום אגרה כדין.