ע"א 8253/05 זמירה כליף נ. מדינת ישראל

1.בהליך שבכותרת התעוררה שאלת הדרך הראויה להשגה על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (השופט ש' ברוך) במסגרתו נדחתה בקשה לפטור מאגרה. בהחלטתי מיום 6.9.05 קבעתי כי על פניו דין הערעור להימחק מן המרשם, שכן הדרך להשיג על החלטת כב' הרשם הינה בערעור לבית המשפט בו הוא מכהן, אך מכל מקום איפשרתי למערערת להציג את עמדתה בנדון.

2.המערערת, בתגובתה, מסתמכת על החלטתו של כב' השופט גרוניס, בע"א 10537/05 מדינת ישראל נ' יש-גד תעשיות לתשתית

(טרם פורסם), לפיה החלטה בענייני אגרה נחשבת לפסק דין. לאור הערה זו, טוענת המבקשת, דין החלטה בעניין אגרה כדין פסק דין של רשם, ולא "החלטה אחרת", ומכאן שהערעור הינו לבית-משפט זה.

3.אכן, בפרשת יש גד הנזכרת לעיל צוין כי "צודקים המשיבים בטענתם כי באופן עקרוני, החלטה שיפוטית בענייני אגרת בית המשפט נחשבת לפסק-דין באשר היא מסיימת את ההתדיינות בית הפרט לבין המדינה בנושא זה" (פסקה 7 לפסק הדין). אולם, דעתי היא כי האמור בהחלטה זו מתייחס למעמדה של המדינה בהליכי אגרה ולא למעמדו של מבקש הפטור. אכן, מתן החלטה בבקשות לעניין האגרה הנן פסק-דין כלפי המדינה במובן זה שההליך בין המדינה ובין הפרט נסתיים. אולם, כך הדבר רק כלפי המדינה עצמה שאינה עוד צד לסכסוך העיקרי במרבית המקרים. ממילא ההליך כולו נסתיים ואם תבקש המדינה לערעור על ההחלטה בעניין האגרה, תחשב החלטה זו כפסק-דין כלפי המדינה. אולם, דין שונה חל כלפי מבקש הפטור מאגרה. ההליך שבעניינו טרם נסתיים שכן ההחלטה בעניין האגרה הינה החלטת ביניים במסגרת ההליך כולו וככזו ההשגה עליה היא כדין שמשיגים על "החלטה אחרת" ולא על פסק-דין. אכן, משמעות האמור לעיל הינה כי החלטה בעניין אגרה יכול שתהא "החלטה אחרת" עבור בעל דין אחד ותהא "פסק-דין" עבור בעל דין אחר. בכך אין פגם שעה שההכרעה בשאלת סיווג החלטה מסוימת כ"פסק-דין" או "החלטה אחרת" כרוכה בין היתר בבחינה מהותית של היחס בין ההחלטה הנדונה ובין היריבות ( lis ) שבין בעלי הדין. ממילא יש לראות החלטה בעניין אגרה כמסיימת את ההליך עבור המדינה - בוודאי בהליכים בהם המדינה אינה צד לסכסוך העיקרי – ובהחלטה שאינה מסיימת את ההליך, עבור מבקש הפטור.

4.התוצאה היא, אפוא, כי ההחלטה נשוא הליך זה הינה "החלטה אחרת" בכל האמור בזכות ההשגה של המבקשת. משעה שהמדובר בהחלטה של רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, השגת המבקשת על החלטתו צריך שתתברר כערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו. אשר על כן, ההליך שבכותרת יימחק.