ע"א 7098-22 ע"א 7098-22

לפניי בקשה לפסלות שופט.

עיינתי בבקשה ובתשובת המשיבים 3-1. עיון בטענות שהועלו בבקשה אינו מעלה בסיס לטענה כי מתקיים המבחן לפסלות שופט בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היינו, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים.

בבקשה נטען שלא טופלו בקשות שהגישה המערערת. הטענה אינה ברורה הואיל וכל הבקשות שהוגשו טופלו. למעשה, בקשותיה האחרונות של המערערת לקבלת ארכה להפקדת הערובה התקבלו, וניתנו למערערת מספר ארכות להפקדת החלק האחרון של הערובה. בנסיבות אלה, כלל לא ברורות טענותיה של המערערת כי נמנעתי מקבלת החלטות חרף מצבה הרפואי.

בנוסף, לא מצאתי לקבל את טענתה של המערערת כי מתן ההחלטה מיום 29.1.2023 הושהה עד לאחר שהובהר כי הוגש ערעור על החלטתי בבקשה למתן פטור מהפקדת ערובה. טענה זו אינה ברורה, הואיל והמערערת הודיעה על כוונתה להגיש ערעור עוד בבקשתה מיום 28.11.2022. בהחלטה שניתנה בבקשה זו ביום 11.12.2022 (לאחר שהוגשה תשובת המשיבים), נכתב במפורש: "לפניי בקשה להארכת מועד להפקדת ערובה מן הטעם כי הוגש ערעור על ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה וערובה מיום 14.11.2022". בהחלטה התקבלה בקשתה של המערערת להארכת מועד, והתאפשר לה להפקיד את הערובה עד ליום 26.1.2022, או עד שבעה ימים ממועד מתן פסק הדין שיינתן בערעור על ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה וערובה, לפי המוקדם. במצב דברים זה, ברי כי ניתנו על ידי החלטות בעניין זה עוד קודם להחלטה מיום 29.1.2023. זאת ועוד; אילו המערערת סברה כי החלטה זו, או ההחלטה מיום 29.1.2023, מקימות עילת פסלות, ברי כי הבקשה שמוגשת כעת לוקה בשיהוי משמעותי (ראו, בעניין זה, ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני (18.6.2019)).

טענותיה של המערערת לפיהן היה מקום לדון בבקשה לקבלת זמני החלטות של מותב בית המשפט קמא אינן מקימות אף הן חשש ממשי למשוא פנים. זאת, הואיל ומדובר בטענות הנוגעות לערעור הפסלות לגופו, שטיבן להתברר בגדרי הערעור עצמו, ולא במסגרת של בקשה לפטור מהפקדת ערובה. למען הסר ספק יובהר כי לא נדרשתי לבקשות אלה במסגרת ההחלטות שניתנו בהליך.

על יסוד כלל הנימוקים שלעיל, הבקשה נדחית.