ע"א 725/99 מנהל אגף המכס והמע"מ נ. יורוקום תקשורת סולולורית בע"מ

בפני בקשת המשיבה לביטול החלטתי מיום 15.3.99, בה הוריתי על תיקון הודעת הערעור, לפי בקשת המערער.

להלן השתלשלות העניינים שקדמה להגשת הבקשה:

המערער הגיש בקשה לתיקון סעיף בהודעת הערעור, אשר לטענתו נועד להבהיר את האמור בסעיף. הבקשה הוגשה מבלי שצורפה לה תגובת המשיבה, וזאת מן הטעם כי בא כח המשיבה שהה בחו"ל, ועל כן לא ניתן היה לקבל את תגובתו לבקשה.

בטרם ניתנה החלטתי בבקשה, הגיש המערער בקשה חוזרת לתיקון הודעת הערעור, אליה צורף מכתבו של בא כח המשיבה, בו הביע התנגדותו לתיקון המבוקש.

בהחלטתי מיום 15.3.99, הוריתי על תיקון הודעת הערעור כמבוקש, מהטעם שבא כח המשיבה לא הגיב לבקשה למרות שובו מחו"ל.

לפיכך הגישה המשיבה את הבקשה שבפני לביטול החלטתי האמורה.

בבקשה נטען כי בא כח המשיבה לא קיבל העתק מן הבקשה שהוגשה לבית המשפט, וכי באת כוח המערער העבירה אליו רק טיוטה של בקשה שהיה בכוונתה להגיש לבית המשפט.

כמו כן, עם שובו מחו"ל שלח בא כח המשיבה לבאת כוח המערער את תגובתו לטיוטת הבקשה. עותק מן התגובה לא הועבר לבית המשפט מן הטעם שהוא לא ידע אם אכן הוגשה בפועל בקשה לבית המשפט. לפיכך, מבקשת המשיבה כי אדון בבקשה לתיקון הודעת הערעור מחדש, לאור תגובתה, אשר צורפה לבקשה.

בתגובתו לבקשה טוען המערער, כי עותק מן הבקשה השנייה לתיקון הודעת הערעור הומצא לב"כ המשיבה, אשר לא הגיב עליה.

לגופו של עניין, טוען המערער כי המדובר בתיקון טכני של הודעת הערעור שנתבקש בסמוך להגשת הערעור, וכי הטיעון שהוספתו מתבקשת הועלה בפני בית המשפט קמא. עוד נטען כי המדובר בטענה משפטית העומדת ביסוד הערעור.

אף כי לא שוכנעתי לחלוטין כי בא כח המשיבה אכן פעל כנדרש משלא הגיש את תגובתו לבית המשפט, הרי מאחר שבעת מתן החלטתי לא עמדה בפני תגובת המשיבה, החלטתי לדון מחדש בבקשה לתיקון הודעת הערעור, לאור תגובת המשיבה.

הערעור דנן נסב על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לעניין מסי יבוא יש לסווג את הסוללה השנייה הדקה של הטלפון הסלולרי שמיובאת על ידי המשיבה כאביזר לטלפון סלולרי, כטענת המשיבה, ולא כמצבר, כפי שטען המערער.

בסעיף 8 להודעת הערעור המקורית, אשר תיקונו מתבקש, טען המערער, כי בית המשפט קמא טעה בכך שבסיווג הסוללה לא נהג בהתאם לכלל הקבוע בסעיף 3 לצו תעריף מכס והפטורים. המערער מבקש להבהיר סעיף זה ולטעון כי סיווג הסוללה כ"סוללה" הוא הסיווג הטבעי לפי כללי הסיווג המקובלים.

בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה, כי הטיעון שהוספתו מתבקשת לא הועלה על ידי המערער בבית המשפט המחוזי, וכי הוא יפגע פגיעה מהותית במשיבה.

לאחר שבחנתי את טענות בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לתיקון הודעת הערעור להתקבל.

סמכות בית המשפט לתקן הודעת ערעור מעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), וככל שמדובר בתיקון הנעשה לפני שהוחל בדיון בערעור, הגישה היא ליברלית (ב"ש 63/86, ע"א 354/85, אברהם ממן נ' בנימין קעטבי , פד"י מ(1) 194, 195; וראה גם: בש"א 275/88 אמגר נ' ק.י.מ.א.להשקעות בנין בע"מ , תקדין עליון 88(4) 145).

סמכות זו אינה מוגבלת לעניינים מסוימים והיא משתרעת על תיקון נימוק קיים, על הוספת נימוק, על תיקון או הוספת פריט סעד או כל תיקון דרוש אחר. עם זאת, יש תמיד לבחון אם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או לעיכוב בתהליך הטיפול בערעור (ע"א 731/88 בוכמן נ' פקיד שומה , תקדין עליון 90(3) 499).

בענייננו, איני רואה כל מניעה לתיקון הודעת הערעור.

הנימוק שהוספתו מבוקשת בא להבהיר את הטענה המשפטית שהעלתה המשיבה בהודעת הערעור המקורית.

איני מקבלת את טענת המשיבה כי טיעון זה לא הועלה בפני בית המשפט קמא. עיון בכתב התשובה שהגיש המערער בבית המשפט קמא מלמד כי טענה זו הועלתה בפניו. כמו כן, טענה זו מתייחסת לשאלה המשפטית אשר עמדה להכרעה בפני בית המשפט קמא, והיא כיצד יש לסווג את הסוללה הנמכרת בנפרד.

מכאן שאין לומר שנימוק הערעור שהוספתו מבוקשת יביא לחריגה ממסגרת הדיון כפי שהתבררה בבית משפט קמא. כמו כן, המשיבה לא הצביעה בפני על כל נזק מהותי שייגרם לה כתוצאה מתיקון הודעת הערעור.

בענייננו, אף לא קיים חשש שהתיקון יביא לעיכוב הטיפול בערעור או לשיבוש בעבודת בית המשפט, שכן הבקשה לתיקון הודעת הערעור הוגשה בסמוך למועד הגשת הערעור ובטרם נקבע מועד לדיון בו.

אשר על כן, הבקשה לתיקון הודעת הערעור מתקבלת.

התוצאה היא שהחלטתי מיום 15.3.99, בה הוריתי על תיקון הודעת הערעור, נותרת על כנה.