פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7383/15 - י"ב
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המערערים:
1.
אברהם אהרונוב
2.
אסתר אהרונוב
3.
אפרת אהרונוב
4.
עזבון צפורה אהרונוב
5.
משה אהרונוב
6.
מתי אהרונוב גבאי
נ ג ד
המשיב:
יצחק בוכבזה , עו"ד
בקשה דחופה לעיכוב
הליכים זמני ספציפי של כונס נכסים מתאריך 11.08.2016
בשם המערערים: עו"ד
שמואל זבולוני
החלטה
1.
לפני בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 504725-12-15, שנפתח לשם מימוש פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ), ב-ת"א 33485-11-12, מתאריך 08.09.2015, בגדרו נקבע כי על המבקשים לשלם למשיב סך של למעלה משני מיליון ש"ח.
אביא להלן, בתמצית, את הנתונים הדרושים לעניין.
2.
בתאריך 18.11.2012 המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי הנכבד תביעה כספית כנגד המשיב, שהינו עורך דין, בטענה שהוא ייצג אותם בעסקת מקרקעין באופן כושל ורשלני, ובכך גרם להם, לשיטתם, נזק כספי. סכום התביעה עמד על סך של שבעה מיליון ש"ח. בתאריך 15.01.2013 המשיב הגיש תביעה שכנגד, ובה נתבע מהמבקשים תשלום של כשני מיליון ש"ח, שהינו, לטענת המשיב, שכר הטירחה שהמבקשים חייבים לו עבור ייצוגם של בהליכים משפטיים שונים במהלך השנים.
3.
בתאריך 08.09.2015 בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את טענותיהם ואת תביעתם של המבקשים. בתוך כך נקבע, בין היתר, כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי המשיב התרשל בהפעלת שיקול דעתו, או כי נגרמו למבקשים נזקים כתוצאה ממעשיו של המשיב. מאידך גיסא – בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את רוב טענותיו של המשיב, וקבע בתביעה שכנגד כי המבקשים חבים בתשלום שכר טרחה למשיב, בסך של 2,180,120 ש"ח (לא כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 200,000 ש"ח.
4.
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי הנכבד בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין , ובתאריך 04.11.2015 בקשתם נדחתה, וזאת לאחר שנקבע כי המבקשים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי אין בידם לשלם את הסכום שנקבע לחובתם, או כי לא תהיה בידם האפשרות לגבות את הסכום חזרה מאת המשיב במקרה בו יתקבל ערעורם על פסק הדין.
5.
בתאריך 01.11.2015 המבקשים הגישו לבית משפט זה ערעור על פסק-הדין, ובתאריך 12.11.2015, המבקשים הגישו בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין , הפעם לבית משפט זה. בתאריך 15.11.2015 בקשתם נמחקה בהחלטתה של חברתי, השופטת ע' ברון , וזאת נוכח ההלכה לפיה אין להגיש לערכאת הערעור בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, אם זו כבר הוגשה ונידונה על ידי הערכאה הדיונית (ראו: החלטה מתאריך 15.11.2015 במסגרת ע"א 7383/15).
6.
בתאריך 27.01.2016 בקשת רשות ערעור שהמבקשים הגישו לבית משפט זה על החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד שלא לעכב את ביצוע פסק-הדין – נדחתה אף היא, בהחלטתו של חברי, השופט נ' הנדל , וזאת לאחר שנקבע כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק כנגד עיכוב הביצוע (ראו: רע"א 7895/15).
7.
בתאריך 11.08.2016 הגישו המבקשים לבית משפט זה את הבקשה
שבפני, בגדרה נטען כי: "המשיב פנה לכב' ראש ההוצל"פ בבקשה להתמנות ככונס על 2 דירות", ולפיכך מוגשת הבקשה , שעניינה: "לעכב הליכי המימוש באמצעות הליכי הכינוס" (ראו: עמ' 2 לבקשה).
לבקשה זו צורפה החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מתאריך 02.08.2016, שכותרתה "בקשה לעיכוב הליכי כינוס" ובה נאמר, בין השאר, כדלקמן:
"לא מצאתי כל הצדקה לעכב הליכים בשל פניה בהליכי ערעור לעליון. יש להגיש הבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל במסגרת הליכי הערעור לעליון.
בשלב זה גם נדחו טענות החייבים בהתאם להחלטה מיום 20.7.16, ויש להמתין להכרעתו של כבוד הרשם אשר בעניין הגדלת קרן החוב, כמפורט באותה החלטה, על מנת שניתן יהיה להמשיך בקביעה אם לממש נכס אחד או שניים".
המבקשים לא התייחסו לאמור בהחלטה זו בגדר הבקשה
עצמה, אך בתצהיר שצורף ל בקשה
נוספה ההערה הבאה:
"יצוין כי טענות אלו כנגד כינוס הנכסים הועלו ע"י המבקשים בפני כב' ראש ההוצל"פ אשר טרם נתן החלטתו בנושא, אם כי הובהר בפניו שתוגש בקשה לבימ"ש העליון בעניין זה" (ראו: עמ' 9 לתצהיר).
8.
מהאמור עולה כי המבקש כבר הגיש בקשה לעיכוב הליכי הכינוס לרשם ההוצאה לפועל, ובקשתו נדחתה בחלקה, וטרם הוכרעה בחלקה האחר, וזאת, כך נראה, מכיוון שטרם התקבלה החלטה לממש את 2 הנכסים מושאי הבקשה. די בכך כדי לדחות את הבקשה שבפני .
9.
למעלה מן הצורך אוסיף כי מעיון בבקשה עולה שעל אף כותרתה: " בקשה דחופה לעיכוב הליכים זמני ספציפי של כונס נכסים" , היא מהווה למעשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין, אך הפעם על ידי עיכוב ביצוע הליכי הכינוס, בהם, לפי הנטען, נוקט המשיב לגבי שתיים מהדירות שבבעלותם, לשם מימוש פסק-הדין
שניתן לטובתו. מהותה זו של הבקשה
עולה מן הפיסקה הראשונה בה, שלשונה כדלקמן:
"1. זוהי בקשה חוזרת לעיכוב הליכי ההוצל"פ בהם נוקטים המשיבים ל מימוש פסה"ד , נשוא ערעור זה" (ראו: פיסקה 1 לבקשה; ההדגשות שלי – ח"מ ).
10.
בנסיבות האמורות, נראה כי דבריה של חברתי, השופטת ע' ברון,
בהחלטתה למחיקת בקשת עיכוב ביצוע שהגישו המבקשים לבית משפט זה, יפים, ביתר שאת, גם ל בקשה שבפני:
"עולה מן הבקשה כי קודם להגשת הערעור לבית משפט זה פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 4.11.2015 (כבוד השופט א'ש' שילה ). בנסיבות אלה, ובהתאם להלכה שנקבעה בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח נ' מסארוה
(17.6.2015), אין להגיש לערכאת ערעור בקשה נוספת לעיכוב ביצוע" (ראו: ע"א 7383/15; עיינו גם: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח נ' מסארוה , פסקאות 16-14 (17.6.2015); ע"א 3576/15 דיין נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ , פיסקה 3 (03.08.2015); עע"מ 5422/15 פלוני נ' רשות מינהל מקרקעי ישראל , פיסקה 2 (10.08.2015)).
11.
סוף דבר, נוכח כל המקובץ – הבקשה נמחקת . זו הפעם, משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו
בחשון התשע"ז (16.11.2016).
ש
ו פ ט