פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
74637-09-24
לפני:
כבוד השופט
יוסף
אלרון
המבקש:
אהרון סרג' בואנו
נגד
המשיבים:
המשיבות
הפורמליות:
1.
יוסף בוחבוט
2.
סבין בוחבוט הוורד
3.
חברת תיבת אברהם בע"מ
1. זה הום בר בווטש בע"מ
2. פי.סי.די פליאינג קולומבוס דליברי
בע"מ
3.
Smart
good things holdings SA nantrerre
4. Smart
good things SAS
5.
Menane
Limitid
6.
Viberation
intrnational SAS
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה
של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.4.2024 (הרשמת ר' ערקובי), ב-ת"א 52307-10-23
בשם המבקש:
עו"ד גדעון
אבן-אור; עו"ד קסניה זמסקוב
בשם המשיבים:
עו"ד מורן
ביקל; עו"ד זוהר חיים לוינגר; עו"ד נעמה בן ארוש משה; עו"ד נוי
לנדמן
החלטה
1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.4.2024 (הרשמת ר' ערקובי), ב-ת"א 52307-10-23, שבו התקבלה בקשת המשיבים 3-1 (התובעים בהליך העיקרי) למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקש.
בהמשך לפסק הדין חתמה הרשמת ערקובי ביום 17.4.2024 על פסיקתא שלפיה "ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד מר אהרון סרג' בואנו [...] ולפיכך אני מורה כדלקמן: [...] על הנתבע [המבקש – י' א'] לפצות את התובעים בסך כולל של 30,520,231 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, ובתוספת הוצאותיהם הריאליות של התובעים עד כה במסגרת ההליך". בקשת המבקש להורות על ביטול פסק הדין נדחתה בהחלטה מיום 13.6.2024.
2.בתמצית יתואר, כי פסק הדין ניתן בעקבות הכרעת בית המשפט ביחס למחלוקת בדבר המצאת כתב התביעה למבקש. נקבע כי אין מחלוקת שכיום המבקש שוהה בחו"ל, אולם הוא התגורר בישראל בשנים הרלוונטיות לכתב התביעה ועזב את המדינה רק לפני כשנה וחצי; כי הוא הבעלים של שתי חברות בישראל וניהל בישראל עסקים וקיבל הלוואות מהמשיבים 3-1 או מחלקם (באופן ישיר או עקיף); וכן כי העובדה שעזב את ישראל אין משמעותה כי יש לראות בו כתושב זר. בנוסף, נקבע כי המבקש הוא אזרח ישראלי המודע לכתב התביעה ואף חתם על ייפוי כוח על מנת שהחברות בשליטתו (שהן יתר הנתבעות בהליך העיקרי) יגישו כתב הגנה מטעמן. בית המשפט הוסיף כי התנהגותו של המבקש היא טקטית בלבד ונועדה לסרבל את ההליך. משהתקבלו טענות המשיבים 3-1 ביחס להמצאת כתב התביעה למבקש, ניתן פסק הדין האמור.
עיקרי טענות הצדדים בבקשה
3.המבקש הגיש ערעור ביום 29.9.2024 ועמו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין האמור. על פי הנטען בבקשה, סיכויי הערעור גבוהים ואף גבוהים מאוד משבית המשפט קמא שגה ברמה העובדתית וברמה המשפטית. במישור המשפטי, נטען כי פסק הדין סוטה מן ההלכות הקיימות; ובמישור העובדתי נטען כי מסקנת בית המשפט קמא כי המבקש היה במועד הגשת התביעה תושב ישראל איננה נתמכת מהנתונים אשר הונחו בפניו, ובכלל זה תדפיס הכניסות והיציאות של המבקש אל ישראל וממנה. מבחינת מאזן הנוחות, הדגיש המבקש את גובה הסכום שנפסק, והעובדה שרובו (כ-20 מיליון ש"ח) הוא סכום אשר לפי כתב התביעה מגיע למשיבה 2 – אזרחית ותושבת אנגליה.
4.מנגד, המשיבים 3-1 נסמכים על קביעות בית המשפט קמא וטוענים, בין היתר, כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין ואילו הוא, בהיותו מודע לחלוטין לקיומו של ההליך עוד מראשיתו, נמנע מלהגיש כתב הגנה. לעמדתם, הנחת המוצא היא כי עצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק דין ובמיוחד מקום בו מדובר בהחלטה לחיוב כספי, כך שהנטל המוטל על מבקש עיכוב הביצוע הוא מוגבר. אשר למאזן הנוחות, נטען כי המבקש לא הוכיח וכלל לא טען כי מימוש פסק הדין יסב לו נזק, ואף לא טען ביחס למצבו הכלכלי או צירף אסמכתה בעניין. בהקשר זה נטען כי למבקש אחזקות רבות בעסקים רבים וברור כי מצבו הכלכלי כלל אינו רעוע. בנוסף צוין כי ברור שהמשיבים 3-1 לא יצליחו לפרוע בקלות את פסק הדין היות והכספים המשמעותיים של המבקש אינם בישראל, אלא בצרפת.
המשיבים 3-1 מוסיפים כי עם קבלת פסק הדין ובזמן שחלף עד להגשת הערעור הם פעלו באמצעות עורכי דין צרפתיים על מנת לאכוף את פסק הדין בצרפת. בהתאם, לאחר ההכרה בפסק הדין, הוטלו עיקולים על נכסים של המבקש בצרפת, כך שפסק הדין הוא בבחינת מעשה עשוי המצדיק את דחיית הבקשה. מלבד זאת, צוין כי המבקש מתחמק מתשלום פסק הדין ולא שילם את שנפסק עד עתה ולמרות שחלפו כ-6 חודשים מפסק הדין. לטענת המשיבים 3-1, העובדה שמדובר בסכום כספי גבוה אינה מכריעה את הכף ובעבר בית משפט זה דחה בקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין שבהם נפסק סכום גבוה בהרבה.
ביחס לסיכויי הערעור, נטען כי מדובר בפסק דין מנומק הנסמך על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן וכי המבקש לא הראה בבקשה לביטול פסק הדין או בבקשה זו כי סיכויי ההגנה או סיכויי הבקשה להתקבל הם גבוהים. עוד צוין שבית המשפט קמא קבע במספר החלטות כי יש בסיס לסעדים הכספיים המבוקשים בכתב התביעה.
דיון והכרעה
5.הכלל הקבוע בדין הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו הוגש הערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). על המבקש לחרוג מכלל זה להראות כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. מבין שני תנאים אלו, מעמד הבכורה ניתן למאזן הנוחות (ראו, מני רבים: ע"א 1070/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (14.3.2024); ע"א 4647/24 חופי נ' מרכז קניות כמעט חינם בע"מ, פסקה 12 (25.7.2024)). כוחם של כללים אלו יפה גם במקרים שבהם מבוקש לעכב את ביצועו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה (ע"א 7045/23 נ.א.ד.ש השקעות בע"מ נ' קרדיט 24 בע"מ, פסקה 9 (24.10.2023)).
מלבד זאת, כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי, הנחת מוצא היא כי התשלום אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכי כספים ששולמו על ידי המבקש ניתנים להשבה, ובהתאם, כי מאזן הנוחות נוטה לרעת מבקש עיכוב הביצוע (ע"א 6888/23 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 4 (16.10.2023); ע"א 8330/23 שאשא נ' ניר, פסקה 7 (23.11.2023)).
אלא שהנחה זו אינה חלה בכל מקרה של פסק דין כספי. למשל, כאשר הסכום הכספי שנפסק צפוי להתחלק בין רבים, באופן שיקשה על איתורם והשבת הכספים ככל שהערעור יתקבל (ע"א 5264/23 מאיו נ' יעקוביאן, פסקה 11 (12.5.2024)). מקרה נוסף שבו הנחה זו מאבדת מעוצמתה, הוא כאשר מדובר בסכום גבוה כך שקיים חשש כי הזוכה בפסק הדין ישתמש בחלק ממנו עד להכרעה בערעור באופן שיקשה על השבת הסכום. חשש מסוג זה מתעצם במקרה שהמשיב הוא אדם פרטי מן היישוב (ע"א 6975/19 הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני, פסקה 6 (26.1.2020)). אף נקבע כי "[...] כאשר מדובר בסכומים גבוהים, קיים חשש מובנה כי הזוכה יתקשה להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור" (ע"א 5089/24 אלגור נ' יאני, פסקה 8 (21.7.2024))
6.מן הכלל אל הפרט: מכתבי הטענות שהוגשו בהליך העיקרי ניכר כי הסכסוך שבין הצדדים – לגופו של עניין – סבוך ומורכב. הוא לא נפרש במלוא היקפו לפניי ובשלב זה אף לא לפני הערכאה הדיונית, הואיל וענייננו בפסק דין שניתן בהעדר הגנה. סוגיית המצאת כתב התביעה למבקש אינה פשוטה כשלעצמה והגם שפסק הדין מתייחס למספר אינדיקציות שהובילו לקביעה כי כתב התביעה הומצא כדין, ספק בעיניי אם ניתן לומר כי נימוקיו איתנים עד כדי כך שסיכויי הערעור קלושים בהיבט זה. יתרה מזאת, טענות המבקש ביחס להחלטת בית המשפט קמא להעניק למשיבים 3-1 פסק דין בהעדר הגנה, למעשה באופן מידי לאחר הכרעה בסוגיית ההמצאה ומבלי לקצוב מועד להגשת כתב הגנה (כפי שהתבקש על ידי המשיבים 3-1 מלכתחילה), בעלות משקל בלתי מבוטל. אלו הם פני הדברים במישור סיכויי הערעור.
7.במישור מאזן הנוחות, אשר הוא בעל מעמד הבכורה כאמור, גובה הסכום שנפסק בפסק הדין – מעל ל-30 מיליון ש"ח, מדבר בעד עצמו. אמנם, כפי שטענו המשיבים 3-1, בית משפט זה דחה בעבר בקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין בסכומים גבוהים עוד יותר (ע"א 4768/15 בן דב נ' עו"ד קרן רייכבך-סגל, ככונסת הנכסים של נכסי טאו תשואות בע"מ (בפירוק) (8.10.2015); דנ"א 6076/15 בנק הפועלים בע"מ נ' זאבי תקשורת אחזקות בע"מ (12.10.2015)). אולם, בין המקרים המעטים שהוצגו למקרה שלפנינו הבדלים רבים, בין היתר ביחס לזהות הגורמים המעורבים ומאפייניהם. הבדל בולט נוסף הוא שפסק הדין בענייננו ניתן בהעדר הגנה (הגם שעובדה זו רלוונטית בעיקרה לסיכויי הערעור).
8.בנסיבות אלו, השתכנעתי כי סיכויי הערעור בשילוב עם מאזן הנוחות מצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין. זאת, בכפוף להפקדת חלק מסכום פסק הדין בקופת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ראו והשוו: ע"א 6550/22 Valerie נ'Jobe , פסקה 10 (19.12.2022)).
9.בהינתן הכרעתי זו אשר אינה מתבססת על האמור בתגובת המערער לתשובת המשיבים, לא ראיתי צורך להכריע בבקשה למחיקתה.
10.סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בכפוף לכך שעל המבקש להפקיד 2 מיליון ש"ח בקופת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עד ליום 28.11.2024. לחלופין, המבקש ימציא עד לאותו מועד למזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ערבות בנקאית של בנק מוכר הפועל בישראל או ערבות של חברת ביטוח מוכרת הפועלת בישראל, על סכום דומה. היה והסכום האמור או הערבות לא יופקדו עד ליום 28.11.2024, עיכוב הביצוע יתבטל ללא צורך בהחלטה נוספת.
בהינתן תוצאה זו, ובהתחשב בזמן שחלף מאז פסק הדין מושא הבקשה, כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.
ניתנה היום, י"א
חשוון תשפ"ה (12 נובמבר 2024).
יוסף אלרון
שופט