ע"א 7547/12 א. לוי השקעות ובנין בע"מ נ. MALLORCA ONESTOP HOMES S.L.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברון ) שהורה למבקשת לשלם למשיבה סך של כ-11.6 מיליון ש"ח.

תמצית העובדות וההליכים

1.

המשיבה, חברה פרטית שמקום מושבה בספרד, הגישה תביעה נגד המבקשת, חברה שעיסוקה ברכישה ובבנייה של נכסי נדל"ן, לתשלום עמלת תיווך בגין סיוע באיתורם של נכסי נדל"ן בגרמניה. המבקשת טענה כי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים )

חל על השירותים שהעניקה לה המשיבה, ומאחר שהתנאים המנויים בו לזכאות לדמי תיווך לא התקיימו, אין המשיבה זכאית לתשלום. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בקובעו שחוק המתווכים אינו חל בנסיבות העניין. למעלה מן הצורך קבע בית המשפט, כי המבקשת מושתקת ומנועה מלהישען על חוק המתווכים מחמת מצג שהציגה. על כן חויבה המבקשת לשלם למשיבה את הסכום האמור.

2.

המבקשת לא השלימה עם פסק הדין, וביקשה מבית המשפט המחוזי לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור. ביום 9.10.2012 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי בקובעו כי פסק הדין יעוכב בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על מלוא סכום פסק הדין תוך 15 ימים ממועד החלטתו. ביום 16.10.2012 ביקשה המבקשת מבית המשפט קמא כי המועד להפקדת הערבות יוארך עד ליום 20.11.2012. זאת מהטעם שלטענתה, בסמוך למועד זה משתחררים לה סכומי כסף שיאפשרו להפקיד את הערבות הבנקאית. בית המשפט קמא דחה בקשה זו.

מכאן הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

3.

המבקשת טוענת כי ככל שלא יוארך לה המועד להפקדת הערבות הבנקאית, עלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך. בכלל זה טוענת המבקשת כי היא הייתה אמורה לפרוע בחודש ספטמבר 2012 תשלומים למחזיקי כמה סדרות של אגרות חוב שהנפיקה, והיא אמורה לפרוע תשלומים נוספים בחודש נובמבר 2012. תשלומים אלה, בסך כולל של כ-31 מיליון ש"ח, מעמידים אותה בקשיי נזילות. לטענת המבקשת, בימים אלה מתנהל משא ומתן בינה לבין מחזיקי האג"ח בניסיון לשכנעם להגיע להסדר לדחיית מועדי התשלום. המבקשת טוענת כי מחזיקי האג"ח מתנגדים לתשלום סכום כלשהו למשיבה עד לפירעון התשלומים שבפיגור, וככל שייעשה כן הם מאיימים בנקיטת הליכי גבייה קולקטיביים.

4.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשת מתחמקת מתשלום חובה משנת 2007, ובקשה זו אינה אלא ניסיון להתישה. לשיטת המשיבה, טענות המבקשת בדבר הנזקים שצפויים להיגרם לה כתוצאה מתשלום הערבות במועד שנקבע אינן מבוססות על תשתית ראייתית מספקת. בהודעה שהוגשה מטעמה ציינה המשיבה כי המבקשת דיווחה לבורסה לניירות ערך בתל אביב שהיא אינה מתכוונת להמציא ערבות בנקאית בתיק זה לפני יום 4.11.2012, תהא החלטת בית המשפט אשר תהא. במישור הדיוני טוענת המשיבה כי היה על המבקשת להגיש בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

5.

כידוע, על בעל דין המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין של הערכאה הראשונה להקדים פנייה לערכאה שנתנה את פסק הדין. אם הערכאה הדיונית סירבה להיעתר לבקשה, כולה או חלקה, או אז רשאי המבקש לפנות לערכאת הערעור בבקשה לעיכוב ביצוע. ערכאת הערעור תדון בבקשה זו בסמכותה המקורית. עם זאת, "השכל הישר והפרקטיקה השיפוטית נותנים, כי שיקול דעת זה נבנה תוך שמובאות בחשבון החלטותיהן של הערכאות הקודמות והנמקותיהן, נדבך על גבי נדבך" (רע"א 1914/05 חאבני נ' אסטבלישמנט ניהול חברה זרה רשומה בישראל , פסקה ג(1) (לא פורסם, 21.8.2005)).

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. עם זאת, בית המשפט עשוי לחרוג מן הכלל אם הוכחו שני תנאים מצטברים: שיש לערעור סיכויים טובים ושמאזן הנוחות נוטה לעכב את הביצוע. שני תנאים אלה מקיימים ביניהם "מקבילית כוחות", קרי: ככל שסיכויי הערעור טובים יותר, כך פוחת משקלו של התנאי בדבר מאזן הנוחות; וככל שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת עיכוב הביצוע, כך עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה גם אם סיכויי הערעור אינם נחזים על פני הדברים להיות גבוהים (ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (לא פורסם, 1.9.2011)).

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובהודעות העדכון שהוגשו, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, באופן שיפורט להלן. אשר לסיכויי הערעור, עסקינן במחלוקת משפטית באופייה, ובנסיבות העניין יש קושי להעריך את סיכויי הערעור בשלב זה. על כן, ההכרעה תקום ותיפול על סמך מאזן הנוחות (השוו: ע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו , פסקה 5 (לא פורסם, 25.8.2008)). אשר למאזן הנוחות, הבקשה להארכת מועד היא לזמן מוגבל ויסודה בקושי תזרימי. לשיטת המבקשת, אם לא יעוכב הביצוע ישנו חשש לכך שמחזיקי אגרות החוב שלה ינקטו צעדים משפטיים שיביאו להליכי גבייה קולקטיבים, שתוצאתם קשה. בצד האמור, התשתית העובדתית שהובאה כדי לתמוך בטענה דלה ולוקה בחסר. המשיבה, מצידה, לא הצביעה על נזק ממשי שייגרם לה אם יעוכב הביצוע. בנסיבות אלו, סבורני שהכף נוטה לעכב את ביצוע פסק הדין לפרק זמן מוגבל בכפוף לתנאים שיפורטו להלן. המבקשת טענה כי הארכה המבוקשת תאפשר לה להפקיד ערבות בנקאית על מלוא סכום פסק הדין מהטעם שביום 20.11.2012 עתידים להשתחרר לה כספים שיאפשרו להפקיד את הערבות. בהחלטתי מהיום הוריתי למבקשת להגיש פירוט של סכומים אלה. מהפירוט הלקוני שהוגש ניתן להבין שחלק מהסכומים זמין כבר עתה.

7.

אשר על כן, ועל רקע האיזון בין השיקולים שמניתי לעיל, אני מחליט כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב בכפוף למילוי התנאים שלהלן, במצטבר: (א) המבקשת תפקיד ערבות בנקאית בסך של 3,516,000 ש"ח (סעיפים 2 ו-5 להודעת המבקשת) בקופת בית משפט זה עד ליום 31.10.2012 בשעה 16:00; (ב) המבקשת תפקיד ערבות בנקאית בסך של 2,877,000 ש"ח בקופת בית משפט זה לא יאוחר מיום 20.11.2012 בשעה 16:00; (ג) העיקולים שהוטלו על הסכומים המפורטים בסעיפים 1 ו-4 להודעת המשיבה (הנחתי היא שהסכום הנקוב בסעיף 4 להודעה זו עוקל במסגרת תיק זה) ימשיכו לעמוד בתוקפם עד להכרעה בערעור. בשולי הדברים אציין כי הואיל והמבקשת לא עדכנה את בית המשפט על הדיווח המיידי שנמסר היום לבורסה ועל הנסיבות העומדות בבסיסו, לא ראיתי לתת לו משקל במסגרת החלטתי זו.