פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7671/12 - ב'
ע"א
7102/12
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערערים:
1. יהודה כהן
2. דניאל זבולוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מונלייט אלחוט בע"מ (בפירוק)
2. רון גזית, עו"ד
3. כונס הנכסים הרשמי
4. עירא דביר
5. מיכאל בהגן
6. ד"ר ניצן רבינוביץ
7. עירא דביר טק בע"מ
8. אבן גב בע"מ
9. תמנון עבודות ימיות בע"מ
10.
JKV BETEILIGUNEGES GmbH
11. נאור קפיטל בע"מ
12. אליהו גולרן
בקשה להחזר אגרה
החלטה
לפניי בקשה מטעם המערערים בע"א 7671/12, להחזר האגרה ששולמה בערעורם. הבקשה מושתתת על תקנה 18(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות ), הקובעת כי "בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד יחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה". לטענת המערערים, מששולמה אגרה בגדרי ע"א 7102/12, הנסב על אותו פסק-דין, פטורים הם מתשלום אגרה נוספת בגין הערעור מטעמם, המאוחר מבין השניים.
אין בידי להיעתר לבקשה.
ההסדר הקבוע בתקנה 18(א) לתקנות, של "שניים במחיר אחד", אינו חל בכל מקרה שבו מוגשים שני ערעורים (או יותר) על אותו פסק-דין, אלא רק במקום שבו פסק-הדין ניתן "נגד יותר מאדם אחד יחד ולחוד" (ראו בש"א 9008/09 אגודת בית המדרש מאקאווא נ' מוסדות מאקאווא ( 22.11.2009 ) ; ע"א 4715/07 עיריית פתח תקווה נ' "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (15.7.2007)) . כך לפי לשון התקנה, ודומה כי גם מבחינה תכליתית אין מקום להרחבת גדר המקרים שבהם תשולם אגרה אחת בגין ערעורים רבים. בהקשר זה יש להדגיש כי השירות הניתן על-ידי מערכת המשפט בגין כמה ערעורים אינו שווה-ערך לשירות הניתן בגין ערעור בודד.
בענייננו, החלטת בית המשפט המחוזי עסקה בשאלת זכותו של מפרק החברה (המשיבה 1) להמחות לקבוצת בעלי מניות את זכות התביעה הנטענת של החברה נגד בעלי מניות אחרים. בית המשפט קיבל את בקשתו של המפרק בעניין זה, והורה על המחאת זכות התביעה לקבוצת בעלי המניות שהם המשיבים 9-4. ע"א 7102/12 הוגש על-ידי קבוצת JKV שהתנגדה – ומתנגדת – להמחאת זכות התביעה למשיבים 9-4 ולהשלכותיה של המחאה זו על זכויותיה. המערערים בע"א 7671/12 – כך לפי האמור בערעור – הם בעלי זיקה לחברה שבפירוק, הן מכוח תפקידם כדירקטורים הן מכוח אחזקת מניות, והם נכללו בבקשתו של המפרק למתן הוראות בקשר לאפשרות הגשתן של תביעות. יצוין כי המערערים בע"א 7671/12 אינם נזכרים בכותרת החלטתו של בית המשפט קמא, וטענה מרכזית בערעור היא שבית המשפט נתן את החלטתו בטרם שניתנה להם ההזדמנות ליתן תגובה. בנסיבות העניין נראה כי לא מדובר במצב דברים הנכנס בגדרי תקנה 18(א) לתקנות, ובבקשה שלפניי כלל אין הסבר מדוע מתקיימים תנאי התקנה מעבר לעצם הגשתם של שני הליכי-ערעור על אותה החלטה.
לפיכך, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בתמוז תשע"ג (4.7.2013).
גיא שני
ר ש ם