ע"א 7102/12JKV BETEILIGUNEGES GmbH נ. מונלייט אלחוט בע"מ (בפירוק)

בפניי בקשה שהגישה המערערת בע"א 7102/12 לתיקון הודעת הערעור.

1.

הערעורים שבכותרת נסבים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.7.2012 אשר התקבלה במסגרת הליכי פירוקה של המשיבה 1 (להלן: החברה ), בה התקבלה בקשתו של המשיב 2, מפרק החברה (להלן: המפרק ), להמחאת זכות תביעה נטענת של החברה כנגד חלק מבעלי מניותיה, לקבוצה אחרת של בעלי מניות ונושאי משרה בחברה (המשיבים 4-9).

סיכומי הצדדים כולם הוגשו וההליכים קבועים לדיון ליום 30.4.2014.

בבקשה שבפניי טוענת המערערת כי ביום 8.7.2013 הגיש המפרק בקשה למתן הוראות בה ביקש את אישור בית המשפט להסכם המחאת זכות התביעה של החברה כאמור, ובהחלטה מיום 7.11.2013 ההסכם אושר. לטענת המערערת על מנת לקיים דיון במכלול הנושאים הנובעים מהמחאת זכות התביעה ראוי לאפשר לה לתקן את הודעת הערעור כך שזו תכלול טענות הנוגעות להסכם ההמחאה שאושר, ובכך למעשה היא מבקשת כי הערעור יופנה גם כלפי ההחלטה בה אושר ההסכם, מיום 7.11.2013.

2.

המשיבים 10, 12 ו-13 נתנו הסכמתם לבקשה, והמשיב 11 הותיר אותה לשיקול דעת בית המשפט.

לעומת זאת המשיבים 1-2 וכמוהם גם המשיבים 4-9 מתנגדים לה.

המשיבים 1-2 טוענים כי כפי שטענו בסיכומיהם ההחלטה עליה נסב הערעור, מיום 19.7.2012, היא "החלטה אחרת" ועל כן כלל לא היתה נתונה למערערת זכות לערער עליה, ומכל מקום ובין אם תתקבל גישתם זו ובין אם לאו, ההחלטה מיום 7.11.2013 הינה החלטה הטפלה להחלטה הנזכרת, ועליה וודאי שלא נתונה למערערת זכות ערעור. כן טוענים המשיבים 1-2 כי יש לדחות את הבקשה נוכח השלב הדיוני בו הוגשה ובשים לב לכך שמרבית טענותיה של המערערת הועלו כבר במסגרת הערעור שהוגש על ההחלטה המקורית (מיום 17.9.2012).

המשיבים 4-9 מוסיפים כי תיקון הודעת הערעור יוביל לסטיה מן הנושאים שבלב הערעור וכן להכבדה על ניהולו, וזאת מבלי להביע עמדה בשאלה האם ההחלטה מיום 7.11.2013 היא "החלטה אחרת".

3.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המערערת לא התייחסה בבקשתה לשאלת סיווגה של ההחלטה מיום 7.11.2013, וסבורני כי בהקשר זה הצדק עם המשיבים 1-2 כי ראוי לסווגה כ"החלטה אחרת".

בית המשפט המחוזי ציין בהחלטה הנזכרת "איני רואה מקום להתערב בהסכמות הצדדים להסכם, משהן מיטיבות עם כל הצדדים והן רק פועל יוצא של ההחלטה [ההחלטה מיום 19.7.2012. ההדגשה הוספה]". דהיינו בית המשפט עצמו עמד בהחלטתו מיום 7.11.2013 על כך שהיא מהווה למעשה יישומה של ההחלטה מיום 19.7.2012, ומשכך מדובר בהחלטה הטפלה להחלטה המרכזית בה התקבלה הבקשה להמחאת זכות תביעה, וככזו היא מהווה "החלטה אחרת" אשר ההשגה עליה טעונה רשות.

בהתאם להלכה הנוהגת עימנו ועל פי הגיונם של דברים, והגם שבית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב ערעור "בכל עת" (תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), אין לאפשר בדרך של תיקון כתב הערעור עקיפה של סדרי הדין, ובכלל זאת אין בידי בעל דין לקנות לעצמו זכות ערעור על החלטה הטעונה קבלת רשות ערעור, בדרך של תיקון הודעת ערעור אותה הגיש על החלטה קודמת (ראו והשוו ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פסקאות 4-5 (24.6.2011); ע"א 521/12 חכם נ' צופי (16.4.2012)). משכך אין בידי המערערת לערער בזכות על ההחלטה מיום 7.11.2013 כחלק מן הערעור שבכותרת. עוד יצוין כי המערערת לא ציינה באיזה מועד הומצאה ההחלטה מיום 7.11.2013 לידיה, אך על פני הדברים נראה כי בקשתה לתיקון הודעת הערעור הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על אותה החלטה, ואין מקום לעקוף את מגבלת המועדים הקבועה בדין להגשת הליך ערעורי, בדרך של בקשת תיקון כאמור.

עוד יצוין כי ככל שהמערערת אינה מכוונת בבקשתה להשגה על ההחלטה מיום 7.11.2013 אלא אך מבקשת היא להוסיף טענות הנובעות מההתפתחות המאוחרת (גיבוש הסכם ההמחאה ואישורו) במסגרת השגתה על ההחלטה מיום 19.7.2012 הרי שאין להיעתר גם לכך, שכן אין מקום לאפשר הוספת טענות אשר יש בהן לחרוג מן העילה ומן העובדות שנפרשו ונדונו בבית המשפט קמא עת נתן את החלטתו (ראו ע"א 131/13 רונן נ' גזיאל אבנר בע"מ (25.7.2013)).

הנה כי כן, אין מקום לאפשר את תיקון הודעת הערעור כמבוקש.

4.

בשולי הדברים אציין כי שאלת סיווגה של ההחלטה מיום 19.7.2012 עליה נסב ההליך לא הובאה בפניי במסגרת בקשה מסודרת, והמשיבים 1-2 העלו טענותיהם בעניין במסגרת הסיכומים מטעמם, אך משהועלה עניין זה גם בפניי במסגרת תגובת המשיבים 1-2 איני רואה עצמי פטורה מלהתייחס אליו.

בהקשר זה סבורני כי אין מקום לקבל את עמדת המשיבים 1-2 לפיה ההחלטה מיום 19.7.2012 הינה "החלטה אחרת", שכן מן החומר שבפניי עולה כי זו מהווה "יחידה דיונית" העומדת על רגליה ובה הוכרעה מחלוקת מתוחמת שהתגלעה בין הצדדים - האם רשאי מפרק החברה להמחות זכות תביעה נטענת של החברה כנגד חלק מבעלי מניותיה, לקבוצה אחרת של בעלי מניות ונושאי משרה בה. העובדה שהמשמעות של ההחלטה היא שיהיה בידי קבוצת בעלי המניות לה הומחתה זכות התביעה של החברה להגיש תביעה וממילא טענות הצדדים לגופן טרם התבררו, עליה הצביעו המשיבים 1-2 בסיכומיהם, אין בה בעיני כדי לשנות את סיווגה של ההחלטה (והשוו רע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (17.11.2013)). אשר על כן אין מקום להורות על מחיקת הודעות הערעור שבכותרת.

5.

סיכומם של דברים - הבקשה לתיקון הודעת הערעור בע"א 7102/12 נדחית.

המערערת תישא בהוצאות המשיבים 1-2 בסך של 2,500 ש"ח, וסכום זהה תשלם לידי המשיבים 4-9.

למען הסר ספק יובהר כי במסקנתי האמורה אין כדי למנוע מן המערערת להגיש בקשה להגשתה של הודעה מעדכנת בדבר מתן ההחלטה מיום 7.11.2013; הגשתה של בקשה להוספת ראיות לעניין ההסכם שאושר; או בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 7.11.2013, וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים .