ע"א 2298/15 פלוני נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

1.

הליך זה נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.2.2015 בה קבע כי כספי פיצויים שקיבלה המבקשת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות תאונת דרכים לא יועברו לקופת הכינוס, וכי הטענות המשפטיות ההדדיות של המבקשת ושל אחד מנושיה (המשיב 1) בעניין יתבררו במסגרת המתאימה.

תחילה יש להידרש לשאלת סיווגו של ההליך. בעניין זה סבורני כי הצדק עם המבקשת, המשיב 2 והמשיב 3 אשר ציינו כי לעמדתם נתונה למבקשת זכות ערעור על ההחלטה, וזאת בניגוד לעמדת המשיב 1 הסבור כי יש להשיג עליה בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור. מסקנה זו נובעת מכך שמדובר בהחלטה אשר הביאה לכלל סיום יחידה דיונית מתוחמת בתוך הליך פשיטת הרגל בעקבות בקשה למתן הוראות שהוגשה בידי בא-כוח המבקשת בתביעה נזיקית שהתנהלה בבית המשפט השלום בירושלים בעקבות תאונה דרכים אותה עברה - מה יעשה בסכום הפיצוי שנפסק באותה תביעה נזיקית, בין היתר על רקע טענת המשיב 1 בדבר המחאת זכות. על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי כי אין מקום להורות על העברת הסכום שבמחלוקת לקופת הכינוס ובכך סגר יחידה דיונית זו שהתנהלה בפניו. יצוין כי העובדה, עליה ביקש המשיב 1 לבסס את עמדתו לפיה מדובר ב"החלטה אחרת", כי בית המשפט לא הכריע בטענות המשיב 1 והמבקשת לגבי תוקף ההמחאה וציין כי עליהם לברר את טענותיהם בעניין בהליך מתאים, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו, ודומני כי אין הנדון דומה לראיה אליה הפנה המשיב 1 בהשוותו את החלטה דנן להחלטה בדבר העברת דיון לערכאה אחרת מחמת חוסר סמכות עניינית (ראו והשוו: רע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ , פסקה 3 (17.11.2013)). יוזכר בהקשר זה כי הגדרתה של יחידה דיונית מתוחמת בהליך של חדלות פירעון אינה נגזרת בהכרח מן השאלה האם בעקבות ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט הדן בהליך חדלות הפירעון יתקיים הליך אחר בערכאה דיונית שונה (ראו למשל: ע"א 7102/12

JKV BETEILIGUNEGES GmbH נ' מונלייט אלחוט בע"מ (בפירוק) , פסקה 4 (26.2.2014); רע"א 2508/14 עו"ד עופר שפירא בתפקידו ככונס נכסים נ' ב.ח.מ.ח ניהול ואחזקות בע"מ , פסקה 3 (15.6.2014)), ודי בכך שבית המשפט סתם את הגולל על טענות המבקשת בתוך הליך פשיטת הרגל.

מטעמים אלו אני סבורה כי יש לשנות את סיווגו של ההליך לערעור בזכות מכוח הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

2.

אשר לבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

עיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו ומצאתי כי השיקולים השונים מושכים לכיוונים מנוגדים.

מן הצד האחד נקודת המוצא היא כי מצבה של המבקשת, הנתונה בהליכי פשיטת רגל וההחלטה עליה היא מבקשת להשיג ניתנה בגדר אותם הליכים, אינו מן המשופרים, וגם הנתונים שצויינו בבקשה תומכים בכך. כן יש ליתן משקל לעניין העירבון למהות ההליך ולפערי הכוחות בין הצדדים.

מן הצד השני בבקשה קיימים חוסרים מסוימים - למשל אי צירוף של תדפיס חשבון הבנק. כמו כן לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשת קיבלה סכום כספי ניכר כפיצוי בגין תאונת הדרכים שעברה (וזאת הגם שלא נעלמה מעיני טענתה בדבר תכלית הפיצוי), מכך שהיא מיוצגת בידי עורך דין פרטי, ולעניין הפטור המבוקש מהפקדת עירבון - מכך שלא הרימה את הנטל להוכיח כי אין באפשרותה להסתייע בסביבתה הקרובה לצורך גיוס סכום העירבון (כגון קרובי משפחה או מכריה אשר בביתם היא מתגוררת לטענתה).

אשר על כן אין מקום לפטור את המבקשת באופן מלא מתשלום האגרה, ואף מבלי להכריע בשאלת סיכויי ההליך, אין מקום לפטור אותה באופן מלא מהפקדת עירבון. לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים הרלבנטיים מזה ומזה תופחת האגרה לסך של 400 ש"ח והעירבון יועמד על סכום מתון של 2,500 ש"ח.

3.

סיכומם של דברים - המזכירות תשנה את סיווג ההליך לערעור בזכות ותתייק החלטה זו בתיקי השופטים בתיק הערעור שייפתח.

המבקשת תשלם אגרה ועירבון כאמור לעיל בתוך 30 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה. בהעדר תשלום והפקדה ההליך יימחק או יירשם לדחיה, לפי העניין.