ע"א 7777-21 ע"א 7777-21

1.לפניי בקשה לתיקון הודעת הערעור שהוגשה מטעם המערערות בע"א 7818/21, כך שתתייחס לשתי החלטות נוספות שניתנו על ידי בית המשפט קמא לאחר שניתן פסק הדין נושא הערעור (ולאחר שהוגשו הערעורים הנוכחיים). המשיבות בערעור זה (הן המערערות בע"א 7777/21) מתנגדות לבקשה. ביום 24.7.2022 ניתנה החלטת בית המשפט בגדרה הוצע לצדדים ליתן הסכמה הדדית להארכת מועד לערעור על ההחלטות המשלימות. המשיבות סירבו להצעה. המערערות הסכימו להצעה אולם ביקשו שלא תינתן אפשרות למשיבות לתקן את ערעורן. בנסיבות אלה, נדרשת החלטה בבקשה התיקון לגופה.

2.הרקע לערעורים ולבקשה הנוכחית הוא הסכמי הסעה שנחתמו בין הצדדים בין השנים 2013-2005, בעקבות זכייתן של המשיבות במכרזים להסעת תלמידים. בשנת 2016 הגישו המשיבות תביעה כנגד המערערות לתשלום פיצוי כספי בגין הפרות נטענות של הסכמי ההסעה. ביום 19.8.2021 ניתן פסק הדין נושא הערעור, בגדרו התביעה התקבלה באופן חלקי. בכל הנוגע לסכום הפיצוי שהמערערות ישלמו למשיבות, נקבע בפסק הדין כי המחלוקת המרכזית בין הצדדים הייתה משפטית-חוזית ולא חשבונאית, ולכן, לא בוצע כימות כספי, המחייב תחשיב חשבונאי. על כן, בית המשפט הורה למערערות (הן הנתבעות בהליך דלמטה) לערוך את התחשיב, וקבע כי ככל שהמשיבות ישיגו על התחשיב האמור, תוכלנה להגיש בקשה מתאימה למתן הוראות, ובית המשפט יכריע בה כהחלטה משלימה (ראו, בפסקה 67 לפסק הדין).

3.ביום 14.11.2021 הגישו שני הצדדים ערעורים על פסק הדין. ביום 13.12.2021 – כלומר, לאחר מתן פסק הדין ולאחר שהוגשו הערעורים – ניתנה החלטה על ידי בית המשפט קמא בארבע השגות שהגישו המשיבות ביחס לתחשיב שערכו המערערות. שתי השגות התקבלו ושתיים נדחו, והצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לסכום הפיצוי. ביום 29.1.2022 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית המשפט קמא, שבמסגרתה הפנה בית המשפט את המשיבות להגיש הליך נוסף לבית משפט השלום, לצורך כימות הסכום השנוי במחלוקת, וזאת, ככל שלא יגיעו להסכמה באשר לסכום הפיצוי (להלן: ההחלטות המשלימות).

4.ביום 11.4.2022 הגישו המבקשות בקשה לתיקון הערעור "למען הזהירות בלבד", במסגרתה ביקשו לערער גם על ההחלטות המשלימות. כאמור, המשיבות התנגדו לבקשה. המשיבות טענו כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, ומבלי שהובהר בה אם היא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לתיקון הודעת ערעור. עוד נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר וכי היה על המערערות להגיש ערעור נפרד על ההחלטות המשלימות, כפי שהן עצמו עשו (הגם שהובהר בהמשך כי ערעור זה נמחק בשל אי הפקדת ערובה).

דיון והכרעה

5.לשם הכרעה בבקשה שלפניי יש לבחון תחילה את מעמדן של ההחלטות המשלימות, ולאחר מכן יש לבחון את השאלה אם יש הצדקה להיעתר לבקשת התיקון.

6.בפסיקה לאורך השנים נדון סיווגן של החלטות שיפוטיות שניתנו לאחר מתן פסק הדין. בפסיקה זו נקבע כי המבחן הקובע הוא מהותי, ועניינו בשאלה האם מדובר בהחלטה טפלה לנושא המחלוקת או בהחלטה הנוגעת לחיוב עצמו. כך, נקבע כי ככל שמדובר בהחלטה טפלה, הרי שמדובר ב"החלטה אחרת", הטעונה רשות ערעור. ככל שמדובר בהחלטה הנוגעת לחיוב עצמו, יש לראות בה משום פסק דין משלים או נוסף, ועל כן, הערעור עליה הוא בזכות (ראו, למשל, ע"א 1894/19 הורוביץ נ' קרן אינטגרל-שותפות מוגבלת, בפסקה 6 להחלטה והאסמכתאות שם (22.1.2020)). עוד נקבע בפסיקה כי ככל שלאחר סיווג ההחלטה המאוחרת מסתבר שהיא נתונה לערעור בזכות, הרי שיוזם ההליך רשאי להגיש ערעור חדש, בזכות, או לחלופין לעתור לתיקון הודעת הערעור שכבר הוגשה, כך שתכלול גם את ההחלטה המאוחרת.

7.בעניין שלפניי הצדדים לא חלקו על כך שההחלטות המשלימות נוגעות לחיוב עצמו, ועל כן, אינן טפלות לנושא המחלוקת. למעשה, כאמור, המשיבות אף הגישו ערעור מטעמן (בזכות) על החלטות אלה. גם המערערות סברו כי מדובר בפסק דין משלים, שהערעור עליו הוא בזכות. ואכן, כיון בהחלטות המשלימות מעלה כי הן נוגעות לתחשיב הפיצוי שעל המערערות לשלם למשיבות, ולכן, מדובר בהחלטות שניתן לערער עליהן בזכות, או לחלופין לעתור לתיקון הודעת הערעור.

8.הסמכות להתיר תיקון של הודעת ערעור קבועה בתקנה 142 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר קובעת כי: "בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה". כלומר, בהתאם לתקנה 142 מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב אם להיעתר לבקשת התיקון, ואם להתנות את התיקון בתנאים כלשהם. תקנה זו החליפה את תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שקבעה כי "כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט". כפי שנקבע בעבר, ביחס לסמכות הקבועה בתקנה 417, מדיניות בתי המשפט ביחס לתיקון ערעורים היא ליברלית, במיוחד כל עוד השלב שבו מתבקש התיקון הוא מוקדם, וכל עוד אין בבקשה לתיקון כדי לפגוע בצד שכנגד פגיעה שלא ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות (ראו, מבין רבים אחרים, ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון, בפסקה 12 ובאסמכתאות המופיעות שם (20.6.2010). עוד ראו, להרחבה באשר לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת בקשה לתיקון הערעור, ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009). לסיכום ההלכות המרכזיות, ולעמדה לפיה יש להחיל את העקרונות שנקבעו בפסיקה בעבר ביחס לתקנה 417 גם על תיקון ערעור מכוח תקנה 142 לתקנות החדשות, ראו, יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 491-489 (2021)). בין השיקולים שבית המשפט שוקל בבואו להחליט בבקשה לתיקון ערעור נמנית מידת ההכרחיות של התיקון לבירור המחלוקת בין הצדדים ולפרישת מלוא נימוקי הערעור; האם היעתרות לבקשה תוביל לעיכוב הדיון או לפגיעה ביעילות הדיון; ומדוע נושא התיקון לא נכלל בגדרי הערעור המקורי (ראו, למשל, בעניין ברזילי שלעיל).

9.יישום שיקולים אלה, על רקע שיקול הדעת הרחב של בית המשפט, מוביל למסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה לתיקון הערעור. ראשית, מדובר בתיקון שהתבקש על רקע החלטות משלימות שניתנו על ידי בית המשפט, ועל כן, במועד הגשת הערעור לא ניתן היה לדעת אם יידרש ערעור נפרד על החלטות משלימות אלה. שנית, התיקון אמנם התבקש לאחר שהוגשו סיכומים, אולם המערערות התייחסו להחלטות המשלימות במסגרת הסיכומים, ואין מניעה לאפשר השלמה של הסיכומים במידת הצורך. שלישית, נוכח המועד שנקבע לשמיעת הערעור, אין להניח שהיעתרות לבקשת התיקון כעת תביא לדחייה של הדיון או לסרבול משמעותי המצדיק דחיית הבקשה. רביעית, תיקון הערעור יאפשר לערכאת הערעור להיחשף למלוא יריעת המחלוקת בין הצדדים ולהכריע בכל השאלות העומדות במחלוקת בעת הנוכחית. זאת, חלף הגשת ערעורים נפרדים על ההחלטות המשלימות – שאפשר שיישמעו במאוחד, ואפשר גם שלא.

אמנם, כפי שציינו המשיבים, המערערות הגישו את הבקשה לתיקון הערעור לאחר חלוף המועד להגשת ערעור בזכות על ההחלטות המשלימות, ומבלי לעתור להארכת המועד. הגם שיש בכך קושי, לא מצאתי שדי בכך כדי לדחות את הבקשה. בשים לב למכלול השיקולים שלעיל, סבורתני כי שיקולי יעילות דיונית מטים את הכף לטובת היעתרות לבקשה. הואיל וקיים קשר הדוק בין ההחלטות המשלימות לבין פסק הדין, אשר ביחס אליו תלויים ועומדים הערעורים הנוכחיים, ישנו היגיון רב לאפשר לערכאת הערעור לדון במחלוקות כולן במסגרת אחת. פגם זה ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות.

10.על רקע האמור, סבורתני כי יש להיעתר לבקשת התיקון באופן שהערעור מטעם המערערות יופנה גם כנגד ההחלטות המשלימות. הואיל והמערערות התייחסו להחלטות המשלימות בסיכומיהן, מצאתי לקבוע כי המשיבות רשאיות, ככל שיבחרו בכך, להשלים את סיכומיהן עד ליום 1.11.2022. השלמת הסיכומים לא תעלה על שלושה עמודים.

11.הבקשה מתקבלת, אפוא. בשים לב להתנהלות הדיונית של המערערות, לרבות עיתוי הגשת הבקשה, התייחסות המערערות להחלטות המשלימות בסיכומים, והצורך של המשיבים להידרש לבקשה זו ולהשלמת הסיכומים, המערערות יישאו בהוצאות המשיבות בסך כולל של 3,000 ש"ח.