ע"א 781/09 ניסים בן יקר נ. נצבא חברה להתנחלות בע"מ

1.

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. הבקשה מבוססת על הטענה כי הערעור נסב על החלטה לסלק על הסף בקשה לאישור תביעה נגזרת. בהקשר זה נטען כי הדרישה להפקיד ערבון מסכלת את התכלית של עידוד תביעות נגזרות כמכשיר לאכיפה אזרחית בתחום דיני החברות. כן נטען בבקשה לסיכוייו הגבוהים של הערעור להתקבל ולמצבו הכלכלי הדחוק של המערער. לעניין המצב הכלכלי נטען, כי מערער משתכר סך של כ-8,000 ₪ בחודש ואין לו הכנסות נוספות מעבר לכך. כן נטען כי חשבון הבנק שלו מצוי ביתרת חובה באופן קבוע ולעיתים הוא נעזר כלכלית בהוריו.

2.

דין הבקשה להידחות. החובה להפקיד ערבון בהליכי ערעור קבועה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. היא מתפרשת גם על הליכי ערעור בקשר לתביעות נגזרות. לא שוכנעתי כי החובה להפקיד ערבון מסכלת את תכליות מוסד התביעה הנגזרת. בדומה לאגרה, החיוב בערבון מבטא איזון ראוי בין הרצון לעודד את השימוש במכשיר התביעה הנגזרת לבין הרצון לבלום שימוש לרעה במכשיר זה, כמו גם הרצון ליתן הגנה לאינטרס הצד שכנגד, אשר זכה בדין בערכאה הראשונה. אכן, גם כאשר מדובר בהשגה על החלטה בענין תביעה נגזרת, ראוי להגן על זכותם של המשיבים להתגונן בהליך, בדרך של העמדת מקור כספי זמין וודאי לגביית הוצאות שיפסקו לטובתם, ככל שיפסקו.

אשר על כן, אין באופיו הייחודי של ההליך כדי להביא לפטור אוטומטי מהפקדת ערבון. אופיו של ההליך יכול שישפיע, לכל היותר, על שיעור הערבון, וזאת כאשר אופי ההליך מלמד על כך שלא צפויה פסיקת הוצאות בשיעור גבוה, כך שניתן להסתפק בערבון בסכום נמוך. מכל מקום, מתן פטור מלא מהפקדת ערבון מותנה בכך שמבקש הפטור יוכיח העדר יכולת כלכלית וקיומם של סיכויים טובים להליך.

3.

במקרה שלפניי, המערער לא הוכיח כי אין באפשרותו להפקיד ערבון. המערער לא הניח תשתית עובדתית על בסיסה ניתן לקבוע כי הוא נעדר יכולת להפקיד ערבון בשיעור שנקבע. בדומה לבקשה הקודמת שהגיש לפטור אותו מתשלום אגרה, גם בקשה זו נעדרת פירוט של הנכסים של המערער, לרבות נכסים פיננסים כגון שווי מניות נצבא שבבעלותו. בנוסף, דפי חשבון הבנק שצירף מלמדים על חיובים בהיקפים גדולים בכרטיסי אשראי, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הטענה בדבר דלות כלכלית. כן עולה מן הבקשה ומדפי חשבון הבנק כי המערער מקבל תמיכה כלכלית בהיקף משמעותי מבני משפחתו. הבקשה אינה מבהירה האם מיצה המערער את האפשרות לנסות ולגייס את כספי הערבון מבני המשפחה, ומהוריו בפרט. כמו כן, הבקשה אינה מקימה תשתית לקביעה כי במקרה דנן לא צפויה פסיקת הוצאות בשיעור משמעותי, באופן שניתן להסתפק בערבון בסכום נמוך מן הסכום שנקבע. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה הערעור ללא הודעה נוספת. משלא נתבקשה תגובה איני עושה צו להוצאות.