רע"א 4076/11שמואל אחימן נ. מפעל הפיס

האם זכאי המבקש לפטור מניה וביה מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נוכח העובדה שההליך נסב על החלטה שניתנה בגדרי בקשה לאישור תובענה ייצוגית? זו השאלה המונחת לפניי.

המבקש הגיש תובענה נגד המשיב וביקש לאשרהּ כתובענה ייצוגית. במסגרת ההליך הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים, ובית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דחה בקשה זו. על החלטה זו נסב ההליך שבכותרת. לדעת המבקש, סעיף 45(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ) מקנה לו פטור מתשלום אגרה. יצוין כי המבקש טוען כי הוא זכאי גם לפטור מהפקדת עירבון, וזאת לא בשל חסרון כיס אלא לאור מדיניות שיפוטית ראויה בהליכי תובענה ייצוגית. המשיב מצדו סבור כי המבקש אינו זכאי לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. גם פרקליטות המדינה, שנתבקשה להגיש עמדה בשאלת האגרה, סבורה כי אין להיעתר לבקשת הפטור.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון להידחות.

הוראת סעיף 45ד(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובעת בזו הלשון:

בקשות לאישור [תובענה ייצוגית – ג' ש'] שהוגשו מיום פרסומו של חוק זה עד יום תחילתן של תקנות בענין אגרות כאמור בסעיף 44 וכן תובענות ייצוגיות שאושרו בבקשות לאישור כאמור, יהיו פטורות מתשלום אגרת בית משפט.

הפטור הקבוע בהוראה האמורה (עד לקביעת תקנות בעניין אגרות) חל על "בקשות לאישור" וכן על "תובענות ייצוגיות שאושרו". בענייננו, לא מדובר על "בקשה לאישור" או על "תובענה ייצוגית" (הליכים המתקיימים בבית המשפט המחוזי), כי אם על בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי. מכאן, שהמבקש לא הצביע על הוראת דין ספציפית הקובעת פטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת. במצב דברים זה, ובשים לב לכלל שלפיו אין לפטור מאגרה או להפחית מסכומה אלא בחוק או על פיו (סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה), לא נשללה הנחת המוצא שלפיה הגשת הליך לבית משפט טעונה תשלום אגרה (תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; להלן: תקנות האגרות ); זאת כמובן בכפוף לאפשרות לבקש פטור מתשלום האגרה בהתאם להוראת סעיף 14(ג) לתקנות האגרות.

למסקנה דומה הגיעה כבוד הרשמת ג' לוין בהתייחסה להוראות המיוחדות לעניין אגרה בהליך של תביעה נגזרת (ע"א 781/09 בן יקר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ (לא פורסם, 12.10.2009)). כבוד הרשמת התייחסה שם גם להבדלים בין הגשת הליך בערכאה הדיונית לבין הגשת הליך בערכאת הערעור – באספקלריה של החובה לשלם אגרה. דבריה של כבוד הרשמת לוין יפים, בשינויים המתבקשים, גם לעניין שלפניי, ובפרט איני סבור כי מתן פטור מתשלום אגרה בערכאה הדיונית, לאור שיקולים הנוגעים להסרת מכשולים כלכליים בדרכו של התובע הייצוגי, משמיע בהכרח כי מוצדק ליתן פטור מתשלום אגרה (שממילא אינה בסכום גבוה יחסית) בכל הליך ערעורי המוגש לבית משפט העליון (ראו והשוו: רע"א 3543/00 המועצה הישראלית לצרכנות נ' רשות שדות התעופה בישראל (לא פורסם, 1.8.2000); ע"א 8463/99 קדם נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ , פ"ד נד(1) 668 (2000)). המבקש מפנה לפסק-דינו של כבוד המשנה לנשיא ש' לוין בבש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר-שבע 1998 , פ"ד נה(3) 869 (2001), שם נפסק כי הפטור מתשלום אגרה, הניתן לפי הדין בהליך של ערעור בחירות המוגש לבית המשפט המחוזי, חל גם בהגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. איני סבור כי פסק-דין זה מלמד על כך שיש לפרש את הוראת סעיף 45ד(1) לחוק תובענות ייצוגיות כך שהיא חלה על ההליך שבכותרת. אזכיר, כי בענייננו אין מדובר על הוראה המקנה פטור בערעור, אלא על הוראה שחלה לפי לשונה על "בקשות לאישור" וכן על "תובענות ייצוגיות שאושרו". כמו-כן, יש לזכור כי לפי גישת המבקש הפטור האוטומטי צריך להינתן בכל הליך של בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים שניתנה בגדרי בקשה לאישור תובענה ייצוגית. איני סבור כי בהיעדר הוראת פטור מפורשת יש מקום לפרשנות כזו, בשים לב לתכליותיה של האגרה ובהן: סיוע במימון השירות המשפטי שהמדינה מעניקה לאזרחים, והרתעה מפני הגשת הליכי סרק (ראו בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007)).

אשר לעירבון: המבקש אינו מציג עילה משפטית מבוררת או תשתית עובדתית למתן פטור מהפקדת העירבון. כידוע, העירבון נועד בעיקר להבטיח מקור לתשלום הוצאות שייפסקו (אם ייפסקו) לצד שכנגד הנגרר להליך נוסף. תכלית זו אינה פוסחת על משיב בבקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בגדרי בקשה לאישור תובענה ייצוגית. על כן, משלא טען המבקש כי חסרון כיס מונע ממנו את האפשרות להפקיד עירבון, ואף ציין במפורש כי "לא מתבקש פטור מפקדון מסיבות של אי יכולת כלכלית", אין כל הצדקה למתן הפטור המבוקש, ודין הבקשה בעניין זה להידחות (למותר לציין כי מהות ההליך ומעמדם של הצדדים עשויים להוות שיקולים רלוונטיים בקביעת גובה העירבון). ֹ

סוף דבר: המבקש ישלם את האגרה הקבועה בדין תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין). תוך אותו מועד יפקיד עירבון בסך של 15,000 ₪. בהיעדר תשלום והפקדה כאמור יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.