פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 786/24
בבית המשפט העליון
רע"א 786/24
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקש:
עו"ד ציון גבאי
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס נכסים הרשמי
2. עו"ד דורון ערוסי
3. בנק ירושלים בע"מ
4. ליאורית גולן
5. ציפורה סויסה
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.12.2023 בפש"ר 31564-09-16,
שניתנה על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב 2: בעצמו
בשם המשיב 3: עו"ד רפאל קויתי
בשם המשיבות 5-4: עו"ד ניצחון גואטה
החלטה
1.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפש"ר 31564-09-16 מיום 27.12.2023 בה נדחתה השגה שהגיש על ההכרעות בתביעות החוב בעניינו; והתקבלה בקשת המנהל המיוחד וכונס הנכסים לממש את זכויות המבקש בבית מגוריו (להלן: הנכס).
בהחלטה מיום 29.1.2024 נקבע על-ידי כי הבקשה תועבר ללשכת הרשמות לצורך בחינת סיווג ההליך (כבקשת רשות ערעור או כערעור). כמו כן, מאחר שמועד הפינוי נקבע ליום 29.1.2024 הוריתי על עיכוב ביצוע פינוי הנכס נושא בקשת רשות הערעור עד למתן החלטה אחרת, וזאת בכפוף לכך שהמבקש יפקיד תוך 7 ימים סכום של 100,000 ₪ לקופת בית המשפט.
2.בהמשך לכך, המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 29.1.2024. המבקש טען כי "על פניו נראה כי מדובר בשגגה". זאת מאחר שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ואין ביכולתו להפקיד את הסכום שנקבע. המשיבים מצידם התנגדו לבקשה לעיון מחדש. המשיב 2, המנהל המיוחד לנכסי המבקש, טען כי יש לדחות את הבקשה. זאת מאחר שהמבקש מפר את הוראות בית משפט קמא ואינו פורע אף את החיוב החודשי השוטף שהושת עליו. לטענתו, התנהלות המבקש נועדה לדחות את הקץ ככל הניתן מפינוי בית מגוריו. המשיב 3, כונס הנכסים שמונה בהליך ההוצאה לפועל בשם בנק ירושלים בע"מ (להלן: הבנק), טען כי משהמבקש לא הפקיד את הסכום הנדרש במועד – יש להמשיך בהליכי הפינוי. עוד הוא ציין כי המבקש הפר את הסכם ההלוואה עם הבנק ולכן, לבנק יש זכות לממש את זכויותיו בנכס אף אם המבקש יסלק את החוב. המשיבות 5-4 טענו כי אם אין ביכולתו של המבקש לשלם סכום של 100,000 ₪, אין לאפשר לו ליהנות מעיכוב הליכי הפינוי שמלכתחילה ננקטו לצורך גביית חוב מובטח שנכון לשנת 2022 עמד על סך של 830,000 ₪. כמו כן, הן עמדו על כך כי תביעות החוב שאושרו בעניינו של המבקש בהליך המתנהל בבית משפט קמא מסתכמות בכ-1,335,000 ₪. המבקש, דחה בתשובתו את טענות המשיבים וחזר וטען כי יש להורות על עיכוב ההליכים עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.
3.לאחר שעיינתי בהחלטה מיום 29.1.2024 פעם נוספת הגעתי לכלל מסקנה כי אין לשנות מהסכום אותו נדרש המבקש להפקיד.
כעולה מבקשת רשות הערעור, למבקש חוב על סך של כ-830,000 לבנק בגינו רשומה משכנתא לטובת הבנק ובשלו מנהל הבנק, כנושה מובטח, הליך הוצאה לפועל למימוש המשכנתא. לאחר שניתן צו לפינוי הנכס, פנה המבקש לבנק והגיע עמו להסכמות לפיהן יידחה מועד הפינוי בין היתר בכפוף לכך שהמבקש יגיע להסדר נושים בהליך פשיטת הרגל המתנהל בבית משפט קמא. בהתאם לכך, המבקש הציע ביום 26.12.20233 כי ישלם סך של 500,000 ₪ – סכום שהנאמן היה סבור שאינו מגלם באופן מספק את זכויותיו בנכס ואת יכולותיו התעסוקתיות של המבקש. גם בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 18.12.2023 טען המבקש כי הוא מעוניין לתת הצעה רצינית להסדר נושים.
4.בשים לב לכל האמור, ובפרט לכך שהסכום של 100,000 ₪ אותו נקבע כי על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט לצורך עיכוב הליכי הפינוי, הוא סכום הנמוך משמעותית - הן מגובה החוב לנושה המובטח, והן מגובה הסכום אותו הציע המבקש עצמו לשלם לטובת תיק הכינוס וקבלת הפטר – אני סבורה כי יש להותירו על כנו. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל וכדי לאפשר לו שהות להפקיד את הסכום המבוקש – יופקד הסכום בשני תשלומים שווים ביום 1.3.2024 וביום 1.4.2024. ככל שהמבקש לא יעשה כן – יבוטל עיכוב הביצוע וניתן יהא להמשיך בהליכי הפינוי של המבקש מהנכס.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' באדר א התשפ"ד (19.2.2024).
ש ו פ ט ת