פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7898/11 - ו'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערער:
קילזי שלמה
נ ג ד
המשיבים:
1. ז'אנה מלניק
2. עו"ד אורי חורש -מנהל מיוחד
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשה למתן החלטה
החלטה
המערער בהליך שבכותרת מצוי בהליך פשיטת רגל. ביום 13.2.2013 נדחה הערעור. לא ניתן צו בדבר הוצאות. עתה מבקשת המשיבה 1 – נושה בהליך הפש"ר –כי העירבון שהופקד בערעור יועבר לקופת פשיטת הרגל. הכונס הרשמי מסר תגובה שבה אינו מתנגד לבקשה בהינתן העובדה שמדובר בחייב בפשיטת רגל. לעומת זאת המערער מתנגד לבקשה. לדבריו, משלא ניתן צו להוצאות אין בסיס חוקי להעברת העירבון לקופת פשיטת הרגל, מה גם שהמערער גייס את כספי העירבון מילדיו. בהתאם להחלטתי מיום 21.3.2013 הודיע המשיב 2 כי בהיעדר אסמכתאות לכך שסכום העירבון הופקד על-ידי ילדיו של המערער, אין לו – למשיב 2 – התנגדות כי הסכום יועבר לקופת פשיטת הרגל.
במקרה דומה בעבר הבהרתי כי מבחינתו של בית המשפט, בעל-הדין שיזם את ההליך הוא אשר נושא בחובה מן הדין להפקיד עירבון, והוא גם מי שנחשב מפקיד העירבון לצורך החזרים וכדומה:
גם אם המערערת גייסה את העירבון ממאן-דהוא שנאות לסייע לה, אין בכך, ככלל, כדי לשנות מזהותו של מפקיד-העירבון. אכן, כלל הוא כי בעל-דין שאינו יכול להפקיד עירבון ממקורותיו-שלו נדרש לפנות ל"סביבתו הקרובה", קרי לקרוביו ולידידיו... אולם עצם העובדה שבעל-הדין הסתייע בשוחרי טובתו לצורך מילוי הוראת תקנה 427, אין בה כדי להפוך את הצד השלישי שנתן כתף למי שהפקיד בעצמו את העירבון, או למי שזכאי לקבלת הכספים ישירות לידיו בתום ההליך. בין אם הסכום הדרוש לעירבון הוענק למערער ללא תמורה, בין אם ניתן לו כהלוואה, אין זה משנה ממהות העירבון כסכום המופקד על-ידי המערער עצמו לשם הבטחת הוצאותיו של יריבוֹ (כאשר ביחסים שבין מפקיד העירבון לבין האדם שהעניק או הלווה לו את הסכום חלים הדינים הרלבנטיים). בכך שונה עירבון במזומן מחלופת עירבון פחותת-ערך כגון ערבות צד שלישי (ע"א 4606/08 צ.א.מ.א. הובלת דלק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (24.10.2010)).
הנה כי כן, בית המשפט אינו נדרש בדיעבד להתחקות ולברר מי סייע ליוזם ההליך להפקיד את העירבון. ככל שיוזם ההליך קיבל או הלווה את הסכום ממאן-דהוא, הרי זה עניין שבינו לבינו, אך הגורם שעומד מול בית המשפט הן בשלב ההפקדה הן בשלב ההחזר הוא יוזם ההליך עצמו, ולא צד שלישי כלשהו.
בהתאם לכך נקבע בעבר כי במקום שבו הופקד עירבון על-ידי בעל-דין המצוי בהליכי חדלות פירעון ונכסיו מוקנים לבעל תפקיד, וההליך הסתיים ללא חיוב בהוצאות, הרי ככל שניתן לראות בכספים משום נכס של בעל-הדין החייב, אפשר לבקש את העברתם לקופת הפירוק (או פשיטת הרגל) (ראו עניין צ.א.מ.א. הובלת דלק בע"מ הנ"ל; וכן ע"א 4751/09 יונה נ' סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ (24.11.2010)).
לאור האמור, בשים לב לכך שמדובר במערער המצוי בפשיטת רגל, ומשלא מצאתי בסיס מספק שלא לראות בכספי העירבון בתיק זה (ע"א 7898/11) משום נכס של המערער, אני מורה על העברת הסכום לקופת פשיטת הרגל.
ניתנה היום, כ"ג בניסן תשע"ג (3.4.2013).
גיא שני
ר ש ם