ע"א 7900/10 אלישבע וכטל נ. אייל פרייס

מונחת לפניי בקשה מטעם המשיבים להשבת ההחלטה המקורית בדבר גובה העירבון על-כנה. למעשה מבוקש להגדיל את העירבון לסך של 25,000 ₪, זאת לאחר שבהחלטתי מיום 27.12.2010 הוריתי על הפחתת סכום העירבון והעמדתו על סך של 10,000 ₪. אומר מיד כי לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לנכון להורות על הגדלת סכום העירבון כמבוקש, זאת על-יסוד הוראת תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי הרשם להגדיל את סכום הערבון של המערער, וכן לחזור ולחייב מערער שנפטר מערובה להגישה, אם נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם".

בענייננו, ניתנת האמת להיאמר – והדברים נכתבו בהחלטתי מיום 27.12.2010 – המערערת לא הוכיחה שאין באפשרותה להפקיד עירבון, והתמונה שהציגה לא הייתה שלמה ומדויקת. עתה, בבקשה להגדלת סכום העירבון, נטען לשינוי נסיבות, ובכלל זה מכירת נכס מקרקעין בסכום של מיליוני ₪ (נכס שהמבקשת נמנעה, בבקשת הפטור המקורית, מלמסור פרטים מלאים על-אודותיו, ואחר-כך טענה, באמצעות האפוטרופוס, כי לא ניתן לעשות בו דבר). עיון בתגובת המשיבה מיום 12.3.2012 אינו מגלה תשובה עניינית לגבי מכירת הנכס ומשמעות הדבר בכל הנוגע ליכולת להפקיד עירבון מלא בהליך.

אשר על כן, ולאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. על המערערת להוסיף לעירבון שכבר הופקד סכום של 15,000 ₪, וזאת תוך 14 יום מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.