ע"א 8142-22 ע"א 8142-22

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, החלטה ופסק דין משלים שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) בת"א 6747-10-15 מימים 30.9.2022, 1.10.2022, ו-4.11.2022 (להלן ביחד: פסק הדין), בגדרם התקבלה תביעת נזיקין שהגיש המשיב 1 (להלן: התובע) נגד המשיב 3 (להלן: הקבלן), ונגד המבקשת 1 (להלן: החברה) והמבקשת 2 היא המבטחת של החברה במועד הרלוונטי (להלן ביחד: המבקשות).

העובדות בתמצית

2.פסק הדין ניתן בתביעת נזיקין שעניינה תאונת עבודה שעבר התובע, אותה הגיש נגד הקבלן שהיה המעסיק הישיר שלו, נגד החברה וכן נגד המבטחת. בפסק הדין נקבעה חבותם של הקבלן והחברה לקרות התאונה (בפסק הדין המשלים הובהר כי האחריות הוטלה על החברה והקבלן בחלקים שווים). בית המשפט המחוזי העריך את נזקי התובע בסכום כולל של 2,967,815 ש"ח, מתוכם נוכה החלק היחסי של גמלאות המשיב 2 (להלן: המל"ל) וזאת בסכום של 2,617,219 ש"ח; תשלום היתרה בסכום של 349,948 ש"ח הוטל על הקבלן והמבקשות בחלקים שווים. עוד נקבע כי המבקשות תשלמנה סכום נוסף של 196,003 ש"ח לתובע, וכן סכום של 1,112,930 ש"ח למל"ל.

המבקשות הגישו ערעור על פסק הדין ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפניי.

3.לטענת המבקשות, יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין משום שאם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להיפרע מהתובע ולהשיב את המצב לקדמותו. עוד נטען בבקשה כי יש לעכב אף את הסכום שנפסק לטובת המל"ל משום "שאין טעם להסיע כסף ממקום אחד לשני תוך סרבול", לשון הבקשה. עוד נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, הן ביחס לחבות והן באשר לגובה הפיצויים.

4.מנגד, המל"ל טוען כי לא יהיה כל קושי להשיב את המצב לקדמותו, שכן אין חשש שהמל"ל לא יוכל להחזיר את הכספים ששולמו לו אם יידרש לכך. עוד נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים משהערעור ממוקד בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית.

התובע טוען אף הוא כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, סיכויי הערעור נמוכים, משום שטענות המבקשות מופנות כנגד קביעות מהימנות וקביעות שבעובדה שקבעה הערכאה הדיונית. אשר למאזן הנוחות, התובע טוען כי המבקשות לא הציגו כל ראיה לכך שלא יוכל להשיב את הכספים שישולמו לו באם יידרש לכך; וכי מצבו הכלכלי טוב.

הקבלן הותיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

המשיבה 4 טוענת כי ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדה על-ידי המבקשות – נדחתה בפסק דין מיום 22.8.2022 ולכן חלף המועד האחרון להגשת ערעור נגד פסק הדין, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה; בנוסף, גם לגופו של עניין, נטען כי סיכויי הערעור ביחס אליה נמוכים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשות בהוצאות משפט.

5.דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, אך בהתייחס לתשלומים לתובע.

6.אומנם, כלל ידוע הוא כי אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין, וביתר שאת שעה שהסעד הנפסק הוא כספי, שאז עיכוב הביצוע יינתן אך במקרים מיוחדים (ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (26.11.2009); ע"א 8313/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (12.2.2011); ע"א 3140/15 ישיר אי. דיי. איי. חברה לביטוח בע"מ נ' לב (8.6.2015)). עם זאת, בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, שוכנעתי כי מאזן הנוחות, אשר על-פי רוב מהווה את אבן הבוחן המרכזית להכרעה בשאלת עיכוב הביצוע (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ, פס' 8 (13.1.2015)), נוטה לטובת המבקשות. נדמה שהיה ויתקבל הערעור יקשה על המבקשות להיפרע מהתובע. טענותיהן בעניין מצבו הכלכלי של התובע לא נטענו בעלמא, והן נסמכות על מצבו הרפואי המורכב, ועל העובדה שהוא מתקשה לעבוד ולהתפרנס למחייתו. כך עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות תפקודית בשיעור של 70%. זאת ועוד, הסכום הגבוה שנפסק לתובע מקים חשש אינהרנטי שלפיו אדם מן השורה יתקשה להשיבו אם יתקבל הערעור (בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 7 (13.11.2006); רע"א 6524/16 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, פסקה 7 (29.9.2016)). יתירה מכך, חלקו הארי של הפיצוי אשר נפסק לטובת התובע צופה פני העתיד, ומשולם לו על ידי המל"ל. לפיכך, סבורני כי לא ייגרם לתובע נזק ממשי אם יעוכב פסק הדין עד להכרעה בערעור.

7.אשר לעיכוב ביצוע הסכום שנפסק לזכות המל"ל – אין בבקשה לעיכוב ביצוע כל נימוק של ממש שיש בו כדי להיעתר לבקשה – והחלק הזה בבקשה נדחה.

8.סוף דבר: אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה על עיכוב ביצוע סכום של 370,797 ש"ח בלבד, שעל המבקשות לשלם לתובע, וזאת עד להכרעה בערעור.

המזכירות תיקבע את הערעור לדיון מקדמי.