ע"א 844/12 דניאל מולקנדוב נ. שרה פורוש

לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, ולחלופין להפחתת סכום העירבון ולמתן אפשרות להפקידו לשיעורין. אציין כי הבקשה הוגשה תחילה ללא פירוט כנדרש ולא נתמכה באסמכתא כלשהי. בהחלטתי מיום 25.3.2011 אפשרתי למערער להגיש טיעון משלים, וכך עשה. המשיבים מסרו תגובה לבקשה, שבה הם מתנגדים למתן הפטור המבוקש.

תנאי הכרחי למתן פטור מהפקדת עירבון (אם כי לא תנאי מספיק) הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית. בכגון דא נפסק כי "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן ב בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)). עוד נפסק כי בבקשה לפטור מעירבון מוטלת על יוזם ההליך החובה להוכיח – להנחת דעתו של בית המשפט – כי אין באפשרותו לגייס את הסכום הדרוש מקרובים ומידידים. עמד על כך כבוד השופט ג'ובראן, בציינו כי מבקש הפטור:

[נדרש] להוכיח כי לא רק הוא עצמו, לרבות בת זוגו והוריו אם הוא סמוך על שולחנם (ראו תקנה 14 (א) לתקנות האגרות), נעדר יכולת כלכלית, אלא שאף לא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את הסכום להפקדה. תכלית המבחן היא להרחיב את הנטל המוטל על יוזם ההליך להבטחת האינטרס של הצד שכנגד, אשר שלא מיוזמתו, נאלץ לשאת בהוצאות של הליך משפטי נוסף. אין מדובר במבחן נוקשה, אלא בכלי נוסף העומד לרשות הרשם בבואו לאזן בין השיקולים המתחרים במסגרת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון: זכותו של מבקש הפטור שלא תיחסם דרכו רק משום שהוא דל באמצעים אל מול ההפסד שעלול להיגרם לצד השני, אם לא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011)).

בענייננו, ער אני לטענותיו של המערער בבקשה ובטיעון המשלים, לרבות באשר לעובדה כי נשא עד לא מכבר בעונש מאסר, וכי הוא אינו עובד מזה תקופה והכנסתו באה לו מקצבת ביטוח לאומי. עם זאת, כפי שטוענים המשיבים בצדק, המערער לא הציג בבקשתו – לרבות בגדרי הטיעון המשלים – פירוט ותיעוד מלאים ומדויקים , והרושם הוא כי בבקשה יש חללים כאלה ואחרים. לכך יש להוסיף את הנקודות הבאות: ראשית , המערער שילם את מלוא האגרה ולא ביקש פטור מתשלומה. שנית , מן הבקשה עולה כי למערער ולמשפחתו דירה משלהם, וכי לאחרונה הם מכרו דירה נוספת (לפי הנטען התמורה שימשה לפירעון חובות). שלישית , המערער עצמו מציין הוא קיבל ועדיין מקבל סיוע מבני משפחה קרובים. המערער לא הניח תשתית הולמת למסקנה כי אינו יכול להיעזר בדרך דומה לשם גיוס כספי-העירבון. אזכיר כי בהקשר זה לא די בטענה בעלמא אלא יש להציג נתונים ומסמכים מאמתים (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). רביעית , אין להתעלם מן העסק של האישה, המניב הכנסות. עוד יצוין כי בתנאי השחרור המופיעים בנספח לטיעון המשלים מצוין כי המערער "יעבוד בחברת דניאל מולקנדוב שוקי הון והשקעות". בבקשה לא נמסר דבר לעניין זה. חמישית , המערער אינו מסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. לכאורה, באותה דרך עליו לגייס גם את סכום העירבון. שישית , המערער חויב בבית המשפט קמא בתשלום הוצאות בסך של 50,000 ₪, ולדברי המשיבים סכום זה לא שולם עד היום. ברור אפוא כי יש לייחס משקל לא מבוטל לאינטרס של המשיבים בקיום מקור לגביית הוצאות בהליך הערעור, ככל שייפסקו הוצאות לטובתם.

לאור האמור לעיל, אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון, זאת אף ללא שנזקקתי להביע דעה באשר לסיכויי הערעור. עם זאת בנסיבות העניין מצאתי לנכון להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 20,000 ₪. אני מאפשר למערער להפקיד את העירבון תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו. אם לא יעשה כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.