פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8566/12 - א'
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
מלכה ברנס
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק אוצר החייל
2. עו"ד שרגא בודה כונס הנכסים
3. ויקטור יהודה ברנס
בקשה מתאריך 27.11.2012 לסעד זמני עד להכרעה בערעור
בשם המבקשת:
עו"ד רוי בר-קהן;
עו"ד דורון נחמיה
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד ארז בצלאל
החלטה
בפניי בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהוגש על ידי המבקשת, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת מ ' אגמון-גונן ).
1.
המבקשת ובעלה, המשיב 3 בבקשה ובערעור (להלן: בני הזוג ), שיעבדו את זכויותיהם בדירה שבבעלותם (להלן: הדירה ), להבטחת הלוואות ואשראים שקיבלו מהמשיב 1 (להלן: הבנק ). לאחר שנצברו בחשבונות הבנק של בני-הזוג יתרות חובה שלא נפרעו ולאחר שניתן כנגדם פסק-דין המחייב אותם בפירעון מלוא החוב, נקט הבנק בהליכי מימוש משכנתא ובמסגרתם מונה המשיב 2 ככונס נכסים על זכויות בני-הזוג בדירה.
2.
בני-הזוג הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה בדרך של המרצת-פתיחה, בגדרה עתרו לקבלת סעד הצהרתי לפיו שטר המשכנתא עליו חתמו בטל וחסר תוקף. לחילופין, עתרו בני הסוג לסעד הצהרתי לפיו סעיפי הויתור, שבשטר המשכנתא, על ההגנות המוקנות לפי חוק הגנת הדייר ולפי חוק ההוצאה לפועל בדבר קבלת דיור חלוף, הם חסרי נפקות משפטית ומשכך – בטלים. כמו-כן עתרו בני-הזוג לקבלת צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1-2 להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא. בד-בבד עם הגשת התובענה לבית-המשפט המחוזי, עתרו בני-הזוג לקבלת צו מניעה זמני לעיכוב הליכי המשכנתא, ובית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה.
3.
בתאריך 11.10.2012 דחה בית-המשפט המחוזי את התובענה הנ"ל והורה על ביטול הצו הזמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא. בתאריך 25.10.2012 הוצא צו לפינוי הדירה עד לתאריך 25.12.2012.
בד-בבד עם הגשת ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הגישה המבקשת את הבקשה למתן סעד זמני שבפניי, בגדרה מבוקש עיכוב ביצוע הפינוי עד להכרעה בערעור.
4.
לאחר שעניינתי בבקשה ובתגובת הבנק, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל
וכי יש להורות על עיכוב ביצוע פינוי הדירה עד להכרעה בערעור.
5.
על-פי הנטען בתצהיר המבקשת התומך בבקשה שבפניי – הדירה, מושא צו הפינוי, היא מזה למעלה משלוש שנים, דירת המגורים היחידה של בני-הזוג ושל תשעת ילדיהם (אחד בגיר ושמונת האחרים – קטינים). אחת מילדי המשפחה היא ילדה בעלת מוגבלויות קוגניטיביות וצרכים מיוחדים, הנדרשת למסגרת חינוכית מתאימה ונזקקת להשגחה וטיפול צמוד על-ידי המשפחה וגורמים מתאימים. מצבם הכלכלי של בני-הזוג רעוע. הכנסתם – שמקורה בקצבת נכות שמקבל בעלה של המבקשת, וקצבת ילדים – נמוכה, ואילו חובותיהם לנושים רבים מאוד. מכאן שקיים חשש כי אם יפונו בני-הזוג ותשעת ילדיהם מהדירה, הם ימצאו את עצמם ללא קורת-גג. נזק זה עולה על הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לבנק, אם לא יוכל לממש את הדירה עד למתן פסק-דין בערעור.
6.
הלכה היא שכאשר מדובר בפינוי דירת מגורים – בית-המשפט יטה להיעתר לבקשות לעיכוב הליכי הפנוי, גם אם סיכויי הערעור אינם גבוהים (ראו, למשל: ע"א 1253/05 חדד נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
(פורסם בנבו, 3.3.2005)). בענייננו, גם אם יתכן שסיכויי הערעור אינם גבוהים, "מאזן הנוחות" נוטה לכיוון המבקשת, שכן פינוי אדם – קל-וחומר משפחה מרובת ילדים – הוא צעד קשה ובלתי הפיך (ראו למשל:
ע"א 2679/06 חן נ' פז ( פורסם בנבו , 5.7.2006)). הדבר אף עלול לסכל את הערעור ולהפוך את הדיון בו לתיאורטי. גם בטעם זה יש כדי לתמוך בקבלת הבקשה, בנסיבות המקרה שבפניי (ראו, למשל, דברי כב' השופטת ע' ארבל
ברע"א 11880/04 פלונית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
(פורסם בנבו, 16.11.2009, והאסמכתאות שם).
7.
בהתאם לכל האמור – הבקשה מתקבלת .
ניתן בזאת, איפוא, סעד זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא ופינוי הדירה עד למתן פסק-דין בערעור.
לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, דרישה להפקדת ערובה כספית כתנאי למתן הסעד הזמני, עלולה לאיין את נפקותה של החלטה זו. על כן, אינני מוצא מקום להתנות, בשלב זה, את עיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכנתא בהפקדת ערובה כספית מטעם המבקשת.
המבקשת נדרשת להפקיד במזכירות בית-המשפט, עד לתאריך 24.12.2012, התחייבות עצמית, או התחייבות של צד שלישי, לפיצוי המשיב 1 בגין כל נזק שייגרם לו על-ידי הצו הזמני, אם יידחה הערעור או אם הצו יפקע מסיבה אחרת כלשהי טרם הכרעה בערעור. היה והמבקשת לא תפקיד התחייבות כאמור עד למועד הנ"ל, תוקפו של הסעד הזמני – יפקע.
ניתנה היום, ו' בטבת
תשע"ג (19.12.2012).
ש ו פ ט