פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3831/14
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
שולמית סולימני
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד קרן אוגניץ (בתפקידה כמנהלת מיוחדת)
3. בן ציון סולימני
4. עו"ד ערן רייף
5. בנק לאומי לישראל
בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 29.04.2014 בפש"ר
51103-03-12 שניתן על ידי כבוד השופט א' חזק
בשם המבקשת:
עו"ד צבי שמיר
בשם המשיב 1:
עו"ד ענבל קדמי-עברי
בשם המשיבה 2:
בעצמה
בשם המשיבים 5-4:
עו"ד מיכאל רוהר והמשיב 4
בעצמו
החלטה
1.
לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.11.2013 (פש"ר 51103-03-12, השופט א' חזק ).
2.
המבקשת נשואה למשיב 3, בן ציוני סולימני (להלן: החייב ), ועל-פי הנטען כיום הם פרודים. המבקשת והחייב הם הבעלים של הזכויות במשק 54 במושב זרחיה (להלן: המשק ). למשיב 5, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק ), יש שעבוד על מלוא הזכויות במשק. ביום 9.7.2012 ניתן צו כינוס נכסים בעניינו של החייב, והמשיבה 2, עו"ד קרן אוגניץ (להלן: עו"ד אוגניץ ), מונתה כמנהלת המיוחדת של נכסי החייב. ביום 3.6.2013 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד אוגניץ מונתה כנאמנת על נכסיו. עוד קודם לכן, ביום 22.5.2014 ביקשה עו"ד אוגניץ מבית המשפט המחוזי כי יורה על מימוש זכויותיו של החייב במשק במסגרת הליכי פשיטת הרגל על מנת למצות את יכולתם של נושיו הרבים לקבל ולו חלק מחובו של החייב כלפיהם. הבנק מצידו התנגד לבקשה זו וגרס כי יש להימנע ממימוש המשק, ולמצער, אם יחליט בית המשפט כי יש לממשו, לקבוע שהמימוש ייערך על ידי הבנק בתור נושה מובטח.
3.
ביום 7.11.2013 התקיים דיון בעניינו של המבקש בבית המשפט המחוזי ובמהלכו הסכימה עו"ד אוגניץ כי המשק ימומש על ידי כונס נכסים מטעם הבנק. החייב לא התייצב לדיון, אך היה מיוצג על ידי בא כוחו, עו"ד צבי שמיר (להלן: עו"ד שמיר ). בסיום הדיון הורה בית המשפט המחוזי כי המשק ימומש באמצעות המשיב 4, עו"ד ערן רייף (להלן: עו"ד רייף ), אשר ידאג להוצאת חוות דעת שמאית בנוגע למשק וידווח לבית המשפט ולעו"ד אוגניץ על הפעולות המבוצעות על ידו לצורך מימוש המשק. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי מכירת המשק כפופה לאישורו (להלן: החלטת המימוש ).
3.
ביום 4.12.2013 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לביטולה של החלטת המימוש בטענה שזו ניתנה מבלי שהיא הייתה צד להליך. ביום 29.4.2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הביטול.
4.
ביום 29.5.2014 הגישה המבקשת לבית משפט זה ערעור על החלטת המימוש, ובד בבד עמו הגישה את הבקשה דנן שבה היא עותרת לעיכוב ביצוע שלה. המבקשת גורסת כי סיכויי הערעור שהגישה הם גבוהים, שכן החלטת המימוש, שלה משמעות הרת גורל מבחינתה, ניתנה מבלי שניתן לה יומה בבית המשפט ותוך קיפוח חמור של זכויותיה הדיוניות. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן הימנעות מעיכוב ביצוע של החלטת המימוש תביא לפינויה מבית מגוריה ותותיר אותה ואת ילדיה הקטינים ללא קורת גג.
5.
עו"ד אוגניץ מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה לא ידעה על הדיון שבסיומו התקבלה החלטת המימוש. עו"ד אוגניץ מציינת בהקשר זה כי בתיק נוסף המתנהל בבית המשפט בהרצליה (רע"צ 3593-01-13, השופטת א' מני-גור ) ואשר בו הן המבקשת והן החייב הם צדדים הוגשה ביום 14.10.2013 בקשה מוסכמת לדחיית דיון, ובה צוין כי היא מוגשת בשל הדיון שנקבע בבית המשפט המחוזי ליום 7.11.2013, הדיון שבסיומו התקבלה החלטת המימוש. עו"ד אוגניץ מוסיפה כי עו"ד שמיר, המשמש כיום כבא-כוחה של המבקשת, נכח בדיון האמור וגורסת כי המבקשת מתנהלת בחוסר תום לב. עו"ד אוגניץ טוענת עוד כי המשק הוא נכס רחב ידיים אשר מעמדם של המבקשת והחייב בו הוא של בני רשות בלבד (מאחר שאינם בעלי המקרקעין). לבסוף, עו"ד אוגניץ טוענת כי ממילא סוגיית הדיור החליפי, ככל שהמבקשת זכאית לו, נמצאת בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל ושם היא תידון. על כן, כך נטען, אין בהחלטת המימוש כדי לפגוע בזכויותיה של המבקשת או להכריע בהן. כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדתה של עו"ד אוגניץ. הבנק ועו"ד רייף, מצידם, נמנעו מלהביע עמדה בנוגע לבקשה דנן.
6.
לאחר בחינת הדברים, ולא בלי התלבטות, החלטתי להורות על עיכוב ביצועה של החלטת המימוש. כידוע, בעל דין שזכה בהליך זכאי ליהנות מפירות זכייתו, ואין בעצם הגשת ערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע, אשר יינתן רק על יסוד אמות המידה של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 5518/06 שבתאי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , בפסקה 4 (16.7.2006)). בענייננו, השיקול המכריע את הכף מבחינתי הוא העובדה שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת, וזאת בהתאם לגישה הנהוגה בבית משפט זה הנוטה לעבר עיכוב ביצועם של פסקי דין שמשמעותם פינוי אדם מביתו, בשל כך שמדובר בצעד בלתי הפיך שמשמעותו כבדה ( ראו למשל: ע"א 2722/06 גינות לאה בע"מ נ' הבנק המזרחי בע"מ , בפסקה 8 (29.5.2006); ע"א 8566/12 ברנס נ' בנק אוצר החייל , בפסקה 6 (19.12.2012) ; ע"א 883/13 חברת האחים מ.ר.ש. לוי בע"מ נ' פקיד שומה י-ם 1 , בפסקה 13 (9.6.2013)). בנסיבות אלה, קיימת הצדקה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, אף שלא אכחד כי על פני הדברים טענותיה של המבקשת לגוף הדברים אינן נראות חזקות במיוחד.
7.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת, במובן זה שהליכי המימוש של המשק יעוכבו עד להחלטה אחרת של בית משפט זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בתמוז התשע"ד (2.7.2014).
ש ו פ ט ת