ע"א 8680/03 סיאם איסמעיל נ. טארק סוב לבן

1.זו בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' גריל) מיום 31.8.03, אשר פסק למשיב פיצויים בגין פגיעה שנגרמה לו בתאונת דרכים.

2.המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 14.8.94, כאשר ישב כנוסע במכונית הנהוגה בידי המבקש 1, אשר היה מבוטח על ידי המבקשות 2-3. בתביעתו, שהתמקדה בשאלת גובה הנזק, נקבע למשיב פיצוי בשיעור כולל של 1,803,253 ₪, בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורך-דין. לאחר שהמבקשים הגישו ערעור על פסק הדין, ולאחר ששולמה על ידם למשיב למעלה ממחצית סכום פסק הדין ביום 25.9.03, הם הגישו לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של שארית סכום הפיצוי עד להכרעה בערעור. הבקשה נדחתה.

3.בבקשה שלפנינו עותרים המבקשים לעיכוב תשלום הסכום הנותר למשיב. הם טוענים לסיכויים טובים לערעורם, נוכח קביעות עובדה בעייתיות של בית משפט קמא והערכת נזק מוגזמת. כן הם טוענים כי המשיב אינו תושב ישראל ואין לו כתובת מגורים או עבודה קבועה, והוא אף מתחמק מלמסור כתובת מגורים בחקירתו. בנסיבות אלו, יתעורר לטענתם קושי ממשי בגביית השבה של סכומים ששולמו ביתר, אם אכן ייקבע בערעור כי סכום הפיצוי נפסק ביתר. הם מוסיפים ומציינים כי חלק הארי של הסכום שולם זה מכבר, וכי החלק שעיכובו מבוקש נפסק ממילא בגין פיצוי על נזק עתידי, כך שלא ייגרם למשיב כל נזק מעיכובו בשלב זה ועד להכרעה בערעור, וזאת גם לאור יכולת הפירעון של המבקשות 2-3, שאינה מוטלת בספק. המשיב מצידו טען כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת המצביעה על קשיים בהשבת כספים ששולמו על ידו, היה ותזכינה המבקשות בערעורן. לדבריו, משארך המשפט שנים רבות, יש לקיים עתה את פסק-הדין ואין לעכב עוד את תשלום הסכומים שנפסקו לו.

4.עיינתי בבקשה ובאתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. אכן, אין בהגשת ערעור בכדי לעכב את ביצוע פסק-הדין נשוא הערעור, ובדרך כלל לא יעוכב ביצועו של פסק-דין כספי, באשר אין הוא שולל אפשרות החזרת המצב לקדמותו. ואולם, במקרים מתאימים וחריגים הכירה הפסיקה בצורך לעכב את ביצועו של פסק-דין כספי, מקום שבנסיבות העניין צפוי להתעורר קושי ממשי בהשבת סכומים בהם חויב בעל דין בערכאה הראשונה, באם יזכה בערעורו (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה , תק-על 2000(3) 2459, עמ' 2463). מגמה זו מבקשת לבחון בחינה מהותית את היכולת הממשית להחזיר מצב לקדמותו, תחת החלת מבחן טכני המסתפק בסיווג אופיו וטיבו של פסק-הדין, ותו לא. עם זאת, גם בבחינת יכולת השבה כאמור, נשקל טיב עניינו של הזוכה ומידת הזדקקותו לכספי פסק-הדין, ונעשה שיקלול אינטרסים בין בעלי הדין.

5.בענייננו מתקיימות נסיבות המעלות חשש בדבר קושי צפוי לממש את זכות ההשבה של המבקשים ביחס לסכומים שאפשר ושולמו למשיב ביתר, אם אמנם יתקבל הערעור שהגישו. המשיב אינו תושב ישראל, וכתובת מגורים קבועה שלו אינה ידועה. המבקשים לא הצליחו להשיג ממנו פרטים בדבר כתובתו ומקום הימצאו. כנגד זאת, החלק הארי של הפיצוי שולם כבר לידי המשיב וסכום זה אמור לכסות את צרכיו לשנים הבאות, ומכל מקום יש להניח כי יכסה את צרכיו עד להכרעה בערעור. לפיכך, עיכוב ביצוע תשלום יתרת סכום הפיצויים לא יפגע ברווחתו של המשיב לשנים הקרובות. לאור כל אלה, מאזן הנוחות והנזק בין הצדדים מצדיק עיכוב ביצוע תשלום הפיצוי שטרם שולם למשיב על פי פסק-הדין.

6.לאור האמור, אני קובעת כי דין בקשת עיכוב הביצוע להתקבל במובן הבא: יתרת סכום הפיצוי שטרם שולמה על פי פסק-הדין תשולם למשיב, בכפוף למתן ערבות בנקאית על ידו על אותו סכום אשר תימסר לידי בא-כוח המבקשים. בלא מתן ערבות כזו, תופקד יתרת הסכום העומד לתשלום כאמור בחשבון נאמנות בבנק לטובת המשיב, שנאמניה יהיו באי-כוח שני הצדדים. נאמנות זו תיפעל עד להכרעה בערעור, ובכפוף לתוצאותיו.

הבקשה מתקבלת בתנאים האמורים לעיל.