ע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ. מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון

1.בפניי בקשה שהגישה המערערת לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן נגדה בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כתשעה חודשים, ובו חויבה לשלם למשיבה סך של כשבעה מיליון ₪. בצד טענות שמעלה המערערת לעניין סיכויי הערעור, מדגישה היא את העובדה כי ביצוע פסק-הדין בעוד הערעור תלוי ועומד יש לו משמעות כספית חמורה מבחינתה ועל כן, היא עותרת לעיכוב הביצוע ולחלופין היא מציעה כי הביצוע יעוכב בכפוף להמצאת ערבות בנקאית על מלוא החוב הפסוק. בהחלטתי מיום 30.8.2004 ביקשתי את התייחסותה של המשיבה לאפשרות החלופית שהעלתה המערערת, כאמור, אך בתגובתה מיום 7.9.2004 הודיעה המשיבה, כי אפשרות זו אינה מקובלת עליה. משכך, יש לבחון את הבקשה לגופה.

2.הכלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי ליהנות מפרי זכייתו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק-הדין, אלא אם כן סיכויי הערעור טובים והמערער השכיל לשכנע את בית-המשפט כי קיים נימוק המצדיק סטייה מן הכלל. במקרה שלפנינו הנימוק אשר בגינו מבקשת המערערת לעכב את הביצוע הוא, כאמור, ההשפעה החמורה שיושפע מצבה הכלכלי מביצועו של פסק-הדין. אכן, יתכנו מקרים חריגים המשלבים סיכויים טובים לערעור עם סכנה להתמוטטות כלכלית של המערער, היה ולא יעוכב הביצוע עד שמיעת הערעור. במקרים כגון אלה, נכון היה בית-משפט זה להתחשב במצבו של המערער ולעכב את הביצוע (בש"א 2449/96 א' לוי נ' ר' לוי, לא פורסם ; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה

פ"ד נ(5) 403 ; לגישה המיישמת מבחן מהותי תוך שקלול אינטרסים של בעלי הדין השוו ע"א 8680/03 איסמעיל ואח' נ' סוב לבן (לא פורסם)). אולם, עד שיהא בית-המשפט נכון לסטות מן הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק-הדין, על המערער להרים את הנטל המוטל עליו בהקשר זה ולהניח תשתית עובדתית מפורטת באשר לתוצאות ההרסניות שתגרמנה לו, כטענתו, אם יבוצע פסק-הדין (ראו: בש"א 8240/96 הנ"ל). תשתית כזו לא הונחה על-ידי המערערת במקרה שבפנינו. כל שנטען בבקשה ובתצהיר התומך בה הוא, כי תשלום החוב הפסוק יגרום למערערת "קשיי אשראי בלתי מבוטלים" וכן "קשיים תזרימיים מהותיים". אמירות אלה לוקות בסתמיות ובחוסר פירוט ואין בהן כדי לשכנע שאמנם בפנינו המקרה החריג המתאים לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, בשל סכנה להתמוטטות כלכלית של המערערת. לפיכך, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.