ע"א 4623/06 פז גז 1993 בע"מ נ. יעקב חודדה

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 159/94, השופט חבש) מיום 11.4.06 עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה. בקשת עיכוב ביצוע שהוגשה על ידי המבקשים בבית המשפט המחוזי, נדחתה.

2.המשיב, טכנאי גז במקצועו, נתבקש לבצע העתקת צנרת גז בחלל מתחת לבניין. כתוצאה מפיצוץ גז שהצטבר בחלל, נפצע המשיב קשה ונגרמו לו כוויות רבות וקשות בכל חלקי גופו. בזמן התאונה היו המבקשות 2 ו- 3 בעלות צנרת הגז לבניין, אך בינתיים התמזגו אל תוך המבקשת 1. בית המשפט המחוזי החליט לפצל את הדיון לשאלת האחריות ולשאלת הנזק.

3.בהכרעת הדין נקבעה אחריותם של המבקשים לנזקיו של המשיב. עם זאת נקבע כי יש לייחס למשיב מידת אשם תורם בשיעור של 35%. בערעורים ובבקשות רשות ערעור שהגישו המשיבים והמבקש לבית משפט זה, הוסכם על הצדדים כי "הסוגיות הנוגעות לאחריות וחלוקתה ביניהם לא יידונו בשלב זה, אלא אם הדבר יידרש לאחר שבית משפט המחוזי יאמר את דברו בפסק דינו" (רע"א 10211/03, ע"א 10214/03, ע"א 10450/03, רע"א 5005/04).

4.בפסק הדין לעניין שיעור הנזק העמיד בית המשפט המחוזי את נכותו התפקודית של המשיב על 75% ואת שכרו הקובע לעניין אובדן כושר השתכרות על 8,000 ש"ח בחודש. בהתאם לכך, ובהתאם לנתונים נוספים, קבע בית המשפט המחוזי נוסחאות לחישוב אובדן כושר השתכרותו של המשיב עד ליום מתן פסק הדין, ומיום זה ואילך. כמו כן נקבעו למשיב פיצויים בגין כאב וסבל בסך של 600,000 ש"ח, בגין סיעוד פיצויים בסך 150,000 ש"ח, בגין ניידות פיצויים בסך 50,000 ש"ח ובגין טיפולים רפואיים פיצויים בסך 31,000 ש"ח. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי יש לנכות מסכום זה את תשלומי קצבאות המוסד לביטוח לאומי, והעמיד את שיעור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין על סך של 25% מכלל הפיצויים שנפסקו.

6.המבקשים הגישו ערעור לבית משפט זה הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. במקביל לכך, פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. ביום 11.6.06 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בפניו, וקבע כי במקרה זה יש להחיל את הכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין.

7.משנדחתה בקשת עיכוב הביצוע בבית המשפט המחוזי, פנו המבקשים בבקשת עיכוב לבית משפט זה. בבקשה זו טוענים המבקשים כי סכום הפיצוי הכולל שנפסק למשיב שנוי במחלוקת בין הצדדים, כאשר לשיטתם עומד סכום זה על סך של 2,234,826 ש"ח ולשיטת המשיב עומד סכום זה על סך של 4,878,055 ש"ח, וזאת מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי שהסתכמו בסך של כ- 2,800,000 ש"ח. לגופם של דברים נטען, כי סיכויי הערעור טובים, וזאת הן בשאלת האחריות והן בשאלת שיעור הנזק. בהקשר זה נטען כי לא היה מקום לחייב את המבקשים באחריות לנזקי המשיב וכי לחלופין היה על בית המשפט לחייב את המשיב באשם תורם בשיעור גבוה מכפי שנקבע, וכן נטען לשורה של טעויות בחישוב שיעור הנזק כפי שנקבע על ידי בית המשפט. לעניין מאזן הנוחות נטען כי אם יתקבל הערעור, יתקשה המשיב להחזיר את סכום הפיצוי ששולם לו, וזאת מאחר ועל פי הנטען, העיד המשיב עצמו כי הוא אינו משתכר מאז התאונה, וכן הוא אינו מחזיק בנכסים או במקורות הכנסה אשר יאפשרו לו השבה של סכומים כה גבוהים.

בתגובת המשיב נטען כי עד כה לא העבירו לו המבקשים, ולו חלק מן הסכום שנפסק לטובתו, וכי בכך לוקה בקשת עיכוב הביצוע בחוסר תום-לב. לגוף הבקשה נטען כי סיכויי הערעור נמוכים, מאחר ומרבית טענות המשיבים מופנות כלפי ממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית בהם נוטה בית המשפט שלערעור שלא להתערב. לעניין מאזן הנוחות נטען כי, בעוד למבקשים לא יגרם כל נזק באם יעוכב פסק הדין, הרי שהמשיב, אשר המתין למתן פסק הדין במשך 12 שנים, זקוק לכספים אלו על מנת לשקם את חייו. עוד נטען כי טענות המבקשים בדבר הקושי בהשבת סכום הפיצויים באם יתקבל הערעור, נטענו בעלמא, וללא ביסוס עובדתי.

8.לאחר עיון בטיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.

לעניין סיכויי הערעור, לא ניתן בשלב זה לנקוט עמדה נחרצת בענין זה, מעבר להתרשמות ראשונית על פני הדברים (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל ואח' , תק-על 2000(3) 2459; ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן ואח' , תק-על 2005(4) 2166)). על פני הדברים נראה כי בענייננו אין מקום לומר כי הערעור הינו משולל כל יסוד.

9.כלל הוא כי, דרך שיגרה, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק דין, ובכלל זה פסק דין כספי, חרף ההנחה המובנית כי עשוי להיות שיידרש להשיב מצב לקדמותו באם הערעור יתקבל. עם זאת, במקרים חריגים, הוכרה האפשרות לעכב ביצוע פסק כספי והוא – מקום שצפוי קושי ממשי בהשבת סכום פסק הדין ששולם על פי פסיקת הערכאה הראשונה באם הערעור יתקבל (עניין בצלאל ; ע"א 7946/04 צבי ברקוביץ ואח' נ' עו"ד יאיר אשכולי בתפקידו כמפרק חברת ברק א.צ. תעשיות פלסטיקה ושיווק בע"מ ואח' , תק-על 2005(1) 2512). אולם גם בנסיבות כאלה, יש לערוך מאזן נוחות המתייחס לכלל האינטרסים של הצדדים, ובתוך כך לשקול את אינטרס הזוכה, ומידת היזקקותו המיידית לכספי זכייתו (ע"א 8680/03 סיאם איסמעיל ואח' נ' טארק סוב לבן , תק-על 2004(2) 1242.

9.בעניינו יש לאזן מספר אינטרסים נוגדים. מחד, המשיב לא הכחיש את טענת המבקשים, אשר נתמכה בתצהיר, כי הוא אינו עובד מאז התאונה, ונראה מתגובתו כי מצבו הכלכלי אינו טוב. בכך יש, בנסיבות העניין, כדי להעלות חשש בדבר יכולת ההשבה של המשיב אם יזכו המבקשים בערעור. כמו כן, יש להביא בחשבון את העובדה כי חלק ניכר מן הפיצויים אשר נפסקו לטובת המשיב, מיועדים לצרכיו העתידיים לאורך שנים רבות, ועל כן לכאורה לא ייגרם לו נזק מיידי באם חלק מתשלום הפיצויים יעוכב עד לגמר הערעור (עניין איסמעיל ; ע"א 11266/04 ליבוביץ ואח' נ' איציקוביץ , תק-על 2005(1) 2097). כנגד שיקולים אלה, ראוי לציין כי חלק לא מבוטל מן הפיצויים שנפסקו מתייחסים לעבר, לתקופה ארוכה של כ- 12 שנים עד למתן פסק הדין וכן יש להביא בחשבון את התקופה המשוערת עד למתן פסק הדין בערעור. לא למותר גם להזכיר בהקשר זה את הערותיו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו ובהחלטתו בעניין עיכוב הביצוע, לפיהן המבקשים עשו ככל אשר היה לאל ידם על מנת למשוך את ההליכים המשפטיים, וכנגזר מכך, את הנזק אשר נגרם למשיב באי תשלום הפיצויים בהם זכה במשך הזמן הארוך שחלף מאז הגשת תביעתו.

10.לאחר שיקלול בין האינטרסים האמורים, אני מוצאת כי מתוך סכום הפיצוי הכולל שהמבקשים חוייבו בו כלפי המשיב, יש מקום לעכב תשלום סך של 500,000 ₪ עד לגמר הערעור. יוער בהקשר זה, כי שיעור הסכום המעוכב נקבע על סמך טענת המבקשים כי סכום הפיצוי הכולל שנפסק לטובת המשיב עומד על סך של 2,234,826 ש"ח, אך למותר לומר כי אין בכך כדי לקבוע עמדה כלשהי באשר למחלוקת בין בעלי הדין לעניין שיעור הפיצויים הנכון, או לגבי כל ענין אחר המצוי במחלוקת ביניהם בגדרו של הערעור.

11.לאור האמור, אני קובעת, אפוא, כי דין בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין להתקבל באופן חלקי במובן הבא: סכום הפיצוי, בניכוי הסכום האמור בסך 500,000 ש"ח, ישולם למשיב. הסך 500,000 ₪ יופקד בחשבון נאמנות בבנק לטובת המשיב, ובא כוחו המשיב ישמש נאמן החשבון. נאמנות זו תתקיים עד להכרעה בערעור, ובכפוף לתוצאותיו.

אין צו להוצאות.