רע"א 2084/10 עזבון המנוחה שרה אליהו נ. קופת חולים לאומית

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' פרקש) מיום 11.3.2010, אשר נעתר לבקשת המשיבה והורה על עיכוב ביצוע פסק דינו. על פי הוראת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן החלטתי מהנימוקים שיפורטו להלן כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

1.

בפסק דינו מיום 13.1.2010 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים בחלקה תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבה בעילה של רשלנות רפואית באבחון מלנומה סרטנית שהתפתחה ברגלה של המנוחה שרה אליהו ז"ל ואשר גרמה למותה. בית המשפט קבע כי המשיבה תפצה את המבקשים בגין 25% מן הנזק. לטענת המבקשים, שיעור הפיצוי עומד על סך של 377,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% מן הפיצוי בתוספת מע"מ וכן הוצאות משפט בסך של כ-31,000 ש"ח. המבקשים הגישו לבית משפט זה ערעור על פסק הדין (ע"א 676/10). המשיבה, מצידה, הגישה ערעור שכנגד, ובמקביל הגישה לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטתו מיום 11.3.2010 נעתר בית המשפט לבקשת עיכוב הביצוע, בקובעו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, מבלי שנדרש לסיכויי הערעור. בית המשפט ציין בהקשר זה כי על-פי הקביעות בפסק הדין, לומד המבקש 2, האלמן, בישיבה ומתפרנס מגמלה של 800 ₪ בחודש, ובנוסף הוא עובד כסופר סת"ם ובגין כך יוחסה לו הכנסה נוספת של 200 ₪ לחודש. רעייתו הנוכחית אינה עובדת והשניים מגדלים את ארבעת הילדים של האלמן והמנוחה ובנוסף את שני הילדים שנולדו מנישואיהם. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, אם יועבר סכום הפיצוי למבקשים המשיבה תתקשה מאוד להיפרע מהם במידה שיתקבל הערעור שכנגד שהוגש על-ידה. בית המשפט הוסיף וקבע כי משביצוע פסק הדין מעוכב, וככל שפסק הדין לא ישונה במסגרת פסק דין בערעור, כי אז ישא סכום הפיצויים הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל, אך לא תתווסף לו ריבית פיגורים.

2.

מכאן הבקשה שבפניי, בה טוענים המבקשים כי החלטתו של בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה אין לעכב ביצוע פסק דין כספי אלא במקרים חריגים בלבד. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור שכנגד שהגישה המשיבה להתקבל הם אפסיים שכן כל כולו עוסק בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. המבקשים מוסיפים וטוענים כי לא רק שהסכום שנפסק לטובתם אינו משקף את ערך קדושת החיים ואת העובדה שמדובר במותה של אישה צעירה ואם לארבעה קטינים, אלא שקיים סיכוי טוב שחיובה של המשיבה יועמד בערעור על 100% מן הנזק ולא רק על 25% מן הנזק, כפי שקבע בית משפט קמא. כמו כן טוענים המבקשים כי קיים סיכון שהמשיבה לא תוכל לשלם את פסק הדין בתום הליכי הערעור שכן בשנים האחרונות הוכח שגם בנקים וחברות ביטוח התמוטטו, ולבסוף הם טוענים כי אין זה סביר שהמשיבה אשר ניהלה במשך שנים משפט יקר וממושך תמנע מהם ליהנות מן הכספים שנפסקו לטובתם. על כן עותרים המבקשים לכך שסכום הפיצוי שנפסק ישולם להם באופן מיידי, ולחלופין כי הוא יופקד בחשבון נאמנות על שם בא-כוחם.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה וסבורה כי היא אינה מבוססת. לטענתה, נוכח מצבם הכלכלי של המבקשים והעובדה שאין להם מקורות הכנסה העשויים לשמש בטוחה להשבת המצב לקדמותו, קיים חשש מבוסס כי לא ניתן יהיה לגבות את הכספים שישולמו במידה שערעורה יתקבל, בהתחשב בכך שאם ישולמו להם כספי הפיצוי אין המבקשים מוגבלים בשימוש שיעשו בהם. המשיבה מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור שכנגד להתקבל גבוהים נוכח הטענות שיש בפיה בכל הנוגע לאחריות ולשיעור הנזק, והיא מדגישה כי אין בכתב הערעור שכנגד כל השגה על קביעות עובדתיות. לבסוף טוענת המשיבה כי כפי שקבע בית המשפט אין להחיל ריבית פיגורים בגין תקופת עיכוב הביצוע.

4.

דין הערעור להתקבל באופן חלקי. הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק דין, ובעל דין המבקש לעכב ביצועו של פסק דין נדרש להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי ייגרם לו נזק שאינו ניתן לתיקון אם יתקבל הערעור. תשלום של חיוב כספי יעוכב במקרים חריגים בלבד, מקום שבו קיים חשש ממשי כי במידה שיתקבל הערעור לא יהיה בכוחו של הזוכה להשיב את הכספים שקיבל. אך גם בנסיבות כאלה על בית המשפט לאזן בין כלל האינטרסים של הצדדים, ובתוך כך לשקול את אינטרס הזוכה ומידת היזקקותו המיידית לכספי זכייתו (ראו ע"א 4623/06 פז גז 1993 בע"מ נ' חודדה , פיסקה 9 (לא פורסם, 7.8.2006); ראו והשוו: ע"א 811/07 מכבי שירותי בריאות נ' עזבון המנוח משה גולובי ז"ל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 15.2.2007); ע"א 8389/08 גראץ נ' נבון , פיסקה 9 (טרם פורסם, 7.12.2008)). בענייננו, השיקול המרכזי בסוגיית עיכוב הביצוע הוא אכן מאזן הנוחות. בעריכת המאזן הכולל בין הצדדים ובחינת צרכיהם של המבקשים יש להביא בחשבון כי ההליכים המשפטיים

נמשכו שנים לא מבוטלות וכי חלק מן הפיצוי נפסק בגין אובדן שירותי אם לארבעת הקטינים. בנוסף לכך, המבקשים אומנם אינם חולקים על קביעתו של בית משפט קמא בדבר מצבם הכלכלי שאינו קל, אך המשיבה עצמה טוענת בערעור שכנגד כי הכנסתו של המבקש 2 מכתיבת סת"ם גבוהה יותר מן המדווח וכי הוא יוכל להגדילה באופן משמעותי נוכח הסיוע שהוא מקבל מרעייתו הנוכחית ונוכח העובדה שהוא אינו נדרש עוד לסעוד את המנוחה (סעיפים 57-53 להודעת הערעור שכנגד). בחינת מכלול השיקולים והאינטרסים הצריכים לעניין מובילה, אפוא, למסקנה כי יש לאפשר למבקשים ליהנות מפירות זכייתם, ולו באופן חלקי. לפיכך אני מורה כי המשיבה תשלם

למבקשים סך של 150,000 ש"ח מתוך סכום הפיצוי שנפסק לטובתם על-ידי בית משפט קמא, ואילו תשלום יתרת סכום הפיצוי יעוכב עד להכרעה בערעור ובערעור שכנגד.

אין מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא ביחס לאי חיובה של המשיבה בריבית פיגורים.

אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל. המשיבה תשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בבקשה זו בסך של 3,000 ש"ח.