פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
811/07
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
המערערים והמשיבים בערעור שכנגד:
1. מכבי שירותי בריאות
2. יוסף אופיר
נ ג ד
המשיבים והמערערים בערעור שכנגד:
1. עז' המנוח משה גולובי ז"ל
2. שרי גולובי
3. גיא גולובי
4. רימון גולובי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה בת.א. 447/02 מיום 5.1.06 שניתן ע"י כב' הנשיאה בלהה גילאור
תאריך הישיבה:
ה' בניסן התשס"ח
(10.4.08)
בשם המערערים והמשיבים בערעור שכנגד:
עו"ד מירי ניסני-יצחק
בשם המשיבים והמערערים בערעור שכנגד:
עו"ד רם שמגר
פסק-דין
משלים
1.
בהמשך לפסק הדין החלקי שניתן על ידינו ולאחר קבלת הטיעונים המשלימים
בסוגית הריבית אנו סבורים כי בסוגיה זו הצדק עם המשיבים שכנגד. בעת מתן פסק הדין לא עמדה בפני בית משפט קמא חוות הדעת של האקטואר וילוז'ני מטעם המערערים שכנגד לפיה חושבה הריבית מדי חודש או כל חוות דעת אחרת בהקשר זה וככל העולה מן החומר שהונח לפנינו אף לא נטען על ידי המערערים שכנגד טרם מתן פסק הדין כי יש לחשב את הריבית מדי חודש. משכך הורה בית משפט קמא בפסק דינו על חישוב הריבית מאמצע התקופה, כמקובל. רק משהעלו המערערים שכנגד לאחר מתן פסק הדין את הטענה כי נפלה טעות בפסק הדין בהקשר אחר וכי יש לערוך תיקון ברכיבי החישוב של הפיצוי לעזבון בגין הפסד הכנסה ב"שנים האבודות", הוצגה על ידם לראשונה (במסגרת הבקשה לתיקון טעות חישוב שהגישו בבית משפט קמא), חוות הדעת האקטוארית הנ"ל אשר כללה בנוסף לתיקון רכיבי החישוב כאמור, גם חישוב של הריבית על בסיס חודשי.
2.
בדחותו את הבקשה לתיקון טעות חישוב קבע בית משפט קמא כי אכן נפלה בפסק הדין טעות מבחינת רכיבי החישוב אך בסוברו, ובצדק, כי מדובר בטעות מהותית אשר לא ניתן לתקנה על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), דחה את הבקשה (ראו החלטת בית משפט קמא מיום 11.02.2008). בית משפט קמא לא התייחס כלל באותה החלטה לסוגית אופן חישוב הריבית ובהודעת הערעור שכנגד התמקדו גם המערערים שכנגד בטעות החישוב המהותית שנפלה בפסק דינו של בית משפט קמא מבחינת רכיבי החישוב וזו אף כונתה על-ידם בהודעת הערעור שכנגד "הטעות המרכזית" בפסק הדין. פרט לאותה טעות העלו המערערים שכנגד טענות נוספות (ראו פרק ג' של הודעת הערעור) אשר נדחו על ידינו במסגרת פסק הדין החלקי, אך אף אחת מהן אינה נוגעת לאופן חישוב הריבית. הנה כי כן, צודקים המשיבים שכנגד באומרם כי אין בהודעת הערעור שכנגד טענה מפורטת ומנומקת כלשהי כנגד האופן שבו חישב בית משפט קמא את הריבית (מאמצע התקופה) וברי כי צירוף חוות הדעת האקטוארית הכוללת בין היתר דרך חישוב אחרת של הריבית (מדי חודש), אינה יכולה להוות תחליף לטיעון מפורט בהקשר זה.
3.
אשר על כן אנו דוחים את טענת המערערים שכנגד בכל הנוגע לסוגית חישוב הריבית. נוכח התיקון הנדרש בסכום הפיצוי עליו עמדנו בפסק הדין החלקי והנובע מן הטעות ברכיבי החישוב שעליה אין חולק, יש לתקן בהתאם גם את
סכום
שכר הטרחה המגיע למערערים שכנגד (בשיעור 20% בתוספת מע"מ), אשר אותו יש לגזור מסכום הפיצוי המתוקן והמוגדל.
כמו כן אנו מורים כי המשיבים שכנגד ישלמו למערערים שכנגד שכר טרחה בערעור שכנגד בסך 15,000 ₪.
ניתן היום, ז' סיוון, תשס"ח ( 10.06.2008).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת