ע"א 8719/15 רמונה נחמיאס קשמה (בפשיטת רגל) נ. בנק הפועלים

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע של מימוש דירת המגורים של המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) במסגרת הליכי הוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 01-28064-58-2 ותיק הוצל"פ 01-28160-08-6) עד למתן פסק הדין בערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.9.2015 (ת"א 59152-02-15, השופטת ר' ברקאי ).

2.מקורה של הבקשה דנן בהליך משפטי ארוך שנים שעיקריו תוארו בעבר על ידי השופט נ' הנדל בהחלטתו ברע"א 2700/15 מיום 12.7.2015. בתמצית ייאמר כי בעקבות טעות של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק ), הופקדו בחשבונה העסקי של המבקשת, שניהלה עסק בשם "פיצוחיית רמונה", שיקים שלא יועדו עבורה בסך של למעלה מ-30 אלף שקלים. לאחר שהתגלתה הטעות דרש הבנק מהמבקשת להשיב את הסכום שהופקד שלא כדין. רצף של אירועים מצערים הקשורים בין השאר בכך הוביל את המבקשת למצב של פשיטת רגל, ואת הצדדים לתביעות הדדיות.

3.הבקשה שבפני היא תולדה של תביעה נזיקית שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי ביום 25.2.2015 כנגד הבנק בגין התנהלותו האמורה. בד בבד המבקשים הגישו בקשה לפטור מתשלום אגרה, אך זו נדחתה. עם זאת, ביום 7.6.2015 התיר בית המשפט המחוזי למבקשים לשלם את האגרה בשני תשלומים, האחד בתוך 21 יום והשני לאחר 30 ימים מיום התשלום הראשון. בית המשפט המחוזי ציין כי אם לא תשולם האגרה עד ליום 1.8.2015, תימחק התביעה מחוסר מעש. בהמשך ניתנו למבקשים אורכות נוספות, אולם האגרה לא שולמה, וביום 21.9.2015 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה. על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה ביום 17.12.2015.

4.ביום 27.7.2016 המבקשים הגישו בקשה שהוגדרה כמכוונת ל"מתן צו הגנה למבקשים מפני המשיב שפועל משני משרדים כנגד המבקשים שיחתמו על הסכם כניעה לסגור את כל התביעות אשר הוגשו כנגד המשיב ע"י המבקשים". ביום 28.7.2016 דחתה הרשמת ל' בנמלך את הבקשה וציינה כי לא נמצאה עילה בדין למתן הסעד המבוקש.

5.ביום 21.8.2016 המבקשים הגישו בקשה נוספת שנועדה להבהיר את בקשתם הקודמת. בכותרת הבקשה צוין כי בית המשפט מתבקש לעכב את הביצוע של מכירת הדירה של המבקשת, אשר מהקשרם של הדברים עולה כי היא ממושכנת לטובת הבנק ונפתח בעניינה הליך למימוש נכס בהוצאה לפועל. יוער, כי אופן ניסוחן של הבקשות הכביד על ההבנה של השתלשלות העניינים והסעדים המבוקשים, וכי הועלו בהן טענות רבות שאינן מן העניין. אולם, בשים לב לכך שהמבקשים אינם מיוצגים, ראיתי לנכון להתייחס לבקשות השונות כבקשה לעיכוב ביצוע, ואין אני נדרשת ליתר הטענות שעניינן המגעים לפשרה (שמתקיימים או לא מתקיימים) בין המבקשת לבנק, שאינן מתאימות להליך בפני ושנדונו כאמור בהחלטה של הרשמת ל' בנמלך מיום 28.7.2016.

6.ביום 4.9.2016 הוריתי למשיבים להגיש תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, וזו הוגשה ביום 13.9.2016. בתגובתם טוענים המשיבים כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, שכן אין קשר בינה לבין ערעורם של המבקשים. כך, המשיבים מציינים כי ערעורם של המבקשים הוגש בגין ההחלטה על המחיקה של תביעה נזיקית שהם הגישו נגד הבנק, ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת להליכים נפרדים של מימוש נכס, המתנהלים בפני רשמי ההוצאה לפועל ומקורם בהליכים אחרים שניהלו הצדדים בגין חובם של המבקשים. המשיבים מדגישים כי לו רצו המבקשים להלין על החלטות כלשהן של רשמי ההוצאה לפועל הרי שהיה עליהם לעשות זאת בהליך המתאים לכך.

7.להשלמת התמונה יוער כי ביום 11.9.2016, עוד בטרם הוגשה תגובת המשיבים, המבקשים הגישו בקשה לאפשר להם להגיב עליה לכשתוגש. לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו, שכן ממילא השתכנעתי שדין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות אף מבלי להידרש לפרטי האמור בתגובה, כמפורט להלן.

8.תקנה 467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כך: "הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו". אכן, כלל בסיסי הוא כי בקשה לעיכוב ביצוע תתייחס להוצאה לפועל של ההחלטה שעליה הוגש הערעור העיקרי (ראו: בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ , פ"ד מט(3) 258, 261 (1995); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 368 (מהדורה שלישית, 2012)). בענייננו, הבקשה לעיכוב ביצוע אינה נוגעת לעיכובו של פסק הדין מושא הערעור, אלא, כאמור, לעיכובם של הליכים אחרים שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, ולכן דינה להידחות. ככל שברצונם של המבקשים להשיג על החלטותיהם של רשמי ההוצאה לפועל בעניין מימוש דירת המגורים של המבקשת, עליהם לעשות זאת בהתאם לדרכים הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

9.במאמר מוסגר אוסיף כי כפי שכבר ציינתי נראה שעל אופן נקיטת ההליכים על-ידי המבקשים מכבידה העובדה שהם אינם מיוצגים. דומה שטוב יעשו המבקשים אם יפנו לברר את שאלת זכאותם לקבל סיוע משפטי, וזאת כמובן מבלי לחוות דעה בעניין.

10.אשר על כן: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.