ע"א 8828/20הרשות הפלסטינית נ. פלוני

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' אילני) בת"א 4333-02 מיום 2.11.2020, במסגרתו נקבע כי על המבקשת לשלם למשיבים פיצוי בסך של 13 מיליון שקלים.

1.

ביום 21.3.2002 ביצע מחבל מתאבד פיגוע ברח' המלך ג'ורג' בירושלים שהביא למותם של ציפי וגד שמש ז"ל. ציפי ז"ל הייתה בחודש החמישי להריונה עם תאומות. המשיבים, בני משפחתם של המנוחים, הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת פיצויים נגד המבקשת, הרשות הפלסטינית, בגין אחריותה לפיגוע.

2.

ביום 13.9.2018 קבע בית המשפט (כב' השופטת ע' כהן ) כי המבקשת אחראית לפיגוע על בסיס הוראת סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בהמשך לכך, ביום 2.11.2020 ניתן פסק דין סופי בתביעה (כב' השופטת מ' אילני ) ונקבע כי על המבקשת לשלם לכל אחת מבנותיהם של המנוחים (משיבות 1 ו-2) פיצויים עונשיים בסך של 6 מיליון ש"ח. כן נפסקו פיצויים עונשיים בסך של מיליון ש"ח למשיבה 4, אימו השכולה של גד ז"ל. ביום 17.12.2020 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין לבית משפט זה.

3.

עובר למתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי, ובמהלך דיון שהתקיים בין הצדדים ביום 17.6.2020, הגיעו הצדדים להסכמה על עיכוב תשלום הסכום שייפסק עד להכרעה בערעור אחֵר שהיה תלוי ועומד באותה העת בפני בית משפט זה בעניין חיוב מעורבים בפיגוע בתשלום פיצויים עונשיים (הליך שסופו בפסק-דין: ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל (10.3.2021) (להלן: עניין בן שלום )). לאחר שניתן פסק הדין מושא בקשה זו וכן פסק הדין בעניין

בן שלום , קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים לביטול עיכוב הביצוע המוסכם.

4.

מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע ש לפנַי. המבקשת טוענת כי נוכח סיכויי הערעור הגבוהים ומאזן הנוחות הנוטה לטובתה יש לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבעו קביעות תקדימיות הסותרות את ההלכה שנקבעה בעניין בן שלום , על פיה קנה המידה לפסיקת פיצויים עונשיים בתביעות נזיקין של נפגעי טרור הוא 3 מיליון ₪ לטובת כל עיזבון. לעומת זאת במקרה דנן נפסק סכום כפול מהסכום האמור. לשיטת המבקשת, גם מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן נוכח הסכום הגבוה שנפסק לטובת המשיבים, אנשים פרטיים, קיים חשש לא מבוטל שלא תוכל לגבות בחזרה את כספה, אם יתקבל ערעורה. גביית סכום הזכייה תגרום למבקשת ולתושביה נזק, שכן תימנע ממנה העברת תשלומים הדרושים לניהולה השוטף. מנגד, עיכוב הביצוע לא יגרום נזק למשיבים המקבלים תגמולים שוטפים גבוהים מהמוסד לביטוח לאומי, והסכומים שנפסקו להם אינם נחוצים עבורם לצורך מחייתם היומיומית.

המבקשת הוסיפה כי כרשות שלטונית זרה אין חשש שהיא תבריח נכסים או תתנהל בצורה שתקשה על קיום פסק הדין. טענה זו מתחזקת לנוכח העובדה שכספי המבקשת מוחזקים בכל עת על ידי המדינה וככל שיידחה הערעור היא תוכל לעקלם. לחלופין, התבקש עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שהסכום שיעוכב עד להכרעה בערעור יהיה סכום הפיצויים העולה על הסכומים שנקבעו בעניין בן שלום , דהיינו עיכוב תשלום של 7 מיליון ש"ח מתוך 13 מיליון ש"ח.

5.

מנגד, המשיבים בתגובתם טענו כי דין הבקשה להידחות. לטענתם סיכויי הערעור נמוכים, שכן ההלכה שנקבעה בעניין בן שלום התייחסה לפיגוע נגד אדם בודד, ולא לפיגוע המוני בו קיפחו את חייהם ארבע נפשות ונפצעו עשרות אנשים. כך שפסק הדין אינו סוטה מההלכה שנקבעה בעניין בן שלום . באשר למאזן הנוחות, הוא נוטה לטובתם משום שמדובר בתשלום כספי אשר ניתן להשבה ככל שיתקבל הערעור והטענה בדבר חוסר יכולתם להשיב את התשלום אינה מבוססת. לעומת זאת, עיכוב ביצוע פסק הדין עלול להכביד על ביצועו, שכן הוא תלוי ביחסים בין המבקשת לבין המדינה שעשויים להשתנות. המשיבים גם הוסיפו כי הם מסכימים שסכום הפיצויים העולה על 6 מיליון שקלים, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דינם, יופקד בחשבון נאמנות אצל עורך דינם.

6.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף לכך ש-7 מיליון ש"ח מתוך סכום הפיצוי שנפסק לטובת המשיבים יופקדו בחשבון נאמנות אצל בא-כוחם עד להכרעה בערעור.

7.

ככלל, הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית ובעל דין שזכה במשפט, זכאי לממש את פירות זכייתו מבלי להמתין לתוצאות הערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018; וראו מיני רבים: ע"א 636/20

טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת זאב , פסקה 12 (14.10.2020)). חריגה מכלל זה תתאפשר רק כאשר שוכנע בית המשפט כי סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (ראו: ע"א 9494/16 עבדאל מונעם נ' נפתלי נשר, עו"ד , פסקה 19 (26.9.2017)). בין שני תנאים אלו מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה, יהיה בכך כדי להקל בדרישת סיכויי הערעור, וכן להיפך. אך בין שני שיקולים אלה, זוכה השיקול בדבר מאזן הנוחות למעמד בכורה (ע"א 5308/20 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 5 (25.3.2021)).

8.

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהטיל חיוב כספי, כבענייננו, הכלל הוא כי יש להימנע מעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן אין מניעה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ראו למשל: ע"א 2143/21 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 6 (22.4.2021); ע"א 8052/19

בוחניק נ' מדינת ישראל – רשות המיסים , פסקה 6 (9.3.2020)). אמנם

נפסק לא אחת כי תשלום סכומי כסף משמעותיים לאדם מן היישוב מקים את החשש כי הלה עשוי להתקשות בהשבתם (רע"א 6524/16 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פסקה 7 (29.9.2016)). על כן, יש אך לוודא שאם יתקבל הערעור יעלה בידי המשיבים להחזיר את הכספים שישולמו להם. כאמור לעיל, אחת הטענות העיקריות של המבקשת היא שסכום הפיצויים שנפסק לטובת המשיבים עולה לכדי כפליים מהסכום שנקבע כפיצוי עונשי ראוי בעניין בן שלום . על כן נראה כי הסכמת המשיבים להותיר סכום של 7 מיליון ש"ח מתוך הסכום שנפסק לזכותם בנאמנות אצל בא-כוחם עד להכרעה בערעור נותנת מענה הולם לאיזון הנדרש בין האינטרסים של שני הצדדים. נוסף לכך, אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה משום שביצוע פסק הדין יפגע בה ובתושביה שכן זו נטענה בעלמא וללא שנתמכה בראיות (וראו והשוו בעניינה של המבקשת : ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל , פסקה 14 (22.2.2018)) .

על כן, בכפוף לאמור בפסקה 6, הבקשה נדחית.