ע"א 8863/20The Synod of Bishops of the Russian Orthodox Churc נ. The Or

1.

לפניי "בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין" המתייחסת לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.11.2020 (הרשמת ת' בר-אשר ), ב-ת"א 5206-04-20, בגדרו נמחקה תביעת המשיבה 4 לנוכח הודעת ראש הממשלה לפיה מתחם "חצר וכנסיית הקדוש אלכסנדר נייבסקי" שבעיר העתיקה (להלן: המתחם ), הוא מקום קדוש לפי סימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924 (להלן: דבר המלך ).

העובדות הצריכות לעניין

2.

המשיבה 4 הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובגדרה ביקשה שורת סעדים הצהרתיים, שמהותם הצהרה כי היא הבעלים היחידי של המתחם. מנגד טענו המשיבות 3, 5, 6 והמבקשות 2-1 (המערערות בע"א 9301/20) כי דווקא להן הזכויות במתחם.

3.

ביום 18.10.2020 ניתנה על-ידי ראש הממשלה "הודעה בהתאם לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924" , לפיה, מתוקף סמכותו לפי סימן 3 לדבר המלך, ולאחר התייעצות עם הגורמים הרלבנטיים, המתחם יוגדר כ "מקום קדוש" .

4.

בעקבות הודעת ראש הממשלה, הגישו המשיבות 2-1 בקשה לסילוק התביעה על הסף, לנוכח הוראות סימן 2 לדבר המלך שלשונו:

"למרות כל הוראה בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, או בכל פקודה אחרת או בכל חוק אחר בישראל, האומרת את ההיפך, לא יבורר ולא יחולט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או ענין הקשורים במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בישראל..."

5.

לאחר שהוגשו תגובות יתר הצדדים לבקשה – ניתן פסק הדין מושא הערעורים והבקשה דנן, ובגדרו הורה בית המשפט על מחיקת התביעה.

6.

על פסק הדין הוגשו שני ערעורים: ע"א 8863/20 –הוגש על ידי המבקשות 4-3 ביום 17.12.2020; וע"א 9301/20 – הוגש על-ידי המבקשות 2-1 ביום 31.12.2020. מטרת שני הערעורים (כמפורט בסעיפים 46 ו-60 בהודעות הערעור, בהתאמה) היא מניעת טענת "השתק פלוגתא" כלפי המבקשות בהליכים משפטיים אחרים המתנהלים בין הצדדים, "ו/או על ההליכים המשפטיים, שבכוונתם לנקוט" על-מנת להגן על זכויות הבעלות במתחם.

7.

ביום 26.9.2021 הגישו המבקשות את הבקשה דנן.

הבקשה לעיכוב ביצוע

8.

במסגרת הבקשה שלפניי התבקשו שני סעדים:

ראשון – "צו המורה על עיכוב ביצוע פס"ד על דרך של עיכוב העברת הסמכות לרוה"מ לדון ולהכריע בסכסוך אודות המתחם ובכלל זה, צו המורה על עיכוב כינוס צוות השרים עד למתן פס"ד בערעורים שהוגשו בתיק זה..." ועד להכרעה סופית וחלוטה בהליך ת"א 36728-01-21, אשר בו דן בית המשפט בסכסוך באשר לזהות הגוף החוקי הממשיך של ' OPS ארץ הקודש';

שני – "צו המורה על עיכוב ביצוע פסה"ד על דרך של עיכוב הליך חידוש הרישום ע"ש הפדרציה שנדון בעש"א 1315-12-20...". בכך, מתייחסות המבקשות להליך עש"א 13153-12-20 (להלן: הליך הרישום ), הנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועניינו ערעור על החלטת הממונה על מרשם המקרקעין אשר דחה ערר על הוצאת צו חידוש רישום על שם המשיבה 3.

9.

באשר לתזמון הגשת הבקשה – כמעט שנה לאחר מתן פסק הדין אשר מבוקש לעכב את ביצועו – הוסבר כי אגב חילופי דברים בין באי-כוח המבקשות לבאי-כוח המשיבות 2-1, נודע למבקשות כי ביום 5.7.2021 "מינה רוה"מ צוות שרים לדון בסכסוך אודות המתחם."

10.

בבקשה נטען, כי מעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בהליך אחר (ת"א 36728-01-21) לאחר פסק הדין, יש ללמוד כי "...היועמ"ש החריג מתחולת סימן 2 לדבר המלך את ההכרעה בסכסוך אודות מיהות הגוף החוקי הממשיך של OPS

ארץ הקודש"; וכי עמדה זו מהווה, הלכה למעשה: "...הסכמה לקבלה חלקית של הערעור וביטול פסה"ד בכל הקשור לשלילת הסמכות של ביהמ"ש לדון בשאלת זהות הגוף החוקי הממשיך של OPS ארץ הקודש והעברתו להכרעת רוה"מ".

במישור "מאזן הנוחות", נטען כי לא ייגרם כל נזק מעיכוב ביצוע פסק הדין, ובכלל זאת מעיכוב העברת הסמכות לראש הממשלה לדון ולהכריע בסכסוך אודות המתחם, לאור המועד הקבוע לדיון בערעורים – ביום 7.2.2022.

עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא הורה בד בבד עם מחיקת התביעה בהליך קמא "על ביטול הליך חידוש הרישום מחמת חוסר סמכות לדון בו לפי סימן 2 לדבר המלך". עוד נטען, כי לנוכח דיון הקבוע ליום 4.10.2021 בהליך הרישום, המבקשות עלולות למצוא עצמן בפני שוקת שבורה.

בבקשה נכללו טענות נוספות, בין היתר, כי אין "סכסוך בעלות אמיתי על המתחם" מאחר שסכסוך זה כבר הוכרע "בתקופת המנדט"; כי הסכסוך מול המשיבה 3 הוא סכסוך אזרחי אשר אינו קשור לקדושת המקום; וכי הוצאת צו חידוש רישום על ידי המפקחת על רישום המקרקעין, לאחר הודעת ראש הממשלה האמורה על הגדרת המתחם כ "מקום קדוש" , שוללת את תוקפה של הודעת ראש הממשלה.

11.

מנגד, טענו המשיבות 2-1 בתגובתן, כי יש לדחות את הבקשה על הסף מהטעמים הבאים: הסעדים המבוקשים אינם בסמכותו של בית משפט זה במסגרת ההליכים דנן; הבקשה לוקה בשיהוי ניכר; בשל סיכוייו הנמוכים של הערעור; ולנוכח מאזן הנוחות שאינו נוטה לטובת המבקשות.

עוד צוין בתגובת המשיבות, כי ביום 4.10.2021 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי במסגרת הליך הרישום, שכלל דיון בבקשה שהגישה המבקשת 3 מספר ימים לאחר הגשת הבקשה דנן, לעיכוב הדיון בערעורים על חידוש הליך הרישום עד להכרעה בערעורים לפני בית משפט זה. בקשה זו טרם הוכרעה. עוד עמדו משיבות אלה, על כך שקיים ספק האם המבקשות בכלל היו רשאיות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושא הערעורים, מאחר שמשיבה 4 – התובעת בהליך שנמחק – לא ערערה על פסק הדין.

עוד צוין, כי בהתאם להוראות סעיף 53 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תשע"ב-2011, חידוש הרישום עצמו אינו מוטמע במרשם עד סיום ההליכים הערעוריים בנוגע אליו, כך ש-"...חידוש הרישום עצמו ממילא 'מעוכב' לצורך העניין."

לבסוף צוין, כי במסגרת תכתובת דואר אלקטרוני שנשלחה ביום 25.8.2021 על ידי בא-כוח המשיבות 2-1 לבאי כוח יתר הצדדים, נכתב: "בהמשך יפנו אליכם מטעמו של הצוות [צוות השרים לבחינת שאלות הבעלות במתחם – י' א' ] בנוגע לאופן השמעת טענות בפניו", ולכן גם בשל כך אין חשש כי יתקבלו החלטות שיגרמו נזק בלתי הפיך למבקשות מבלי שעמדתן תישמע.

12.

המשיבה 3 אף היא טענה בתגובתה כי דין הבקשה להידחות על הסף. נטען כי כלל אין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, וכי המבקשות כרכו במסגרתה טענות כלפי מעשה מנהלי – החלטת ראש הממשלה האמורה. עוד נטען כי הבקשה לוקה בשיהוי מהותי; אינה עומדת בנטל המוגבר לעיכוב ביצוע פסק דין; וכן כי הערעורים חסרי כל סיכוי להתקבל; ולעניין מאזן הנוחות – כי המבקשות לא הראו כי אי היענות לבקשתן תוביל לנזק בלתי הפיך.

13.

המשיבה 4 הודיעה בתגובתה כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיבות 6-5 בתגובתן סברו כי למעשה מדובר בבקשה לסעד זמני בערעור, ולא בקשה לעיכוב ביצוע. לצד זאת, לא התנגדו להשהיית הליכי חידוש הרישום בנוגע למתחם ולהשהיית הוצאתה לפועל של הודעת ראש הממשלה לפי סימן 2 לדבר המלך, אך כן התנגדו לסעד הנכלל בבקשה להתליית הפעלת סימן 2 לדבר המלך, עד להכרעה בהליך ת"א 36728-01-21.

14.

בתשובת המבקשות לתגובות המשיבות, נטען כי הבקשה באה בגדרי המונח "עיכוב ביצוע"; הוגשה ללא שיהוי; וכי לבית משפט זה הסמכות להורות על הסעדים אשר התבקשו בבקשה. באשר לסיכויי הערעור – נטען כי אין בתגובות המשיבות כדי להחליש את האמור בבקשה. כן נטען כי אין זהות בין הבקשה שהגישו במסגרת הליך הרישום – בה התבקש סעד של עיכוב אותו ההליך עד להכרעה בערעורים דנן – לבין בקשה זו, וכי הן מחייבות הכרעה נפרדת.

15.

יוער, כי במסגרת ערעורים אלו הגישו המבקשות בקשה קודמת למתן סעד זמני אחר – מתן צו שיאפשר ביקור במתחם ללא הגבלות מסוימות – אשר נדחתה בהחלטת השופט נ' סולברג מיום 14.3.2021, ללא צורך בתגובת המשיבות.

דיון והכרעה

16.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, השתכנעתי כי דין הבקשה להידחות על הסף, ואף לגופה.

17.

שיהוי – ככלל, מהותה של בקשה לסעד זמני מחייבת את הגשתה ללא שיהוי, וכאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, או מתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, יש להגישה זמן קצר לאחר מתן פסק הדין (ע"א 7493/10 טנצר נכסים והשקעות בע"מ נ' בנק כרמל אגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ , פסקה 13 (17.2.2011); ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד אבנר כהן , פסקה 11 (10.11.2009) (להלן: עניין ופא טורס )).

חרף זאת – הבקשה הוגשה ביום 26.9.2021, כמעט שנה לאחר שניתן פסק הדין; כתשעה חודשים לאחר הגשת הערעורים; וכשמונה חודשים לאחר שהמבקשות הגישו בקשה למתן סעד זמני אחר, אשר נדחתה כאמור.

הנימוק למועד הגשת הבקשה, היה כי ראש הממשלה מינה בהחלטתו מיום 5.7.2021 צוות שרים לדון בסכסוך בנוגע לבעלות במתחם. אין בידי לקבל טענה זו – אין בה כדי להסביר את העיכוב בבקשת סעדים אחרים שנכללו בבקשה; ואף אין בה כדי להסביר את השיהוי בבקשת הסעד ביחס ל"עיכוב" העברת הסמכות לראש הממשלה לדון ולהכריע בסכסוך, ובכלל זה, עיכוב כינוס צוות השרים.

מינוי צוות השרים הוא תוצר ישיר של הודעת ראש הממשלה מחודש אוקטובר 2020, ככתוב באותה הודעה: "בהתאם, בכוונתי להביא בפני הממשלה הצעה להקים ועדת שרים שתכריע בסכסוך בעניין שאלת הבעלות במתחם." על כן, טיעונן של המבקשות כי גילוין על מינוי זה מצדיק את פנייתן כעת, אינו משכנע.

לא ניתן לקבל המתנה כה ארוכה מצדן של המבקשות, ובסופה בקשה לסעד זמני. התנהלות זו עולה לכדי שיהוי המצדיק את דחיית הבקשה.

18.

הסעדים המבוקשים – מבין סעדי הבקשה כאמור, בקשה ל"עיכוב העברת הסמכות לרוה"מ" לדון ולהכריע בסכסוך במתחם. לא רק שבכך מניחות המבקשות כי בית המשפט המחוזי "העביר" סמכויות לראש הממשלה עת דחה על הסף את תביעת המשיבה 4, אלא שכאשר זהו הסעד המבוקש – הגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין במסגרת ערעור אזרחי, כשנה לאחר הודעת ראש הממשלה, אינה הנתיב הנכון לצורך כך.

אף הסעדים הנוספים שנכללו בבקשה מרחיקים לכת עד מאוד, והקשר בינם לבין ההליכים דנן – ערעורים על מחיקת תביעה על הסף אשר כלל לא הוגשה על ידי המבקשות – רופף עד מאוד, אם בכלל.

19.

בעוד שדי באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה, אוסיף כי דין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים.

20.

כנטען על ידי המשיבות, הבקשה שלפניי הלכה למעשה אינה בקשה לעיכוב פסק דין, אלא בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. כפי שצוין:

"עיכוב ביצוע מיועד למקרה בו התובענה התקבלה, היינו פסק-דין נגד הנתבע והוא מבקש לדחות את ביצועו עד אשר יתברר הערעור או בקשת רשות הערעור. לעומת זאת, סעד זמני בערעור יתבקש, בדרך כלל, מקום בו נדחתה תובענת התובע ועם דחייתה פקע הסעד הזמני שניתן לתובע על-ידי הערכאה הדיונית. כן כבר נקבע, כי כאשר נדחית תובענה, הרי שאין מה לעכב... " (עניין ופא טורס ,

פסקה 12, ההדגשה אינה במקור – י' א' ; וראו גם ע"א 7909/16 סיף מתכות בע"מ נ' הממונה האזורי - אגף המכס ומע"מ באר שבע , פסקה 12 (21.11.2016); ע"א 1333/14 מיטרי נ' עו"ד דוברונסקי , פסקה 15 (13.4.2014)).

לפיכך, אבחן בקשה זו כבקשה למתן סעד זמני.

21.

על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להראות כי סיכויי ערעורו טובים , וכי מאזן הנוחות , המתמקד בעיקרו של דבר בהשוואת הנזקים שייגרמו לצדדים, ככל שלא יינתן הסעד הזמני, נוטה בבירור לטובתו, עד כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא תיענה בקשתו (ע"א 5242/16 אליעזר שטרק נ' פורמלי שרון סונינו , פסקה 10 (16.11.2016); ע"א 4946/16 סעד נ' פקיד שומה אשקלון , פסקה 12 (12.9.2016)).

מדובר בתנאים מצטברים, שביניהם מתקיימת "מקבילית כוחות" – היינו ככל שסיכויי הערעור נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 7863/16 גורדו נ' ימין , פסקה 20 (14.11.2016)). וכפי שנקבע זה מכבר - מבין שני התנאים מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 9229/20 אקה פיתוח ובניה בע"מ נ' קדמת עדן בע"מ , פסקה 9(27.1.2021)).

22.

כמו כן, הלכה היא כי לצורך קבלת סעד זמני לתקופת הערעור, על המבקש לעמוד

בנטל מוגבר , שהרי בשלב זה כבר קיימת הכרעה שיפוטית בעניין (רע"א 3127/16 עובדיה נ' אורי , פסקה 23 (1.6.2016); ע"א 7089/14 כהן נ' אלמן , פסקה ז (16.11.2014)).

23.

בענייננו, ומבלי שאדרש לבחינת סיכויי הערעור, מאזן הנוחות מצדיק את דחיית הבקשה.

24.

כפי שנקבע: "על מבקש הסעד הזמני בערעור להראות כי סיכויי ערעורו גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שככל שלא יינתן הסעד הזמני יהא חשש ממשי להכבדה בביצוע פסק הדין או בהחזרת המצב לקדמותו, אם ערעורו יתקבל ..." (ע"א 6737/19 קוגן עו"ד נ' אלטרץ , פסקה 15 (15.1.2020), ההדגשה הוספה – י' א' ; וראו גם ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי , פסקה 11 (15.6.2015)).

היינו: אין די בטענה כי ייגרם למבקשות נזק כלשהו בהעדר הסעדים אשר התבקשו, אלא נדרש להראות "נזק" כך שייגרם קושי של ממש להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל. ואילו בענייננו, תכליתם של הערעורים, כאמור, היא מניעת טענת "השתק פלוגתא" כלפי המבקשות בהליכים קיימים והליכים עתידיים. לפיכך – אין בפניי כל טעם המעיד על כך שמאזן הנזק, כפי שנדרש לבחון אותו במסגרת בקשה זו, נוטה לטובתן.

עוד אוסיף, כי ממילא נטען על ידי המשיבות 2-1 שצוות השרים שהוקם עתיד לפנות למבקשות בנוגע לאופן השמעת טענותיהן לפניו. כך שגם בהיבט זה, אין חשש כי יתקבלו החלטות שיגרמו לנזק בלתי הפיך למבקשות בשלב זה.

סוף דבר

25.

הבקשה נדחית.

המבקשות יישאו במשותף בהוצאות המשיבות 2-1 בסכום של 8,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבה 3 בסכום דומה.