ע"א 9120/09בנק לאומי למשכנתאות נ. אברהם פלקסר

1.

לפניי בקשת המשיבה למחיקת כתב הערעור או לתיקונו בטענה כי הודעת הערעור אינה ערוכה כדין, וזאת בהתאם לאמור בתקנות 414, 417 ו- 419 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). ייאמר מיד כי ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד.

2.

כידוע, הגישה הכללית הינה כי בית משפט זה ייזהר מלהפוך ל"עורך-על" של כתבי-טענות הצדדים, למעט כאשר אינטרסים נגדיים מחייבים את התערבותו (ראו: ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (לא פורסם, 8.5.2005)). לא שוכנעתי כי התערבות כאמור מתחייבת בנסיבות המקרה דנן. ראשית , הבקשה למחיקת כתב הערעור או לחלופין לתיקונו הוגשה לאחר שכבר ניתן צו סיכומים בתיק. לשיהוי זה בהגשת הבקשה לא ניתן הסבר. שנית , לגופם של דברים - כתב הערעור שהגיש המערער אמנם אינו קצר (22 עמודים ומחצה). כך בוודאי ביחס לאורכו של פסק-הדין המחוזי המחזיק 4 עמודים ומחצה. כתב הערעור כולל ציטוטי קטעים מתוך מסמכים ואסמכתאות משפטיות, שיתכן שלא היה מקום להביאם בפירוט כה רב. יש ממש בטענת המשיב לפיה ניתן היה לנסח את כתב הערעור באופן תמציתי וחד יותר. עם זאת, בשים לב למדיניות הנוהגת, כמו גם למבנה כתב הערעור (כתב ערעור סדור, הבנוי סעיפים-סעיפים, על פי הטיעונים השונים הכלולים בו), לא שוכנעתי כי מדובר בסטייה קיצונית מן ההיקף הראוי, עד כי יש להורות על קיצור הודעת הערעור בשים לב, בין היתר, לשלב הדיוני בו הוגשה הבקשה שלפניי, לאחר שכבר ניתן צו סיכומים בתיק. אף לא שוכנעתי כי ניסוח כתב הערעור מקשה על הבנת גדר המחלוקת בין הצדדים ועל יכולתו של המשיב להתגונן מפני הטיעונים המועלים במסגרתו, באופן המחייב התערבות. יש להניח כי המערער יצטרך למקד ולחדד את טיעוניו במסגרת סיכומיו שהיקפם הוגבל ל- 10 עמודים, והדבר יסייע לתמצת את גדר המחלוקת טרם הגשת סיכומי המשיב.

3.

אשר לטענת המשיב בדבר הפגיעה בשוויון בין בעלי-הדין - ייאמר כי מתפקידו של בית המשפט לשמור על השוויון הדיוני, ואמנם מגבלת ההיקף בצו הסיכומים חלה על כל הצדדים באופן שווה. עוד יש לזכור כי בפועל מתקיים שוני בין בעלי-הדין לערעור, במובן זה שטרם הגשת סיכומיו מגיש המערער הודעת ערעור שהמשיב אינו "מגיב" לה. בעובדה זו, כשלעצמה, אין כדי לחייב קביעת היקף סיכומים רחב יותר למשיב, שכן פסק-הדין נשוא הערעור תומך בעמדתו (ראו: החלטת כב' השופט הנדל בבש"א 3890/10 פלונית נ' בנק לאומי לישראל , פס' 2 (לא פורסם, 31.5.2010)). מכל מקום, יוער כי ככל שהדבר יידרש למשיב, תהא פתוחה לפניו הדרך לבקש את הרחבת היקף סיכומיו, ובקשה זו תידון בעיתה כמקובל.

4.

יוער כי בנסיבות העניין לא מצאתי להורות על תיקון כתב הערעור בשל "דבר מביש" או "שאינו דרוש לעניין" כמבוקש על-ידי המשיב, באשר במסגרת ההליך המקדמי שלפניי אין בידי לקבוע מסמרות לכאן או לכאן בדבר הרלוונטיוּת לערעור של הטיעונים הנדונים - סוגיה הנוגעת לתוכנו המהותי של הערעור ולפיכך מחייבת זהירות יתרה (ראו והשוו: עע"ם 5737/01 אוסדיטשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (לא פורסם, 30.12.2001); עע"ם 4897/06 בוקובזה נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, 7.6.2007)). אין בכך כדי למנוע מהמשיב להעלות טענותיו בהקשר זה במסגרת סיכומיו.

5.

עם זאת, ראיתי להיעתר לבקשה שלפניי בכל הנוגע למסמכים שצורפו לכתב הערעור. תקנה 419 לתקנות מפרטת את המסמכים שניתן לצרף לכתב הערעור, ובכלל זה החלטות של הערכאות הקודמות הנוגעות לעניין. בעניין שלפניי, צורפו לכתב הערעור מסמכים שאינם עונים לדרישה זו, ואשר ככל שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי, מקומם בתיק המוצגים בערעור אשר יתלווה לכתב הסיכומים (ראו: תקנה 437 ותקנה 439 לתקנות; עוד ראו: ע"א 2997/10

הוכמן נ' גורדי פרויקטים (1995) בע"מ (לא פורסם, 2.6.2010); עע"ם 8334/08 שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ' תעשיות אבן וסיד בע"מ (לא פורסם, 26.3.2009)).

אשר על כן, כתב-הערעור יוחזר למערער לשם הוצאת כל המסמכים שאינם מקיימים את הוראת תקנה 419 לתקנות, תוך מחיקת ההפניות אליהם בגוף כתב הערעור. כתב הערעור המתוקן יוגש בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. עם הגשת כתב הערעור המתוקן, תוציא המזכירות את כתב הערעור המקורי מתיק השופטים ותחזירו לידי המערער.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא כל צד בהוצאותיו בהליך שלפניי. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שיישבו בדין.