פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
9146/11
לפני:
כבוד הרשמת
ליאת בנמלך
המערער:
גדליה קושניר
נ ג ד
המשיבים:
1. שמואל אריאלי
2. עו"ד אורן הראל נאמן לנכסיי החייב
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
הערעור שבכותרת נמחק לבקשת המערער, ונותרה על הפרק שאלת חיובו בהוצאות המשיבים.
בערעור השיג המערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בה הורה על מתן צו כינוס בעניינו, לבקשת המשיב 1. חזרתו של המערער מן הערעור נעשתה על רקע דחיית תביעת החוב שהגיש המשיב 1 בידי הנאמן על נכסיו, המשיב 2.
לטענת המשיב 1 לכתחילה לא היה צידוק בהגשת הערעור ועוד הוסיף כי הטעם אותו ציין המערער לחזרתו מן הערעור מעורר תמיהה שכן הוא רק אחד מנושיו של המערער ובנוסף הגיש ערעור על ההחלטה לדחות את תביעת החוב שהגיש מחמת איחור בהגשתו.
המשיב 2, הנאמן, סבור אף הוא כי ראוי לחייב את המערער בהוצאות, אך הותיר את הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שבתיק מצאתי לחייב את המערער בהוצאות המשיב 1, אם כי בשיעור מתון.
המערער ביקש כאמור לחזור בו מן הערעור בשל התפתחות מאוחרת - דחיית תביעת החוב שהגיש המשיב 1. לטענת המשיב 1 בכך אין כדי ליתן הסבר לצעד זה של המערער, נוכח חובות נוספים וערעור שהגיש על ההחלטה האמורה, אולם כך או כך אין בעצם קיומן של נסיבות מאוחרות כדי ללמד על צדקת טענות המערער לכתחילה ועל כך שהערעור אותו הגיש על החלטת בית המשפט קמא בדבר מתן צו כינוס על יסוד הנתונים שהונחו בפניו היה בעל אחיזה. על כן לא הרים הוא את הנטל להוכיח כי יש לסטות מן הכלל ולפיו במצב בו אין הכרעה שיפוטית הקובעת את צדקת הגשת הליך ערעורי על החלטה או פסק-דין תקפים של בית המשפט קמא, בעל הדין אשר גרם להוצאות בעל הדין שכנגד הוא שצריך לשאת בהן (ראו: רע"א 2081/08 שאשא נ' א.פ.י.אף יזמות והשקעות (12.11.2008); עע"ם 7026/10 באר מרים 26 שי בע"מ נ' מחלקת רישוי עסקים - עירית טבריה (15.1.2012)).
עם זאת בשים לב לנסיבות העניין, למהות ההליך ולשלב בו חזר בו המערער מערעורו (טרם הדיון בעל-פה על ההוצאות הכרוכות בכך), לכך שההליך הסתיים ללא הכרעה והעובדה שהמשיב 1 לא טען ולא הביא ראיות כלשהן לעניין גובה הוצאותיו, יישא המערער בהוצאות המשיב 1 בסכום מתון של 2,000 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו לידי המערער ועד לתשלום בפועל.
לעומת זאת איני רואה לחייב את המערער בהוצאות הנאמן, המשיב 2, וזאת נוכח העובדה שזה צורף להליך לבקשתו (וחרף התנגדות המערער), כמו גם לכך שאף הוא עצמו לא עמד בתגובתו על חיוב המערער בהוצאותיו ולא פירט נימוקים המצדיקים חיוב כאמור.
ניתנה היום, ד' באייר תשע"ד (4.5.2014).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת