ע"א 9208-23 ע"א 9208-23

לפניי בקשת המערערים בערעור לפי תק' 137(ב) (להלן: המערערים) לפטור אותם מהמצאת כתב הערעור מטעמם למשיבים 8-4. לטענת המערערים, המשיב 4 נפטר וטרם מונה לו מנהל עזבון והמשיבים 8-5, יורשיו של המשיב 4, לא נטלו חלק פעיל בהליך בבית משפט קמא. כן נטען כי המצאת הערעור למשיבים 8-4 תטיל עומס על המערערים.

תקנה 136(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן: התקנות) קובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור". תקנה 136(ב) לתקנות קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער".

בפסיקה נקבע כי השימוש בסמכות האמורה ייעשה בהתקיים שני תנאים מצטברים: (1) כאשר בית המשפט שוכנע כי מדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו תוגבלנה או תפגענה בגין אותו הליך; (2) כאשר ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך. עוד צוין כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו להורות על מתן פטור מהמצאת כתב ערעור במשורה, וכי ככלל ראוי לפעול בהתאם לכלל שלפיו על יוזם הליך ערעורי לדאוג להמציאו כדין לכלל המשיבים (ראו: עע"ם 41/21 מזרחי נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז צפון, פסקה 5 (2.2.2021); ע"א 2819/21 מנירב נ' ניר (25.6.2021); ע"א 3366/21 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוח חביבאללה (1.7.2021); ע"א 7285/21 סיידה נ' זוהר ל.י חברה לבניין ויזמות בע"מ (6.12.2021); עע"מ 6550/23 אדיר הבירה בע"מ נ' עיריית ירושלים (7.9.22023)).

בענייננו, המערערים כלל לא הבהירו מדוע המצאת הערעור למשיבים 8-5, יורשיו של המשיב 4, כרוכה במורכבות מיוחדת, וזאת במיוחד בשים לב לכך שכתובותיהם מפורטות בכתב הערעור העיקרי בהליך, ולכך שצוין כי המשיב 4 הוחלף במשיבים 8-5. על רקע האמור, דין הבקשה להידחות.

המערערים ימציאו לכלל המשיבים את הודעת הערעור לאלתר, ולא יאוחר מיום 6.3.2024.