ע"א 9471/10פואז ואחיו מזון בע"מ נ. מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ

1.

המערערת שלפניי הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על שומת מס ערך מוסף שהוצאה לה. במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי ביקשה המדינה כי בטרם דיון בו תופקד ערובה להוצאותיה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והורה בסופו של דבר על הפקדת ערובה על סך 12,500 ש"ח. המערערת לא הפקידה את הערובה שנקבעה ועל כן הורה בית המשפט המחוזי בפסק דין על דחיית ערעורה. על פסק דין זה ועל ההחלטה המורה על הפקדה ערובה הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה. לאחר הגשת הערעור הגישה המערערת גם בקשה לעיכוב הליכי גביית שומת המס. לטענת המערערת סיכויי הערעור להתקבל גבוהים. כמו כן טענה המערערת כי נקיטת הליכי גבייה כנגדה עלולה לגרום לה נזקים בלתי הפיכים. המערערת הוסיפה וטענה באופן סתמי כי כל עוד ערעורה תלוי ועומד שומת המס שנוייה במחלוקת ולכן אין לגבותה. ביקשתי את תגובת המדינה וכן אפשרתי למערערת להגיש תשובה לתגובה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה החלטתי לדחות את הבקשה.

2.

המדינה טוענת כי דין הבקשה להדחות על הסף מאחר שמדובר למעשה בבקשה לעיכוב ביצוע אשר יש להגיש קודם לכן לערכאה הדיונית. המערערת טוענת כי מדובר בבקשה לסעד זמני שהרי בית משפט קמא דחה את ערעורה כך שאין כל הוראה של בית משפט שיש לעכב. אכן בפסיקה ניתן למצוא דוגמאות התומכות בעמדת המדינה אך קיימות בפסיקה גם דוגמאות התומכות בעמדת המערערת (ראו מזה ומזה: ע"א 4085/09 עאסי נ' פקיד שומה צפת , פסקה 3 (טרם פורסם, 14.7.2009); ע"א 345/04 וינברג נ' מנהל מס שבח מקרקעין מחוז תל אביב , פסקה 4 (טרם פורסם, 15.4.2007); ע"א 3898/06 גלם נ' מנהל מע"מ אשדוד , פסקה 3 (טרם פורסם, 25.7.2006)). כשלעצמי נוטה אני לדעה כי מאחר שבית משפט קמא דחה את ערעור המס לא ניתן על ידו כל סעד אופרטיבי שיש לעכב ולכן אין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע שיש להגיש ראשית לערכאה הדיונית אלא מדובר בבקשה לסעד זמני שניתן להגיש ישירות לערכאת הערעור (ראו והשוו גם החלטתי ב- עע"ם 2696/06 מינהל מקרקעי ישראל נ' חרכוש (טרם פורסם, 22.5.2006) והחלטת השופט גרוניס ב- ע"א 1561/06 דוד נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (טרם פורסם, 18.3.2003)). מכל מקום, מאחר שממילא הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות לגופה לא אקבע מסמרות בשאלה אם ניתן היה לדחותה גם על הסף.

3.

כידוע, " שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין או ליתן סעד זמני בערעור מותנה בהוכחת שני תנאים מצטברים; ראשית, כי ישנם סיכויים טובים לזכייתו בערעור; שנית, כי מבחינת מאזן נוחות, פעולה על פי פסק הדין בטרם הכרעה בערעור תקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו." (ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פסקה 6 (טרם פורסם, 11.11.2004)). בענייננו אינני נדרשת להביע כל עמדה בשאלת סיכויי הערעור מן הטעם שהמערערת לא עמדה בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה ודי בכך כדי לדחות את בקשה. המדינה היא המשיבה בערעור ואין הרי חשש כי אם יתקבל הערעור יווצר קושי כלשהו בהשבת כספים שיגבו. המערערת טענה כי גביית הכספים עתה עלולה לגרום לה נזקים בלתי הפיכים אלא שכדי שטעם זה יצדיק את מתן הסעד הזמני המבוקש היה על המערערת להציג תשתית עובדתית מפורטת לטענותיה והיא לא עשתה כן. אכן, מלבד טענה סתמית בתצהיר כי "נקיטת הליכים כנגד[ה] עלולה להסב ל[ה] נזקים בלתי הפיכים" לא נטען למעשה דבר, לא פורט כדבעי מצבה הכלכלי של המערערת, לא צורפו מסמכים ולא פורט כנדרש מהם אותם נזקים ומדוע תשלום הכספים עתה הוא שיגרום את אותו "נזק בלתי הפיך". אין זה הרי מובן מאליו כי חוב המס (כ-300,000 ש"ח) יגרום לחברה נזק בלתי הפיך. בנסיבות אלה ובהיעדר פירוט כנדרש אין כל מקום לקבל את הטענה (ראו והשוו: ע"א 2059/10 מסיקה נ' פקיד שומה אשקלון , פסקה 4 (טרם פורסם, 26.5.2010); ע"א 3782/06 בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה , פסקה 8 (טרם פורסם, 4.9.2006); ע"א 779/05 אוזן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פסקה 3 (טרם פורסם, 9.5.2005); ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4 , פ"ד נג(1) 187 (1999)).

4.

כזכור, מלכתחילה טענה גם המערערת באופן סתמי כי המדינה אינה רשאית לגבות את שומת המס כל עוד הערעור תלוי ועומד בבית משפט זה ועל אף שהערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. טענה זו נטענה ללא כל ביסוס ופירוט ולכן הוריתי למערערת במסגרת התשובה לתגובה להבהיר טענתה זו ולציין מהו מקור הדין לטענה. המערערת התעלמה מהוראה זו ולא התייחסה לטענה במסגרת תשובתה כך שיש לומר כי הטענה נזנחה ולכן אינני נדרשת להכריע בה, מה גם שממילא – אף בהיעדר הכרעה – מובן הוא שעל המדינה לפעול כדין (ראו והשוו: בג"ץ 101/07 וינברג נ' רשות המיסים בישראל - משרד האוצר (טרם פורסם, 26.3.2007); בג"ץ 9208/05 וינברג נ' רשות המיסים בישראל - משרד האוצר, מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.4.2006); ע"א 6690/99 מילר נ' פקיד שומה כפר סבא (טרם פורסם, 26.12.1999)).

5.

הבקשה נדחית איפוא. אין צו להוצאות אך הצדדים יוכלו לטעון לעניין ההוצאות במסגרת הערעור.