פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עמ"מ
3007/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי בירושלים בתיק עמ"מ 20012-12-16 שניתנה ביום 8.3.2017 על ידי
כבוד השופט מ' דרורי
תאריך הישיבה:
י' בניסן התשע"ז
(6.4.2017)
בשם המערער:
עו"ד מחמוד חסאן
בשם המשיבה:
עו"ד יונתן ברמן
החלטה
1.ערעור לפי סעיף 7 לחוק סמכויות שעת חרום (מעצרים), תשל"ט-1979 (להלן: החוק ) על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.3.2017, ובמסגרתה אושר צו מעצר מינהלי שהוציא שר הביטחון כנגד המערער. אציין, כי המערער נחקר והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של יציאה שלא כדין מתחום המדינה, והוא נדון בגינו לשלושה חודשי מאסר.
המערער, יליד 1991, תושב בית חנינה, נעצר ביום 1.5.2016 וזו הארכה השניה של צו המעצר המינהלי. המערער מלין על כך שעניינו לא הועבר למסלול הפלילי כפי שנעשה לגבי מעורב נוסף בפרשה, אחד בשם חאזם, שהורשע על פי הודאתו ונדון לשנת מאסר.
2.השיקולים הצריכים להצדקת מעצר מינהלי על פי החוק מוכרים וידועים, וניתן לתמצתם כדלהלן: מטרת המעצר המינהלי היא מניעתית ולא עונשית; מעצר מינהלי הוא בבחינת אמצעי אחרון; הסכנה לביטחון המדינה או הציבור צריכה להיות ממשית ומוחשית הקרובה לוודאות; הביקורת השיפוטית על צו מעצר מינהלי היא זהירה וקפדנית (ראו, לדוגמה, עמ"מ 1381/17 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.2017); עמ"מ 6985/15 פלוני נ' מדינת ישראל
(29.10.2015); עמ"מ 7094/15 פלונית נ' מדינת ישראל (3.11.2015); עמ"מ 7214/15 פלוני נ' מדינת ישראל (4.11.2015), והאסמכתאות שם).
3.על רקע עקרונות אלה, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, ולאחר עיון בחומר החסוי וקבלת הסברים רלבנטיים במעמד צד אחד, מצאתי כי אין עניינו של המערער זהה לזה של חאזם. בחומר הרלבנטי יש כדי לבסס את החשש העתידי למסוכנותו של המערער, וכי קיימת מידת ודאות קרובה לכך שאם ישוחרר ממעצרו יהא מעורב בפעילות שיש בה כדי לסכן ביטחון המדינה או הציבור. כן שוכנעתי, כי לא ניתן לעשות שימוש בחומר על מנת להעמיד את המערער לדין פלילי.
4.סוף דבר, שאין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ואשר על כן, הערעור נדחה.
ניתנה היום, י"ג
בניסן התשע"ז (9.4.2017).
ש
ו פ ט